האם סכנה יכולה להיות מהנה? האם אתה אי פעם מרגיש צורך לראות את השמיים? (האם עדיין ניתן לראות הרבה כוכבים בהם?) האם אתה מרגיש צורך לראות מים, עלים, צמחייה, חיות? בוהקים, מנצנצים, זזים?
thinkingman.jpg
כמה שעות ביום אתה מבלה בבהייה במסך הטלוויזיה? במסך המחשב? כמה זמן ביום את מעביר מאחורי השמשה של הרכב שלך? ומה עם כל השלושה ביחד? ממה אתה מסונן? כמה מהחיים שלך עוברים אליך דרך מסך?
האם לצפות בדברים מרתק בדיוק כמו לעשות אותם? האם יש לך מספיק זמן לעשות את הדברים בהם אתה חפץ? האם יש לך מספיק אנרגיה לכך? למה? וכמה שעות ביום אתה ישן? כמה אתה חושב שאתה מושפע מזמן נורמטיבי אשר מעוצב רק על מנת לתאם את התנועות שלך עם אלו של מיליונים אחרים? כמה זמן אתה מסוגל לפעול מבלי לדעת מה השעה? מי או מה שולט בדקות ובשעות שלך? הדקות והשעות שמתווספות לחיים שלך? האם אתה חוסך זמן? חוסך לשם מה?
האם אתה יכול להציב מחיר על יום יפהפה, כשהציפורים מצייצות ואנשים מטיילים בחברה? כמה כסף ביום יכול לשכנע אותך להישאר בחנות סגורה ולמכור דברים או לתייק ניירות? מה אתה יכול לרכוש לאחר מכן שיפצה על אותו יום בחיים שלך?
איך אתה מושפע מלהיות חלק מן ההמון, מלהיות מוקף בהמונים אנונימיים? האם אתה מוצא את עצמך חוסם את התגובות הרגשיות שלך כלפי אנשים אחרים? ומי מכין את הארוחות שלך? האם אתה אי פעם אוכל לבדך? האם אתה אוכל בעמידה? כמה אתה יודע על מה שאתה אוכל ועל המקום ממנו זה בא? באיזו מידה אתה בטוח בזה?
מה נגזל מאתנו על ידי מכשירים חוסכי-עמל? על די מכשירים חוסכי-מחשבה? ובאיזו מידה אתה מושפע מן הדרישות ליעילות, ששמות את הערך על המוצר מעל התהליך, על העתיד מעל ההווה – ההווה שמתקצר ומתקצר ככל שאנו מאיצים במרוץ אל העתיד? לקראת מה אנו ממהרים? האם אנו חוסכים זמן? לשם מה?
האם אתה מושפע על ידי תזוזה בנתיבים קבועים מוכתבים מראש, במעליות, אוטובוסים, רכבות, דרגנועים, על כבישים מהירים ומדרכות? ועל ידי תנועה, עבודה וחיים בתבניות דו ותלת ממדיות? איך אתה מושפע מכך שמארגנים אותך, מקרקעים אותך ומכניסים אותך ללו”ז במקום שתוכל לשוטט ולטייל בחופשיות ובספונטניות? כמה חופש תנועה בדיוק יש לך, חופש לזוז דרך החלל, לנוע כמה רחוק שרק תרצה, בכיוונים חדשים שטרם נחקרו?
וכיצד אתה מושפע מהמתנה? – המתנה בתור, המתנה בפקקים, לחכות לאוטובוס, לחכות בתור להשתין – ללמוד להעניש ולהתעלם ומהדחפים הספונטניים שלך? איך אתה מושפע מהגבלת התשוקות שלך? מהדחקה מינית, מעיכוב או שלילה של הנאה, כבר בילדות, יחד עם דיכוי כל מה שספונטני בך, כל מה שנותן עדות לטבע הפראי שלך, להיותך חלק ממלכת החיות? האם הנאה מסוכנת?
האם סכנה יכולה להיות מהנה? האם אתה אי פעם מרגיש צורך לראות את השמיים? (האם עדיין ניתן לראות הרבה כוכבים בהם?) האם אתה מרגיש צורך לראות מים, עלים, צמחייה, חיות? בוהקים, מנצנצים, זזים? האם זו הסיבה שאתה מגדל חיית מחמד? שיש לך אקווריום ועציצים? או אולי הטלוויזיה והוידיאו בוהקים, מנצנצים וזזים בשבילך? כמה מהחיים שלך מגיעים אליך דרך מסך? אם היו עושים מהחיים שלך סרט, היית צופה בו? איך אתה מרגיש במצבים שכופים עליך פאסיביות?
כיצד אתה מושפע מההתקפה הבלתי פוסקת של סמלי תקשורת קולית, ויזואלית ומודפסת, משלטי חוצות, וידאו, רדיו, קולות רובוטיים – תוך כדי שאתה תוהה דרך יער של שלטים? מה הם כופים עליך? האם אתה אי פעם זקוק לשלווה, שקט, רגיעה והרהורים? האם אתה כלל זוכר אותם? האם אתה משקיע זמן במחשבה במקום להגיב מיידית לגירויים? האם קשה להפנות מבט?
האם להפנות מבט הוא עצמו הדבר אשר אינו מורשה? איפה תמצא שקט ושלוות נפש? לא רעש לבן, אלא דממה מוחלטת? לא בדידות, אלא שלוות נפש עדינה? באיזו דחיפות אתה עוצר על מנת לשאול את עצמך שאלות אלו? האם אתה מוצא את עצמך מקיים מעשים סמליים של אלימות? האם אתה אי פעם מרגיש בודד בצורה שלא ניתנת לביטוי במילים? האם לפעמים אתה מרגיש שאתה מוכן לאבד שליטה?
__________
* הכותבים עומרי פולק ויפתח עמיר הם בני 18, מ”קולקטיב רידקאלי”, הפועל בכל רחבי ארצות הברית, ומתעסק בפילוסופיה למען שינוי חברתי.
מקור – Harbringer .1, CrimethInc. publications מוגש באמצעות אתר פרוייקט התרגום הקולקטיבי
עיבוד הציור למחשב מאתר: http://www.borstelman.com/digital1/thumnailsdig1.html
