(תגובה ל”המקצוענים”, נחמיה שטרסלר, הארץ, 16 בספטמבר)
במאמרו בנושא המים לחקלאות שוב חוטא שטרסלר, בהסתרת האמת במלואה מפני הציבור והצגה מעוותת של העובדות המשרתת את דעותיו.
Shtresler_Nehemya _100_01.jpg
שטרסלר, מלין על כך שבהצעת התקציב לשנת 2004 אין יקור של מחיר המים לחקלאות. הוא רק שוכח לספר לקוראים שרק לפני מספר חודשים, בתוכנית שהוגשה ואושרה בחודש מאי, יוקרו המים השפירים לחקלאות ב-15 אגורות לקוב.
שטרסלר, חוזר על ההשמצה הקבועה שמחיר המים לחקלאות מסובסד ולצורך כך הוא משווה את מחירם לתעריף העירוני. זוהי השוואה שאינה במקומה. מים לחקלאות הם מוצר אחר מאשר מים לשימוש עירוני.
לפני מספר שבועות הונחה אבן הפינה למתקן לסינון מים שבונה חברת מקורות בצפון הארץ בהשקעת ענק של מאות מיליוני שקלים. עבור מי מסננים את המים האלו? עבור כל צרכן עירוני של מי המוביל הארצי.
kanisrael.co.il_Ami Uliel _101X133_01.jpg
כאדם פרטי, אני מעונין במים נקיים לי ולבני משפחתי ואשלם בחפץ לב את התוספת הנדרשת עבור הצריכה הביתית שלי, אך עצי המנגו והאננס שלי לא צריכים מים מסוננים. זוהי מבחינתם השקעה מיותרת ואין שום הצדקה לחייב אותי על כך.
בדרך דומה בוצעו במהלך השנים השקעות עתק בהבטחת ניקיון המים ואמינות האספקה לערים – השקעות שהן מעל ומעבר לצרכי המגזר החקלאי.
ועדת פיינרמן שבחנה את נושא תעריפי המים לחקלאות לעומקו הגיעה למסקנות ברורות על הפער הנכון והמוצדק בין תעריפי המים למגזר העירוני והחקלאי.
חבל ששטרסלר, אינו לומד את מסקנות הועדה ומעדיף לדבוק בשנאתו לחקלאות ולהתיישבות.
בברכה,
עמי אוליאל
מנכ”ל ארגון מגדלי הפירות בישראל
טל: 6966267-03, 279907-050
Add Comment