לקראת חודש המודעות העולמי לסרטן השד שיצוין בישראל ובעולם בחודש אוקטובר: המחקר יתבצע בישראל, במקביל למדינות רבות בעולם. במחקר עתידות להשתתף 10,000 נשים.
האגודה למלחמה בסרטן תשיק ביום א’ הקרוב את הקמפיין לקראת חודש המודעות לסרטן השד, שיחול באוקטובר. עד כאן הכל טוב ויפה. אלא שמכאן בוודאי, יתגלגל הויכוח שבמרכזו תעמוד השאלה, האם שילובם של צמד שדיים, בתקריב צילומי תחת הכיתוב: “יש פרסומות שמשתמשות בזה ללא סיבה. לנו יש סיבה מצוינת – החיים שלך”. האם ההאגודה מגייסת את השדיים למלחמה בסרטן? לדברי נאוה ענבר, דוברת האגודה: “מטרת הקמפיין היא להגביר את המודעות לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד”.
180_id=3010_01.jpg
והיא מוסיפה: “אכן, הקמפיין נועד למשוך את תשומת לבם של אנשים, אפילו גם להרתיח ולהכעיס. הוא בהחלט חצוף ואנו מודעים לכך”…
דר’ גד רנרט, יועץ האגודה למלחמה בסרטן לבקרת סרטן, ראש התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד ומנהל המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה במרכז הרפואי “כרמל” והפקולטה לרפואה בטכניון, מתייחס לחלק הרציני המסתתר מאחורי הקמפיין: “מדובר במחקר למניעת סרטן השד בנשים בריאות בסיכון גבוה.
“הטיפול יינתן בצורה של כדור, אחת ליום, במשך 5 שנים. כל משתתפת תבצע בדיקת ממוגרפיה ובדיקת צפיפות עצם בכניסה למחקר. המעקב אחר הנשים יתקיים אחת ל-6 חודשים בשנה הראשונה ואח”כ אחת לשנה עד ל-5 שנות מעקב”.
מירי זיו, בצילום משמאל, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן: “התחלנו בימים אלו, לאתר נשים בכל רחבי הארץ אשר תוכלנה להשתתף במחקר. miri_ziv_100_s_001.jpg
“לקראת חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד שיצוין בישראל ובעולם בחודש אוקטובר, מהווה המחקר בשורה מעודדת עבור ציבור הנשים בישראל.
תוצאות המחקר עשויות להוות פריצת דרך בטיפול בנשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד עקב היסטוריה משפחתית ועצם קיומו יגביר באופן משמעותי את המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד.”
מטרת המחקר:
מחקר IBIS II הינו מחקר המופעל על ידי ICRF London (קרן מחקר הסרטן הלאומית הבריטית) ומתבצע במקביל במדינות רבות בעולם ובהן בישראל במרכז הארצי לבקרת סרטן שבחיפה המנוהל על ידי ד”ר גד רנרט. מטרת המחקר לבדוק האם ניתן למנוע סרטן השד בנשים בריאות שלא חלו בסרטן השד, על ידי מתן התרופה “אנאסטרוזול”.
למי מיועד המחקר:
המחקר הינו אקראי מבוקר כפול סמיות (פירושו שחלק מהנשים תקבלנה טיפול וחלק תקבלנה תרופת דמה, כאשר לא האישה ולא הרופא יודעים מה קיבלה האישה), במחקר עתידות להשתתף 10,000 נשים בריאות בגיל המעבר (שלא אובחנו עם סרטן, והן בטווח הגילאים 40- 70) שהן בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד. סיכון גבוה יוגדר באופן אישי עבור כל אישה על סמך סיפור משפחתי, מחלת שד שפירה, שינויים בממוגרפיה או נשים שילדו בגיל מאוחר או שלא ילדו אף פעם.
במיוחד מוזמנות להשתתף במחקר נשים אשר נמצאו כנשאיות של אחד הגנים: BRCA1 או BRCA2.
האגודה למלחמה בסרטן החלה בימים אלו, לאתר נשים בכל רחבי הארץ אשר תוכלנה להשתתף במחקר.
מי אינן יכולות להשתתף במחקר:
לא תוכלנה להשתתף במחקר נשים עם סרטן קודם כלשהו, או עם שימוש קודם בתרופות טמוקסיפן או רלוקסיפן ושימוש לאחרונה בטיפול הורמונלי חליפי.
רקע ומידע נוסף אודות המחקר:
גידולים בשד הנם הגידולים השכיחים בנשים בישראל. נשים מסוימות עשויות להיות בסיכון יתר לחלות בסרטן השד אם יש להן גורמי סיכון ידועים כמו סרטן שד במשפחה, גן לסרטן השד, סיפור של מחלת שד שפירה, עבר של חוסר לידות, גיל הריון ראשון מאוחר ועוד.
המחקר, בוחן את היעילות של תרופה הידועה כבר כיעילה בטיפול בסרטן השד והנבחנת כעת ביחס ליכולתה למנוע סרטן השד בנשים בריאות בסיכון גבוה.
מה מתבקש מהמשתתפות במחקר:
המשתתפות במחקר תתבקשנה לבלוע מדי יום ולמשך חמש שנים כדור אחד של אנאסטרוזול או כדור שאינו מכיל את התרופה (פלסבו). הקביעה אם הכדור מכיל תרופה פעילה או מכיל חומר לא פעיל אינה בידי האישה ואין לרופא האחראי על המחקר השפעה עליה.
