(תגובה ל”נתניהו: נמשיך להורית מסים על עבודה – כמתוכנן” – שלומי שפר, כלכלה, הארץ, 29 באוגוסט)
המדיניות עליה הכריז שר האוצר, בנימין נתניהו, של הפחתת המיסוי על עבודה ראויה לשבח. שיעורי המיסוי בישראל הם מהגבוהים בעולם והפחחתם תתרום לגידול במוטיבציה של העובדים ולחידוש הצמיחה.
kanisrael.co.il_Ami Uliel _101X133_01.jpg
עם זאת, בצד ההצהרות על הורדת נטל המיסוי, משרד האוצר הטיל שורה של תשלומים חדשים על המגזר החקלאי, שהם מיסים לכל דבר:
מחיר המים לחקלאות והיטל ההפקה המוטל על מפיקי המים הפרטיים התיקרו בשיעורים גבוהים תוך התעלמות מדו”ח ועדת פיינרמן שהמליץ על מחיר המים האמיתי למגזר החקלאי. יקור התעריפים מעבר למחיר המים הריאלי לחקלאות אינו אלא מס חדש.
בתחום העובדים הזרים הטילה הממשלה מס בשיעור של 8% על שכרם של העובדים, הטילה מס גולגולת ואגרה בסכום של למעלה מאלף שקל לכל עובד לשנה ועל סדר יומה של הכנסת נמצא ביטול נקודות הזיכוי לעובדים הזרים שמשמעותם הכלכלית קשה ביותר.
101X133_netanyahu_01.jpg
החקלאים אינם יכולים לקיים את משקיהם ללא העובדים הזרים. האם זה אינו מס על עבודה?
המשמעות של יקור המים והעובדים הזרים היא עלות נוספת של 80 מיליון שקל על מגדלי הפירות בישראל. השר נתניהו חרט על דגלו את קידום המגזר היצרני, אך הממשלה עומדת להביא להרס של מגזר שלם שממנו מתפרנסים אלפי ישראלים באופן ישיר ועוד עשרות אלפים בהובלה, בשיווק ובאריזה.
אני קורא לשר האוצר, לבצע בחינה מחדש של ההשפעה הכוללת של הגזירות שהטיל על החקלאות כדי להבטיח שחקלאים יוכלו להמשיך להתפרנס בכבוד ממשקיהם.
בברכה,
עמי אוליאל
מנכ”ל ארגון מגדלי הפירות בישראל
טל: 6966267-03, 279907-050
Add Comment