100_id=2938_001.jpg
סוג הטיפול נקבע בצורה אקראית על ידי ועדת הבקרה של המחקר. כמו כן המשתתפות במחקר תתבקשנה לבצע בדיקת ממוגרפיה עם הכניסה למחקר ולאחר מכן בכל שנתיים, לבצע בדיקת צפיפות עצם פעם אחת עם הכניסה למחקר או 4 פעמים אם אבחר לתת הקבוצה עבורה דורש הפרוטוקול ביצוע חוזר של הבדיקה, להשתתף בביקורי מעקב שנתיים מתוכננים במשך חמש שנים במרכז המחקר, למלא שאלון הלוקח כשעה (השאלון כולל שאלות אישיות אודות המשתתפת, בני משפחתה, מצבם האישי ומצב בריאותם וכן מידע על חשיפות אישיות של המשתתפת לגורמי סיכון כגון: עישון, שתיית אלכוהול, הסטוריה של לידות והיסטוריה משפחתית של סרטן השד, גיל המחזור הראשון).
מידע זה ישמר בסודיות אולם אין חובה לענות על כל שאלה שאין המשתתפת מעונינת לענות עליה, לתרום 40 מ”ל דם עם הכניסה למחקר ועוד 10 מ”ל דם, בתום השנה הראשונה ובתום השנה החמישית למחקר. מהדם יופרדו סרום לבדיקות כימיות שונות, וכן DNA (דנא), החומר הגנטי, שיוכן מהדם. דגימות הדם, או תוצאות בדיקה כלשהן, תהיינה מקודדות בעזרת מספר קוד ולא תשאנה את שם המשתתפת.
סיכונים אפשריים מנטילת התרופה במסגרת ההשתתפות במחקר:
התרופה אנאסטרוזול בה המשתתפות עשויות ליטול במחקר משמשת ביעילות, מזה חמש שנים, לטיפול בסרטן השד. תופעות הלוואי שדווחו עד כה בשימוש בתרופה זו הן בדרך כלל מועטות ומתונות. התרופה יכולה לגרום בחלק מהנשים לירידה בצפיפות העצם. לפיכך, נשים עם איבוד עצם (אוסטאופורוזיס), ידוע או כזה שהתגלה בבדיקות הכניסה, אינן יכולות להשתתף במחקר.
כיצד מצטרפים למחקר:
נשים המעונינות לבחון אם הן מתאימות להשתתפות במחקר מוזמנות לפנות לטלמידע, של האגודה למלחמה בסרטן שירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה ולקבל דף מידע אודות המחקר 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן הנמצא בכתובת www.cancer.org.il או למרכז הארצי לבקרת סרטן של שירותי בריאות כללית בבית החולים כרמל, בטלפון: 04-8250474. לאחר בדיקה תקבלנה המעוניינות תשובה לגבי התאמתן למחקר.
היתרונות בהשתתפות במחקרים קליניים:
מחקרים קליניים מאפשרים קבלת טיפול באיכות גבוהה, אם על פי בחירה אקראית לא תקבל המשתתפת את הטיפול החדש הנמצא בבדיקה, היא תקבל את המעקב, הטוב ביותר למצבה. הטיפול יינתן תוך שיתופה של האישה בקבלת ההחלטות תחת בקרה קפדנית במיוחד של הצוות הרפואי.
אם יוכח בניסוי שהטיפול החדש שהמשתתפת קיבלה הוא יעיל, הרי היא תהיה בין המטופלות הראשונות שזכו לקבל אותו. ההשתתפות בניסוי הקליני נותנת בידה את ההזדמנות לתרום למציאת דרכים למניעה או לשיפור הטיפול במחלת סרטן השד.
על התכנית הלאומית לגילוי סרטן השד:
התכנית הלאומית לגילוי סרטן השד אותה יזמה האגודה למלחמה בסרטן ומפעילה אותה כיום בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות וקופות החולים, מנטרת את הפעילות לגילוי סרטן השד בישראל מזה עשר שנים. בראשה עומד ד”ר גד רנרט. מאז הפעלת התכנית, עלה מספר יחידות הממוגרפיה הפועלות בישראל משבע ל-56.
מכלל היחידות הפועלות בישראל, 44 יחידות (המבצעות כ- 80% מכלל הפעילות הארצית) מנוטרות כיום על ידי התכנית הלאומית. ניטור זה כולל פעולה תחת הכללים הלאומים והבינלאומיים שנקבעו, הפעלת אמצעי מחשוב המספקים מידע הכרחי ומאפשרים ניטור איכות הגילוי.
מכונים אלו, הנמצאים תחת תהליך אבטחת איכות כמקובל במדינות העולם המערבי, מקבלים מידע מלא על שיעור הגילוי של נשים שנבדקו בהם, על מאפייני הגידולים שהתגלו ועל מדדי כשל אפשריים. מטרת התכנית הלאומית היא להבטיח ירידה בשיעורי התמותה מסרטן השד בישראל, כפי שהוכח במחקרי אוכלוסייה שמצאו ירידה של 30% בתמותה בנשים מעל גיל 50 שנסרקו בממוגרפיה.
