יש משחק כזה “עמודו”. כולם עוצרים כשהכדור באוויר. אני מציע לראשי מכבי נתניה ללכת על כל הקופה ולאמץ את המשחק “עמודו”
128X86_oren_atiy_00.jpg
אוגוסט 94, מלון רזידנס בנתניה. על שולחן הנשיאות באווירת חג, יושבים מימין לשמאל מאיר אוזן, אז חבר הנהלה צעיר יחסית בתפקיד, רוני שרטוב, אז יו”ר המועדון, ויקו חדד, מאמן נמוך קומה שהגיע מהפועל באר שבע, ואיזה מאמן כושר מיובא שאני ממש לא מצליח להיזכר בשמו (אבל יש לי את הפרצוף בראש), והמנכ”ל הטרי העונה לשם עודד מכנס.
היה שם גם ראובן פריזנר – חבר הנהלה ועיתונאים ואלי בוארון, אח של.
ויקו, חדד ויקו, דיבר. הוא שלף את כף היד שלו וסימן חמש. “אתם יודעים מה זה?” שאל. כולם הסתכלו בשקיקה לקוסם. המתח היה בשיאו. הרי לא יכול להיות שהוא יאמר סתם “חמש”.
יש משהו מעבר לשאלה התמימה הזו, חשבנו. משהו עמוק של מאמן חכם במיוחד שהביא לעולם הכדורגל את עולם הסטטיסטיקה הרבה לפני המחברת של ואן חאל. “חמש” צעק מישהו שנכנס לנעלי הילד מ”המלך הוא עירום”.
“נכון!” ענה ויקו, להפתעת כולנו, והמשיך בביטחון עצמי: “אלו הם חמשת הניצחונות הראשונים של מכבי נתניה. ככה אנו נפתח את העונה”. אמר והרחיב על הרכש המהולל שלו – טהא, עארף, שושני, עוז איליה.
בהמשך הוא דיבר על שחרורו של קרגיל להפועל פ”ת (“הסיבוב שלו איטי”, הסביר באלגנטיות). מה אגיד לכם, אווירת שינוי הייתה שם, אווירה של חג.
שלושה שבועות אחרי זה, נתניה פתחה את העונה הארורה ההיא עם הפסד 5:2 בבית למכבי פ”ת. זו הייתה אחת התבוסות היותר משפילות שלה. אכן שינוי כתבתי אז, “שינוי בהרגלי הספיגה”, זו הייתה כותרתי.
אז כמו היום, אף אחד לא האמין שזה יקרה. אז כמו היום היו כמה אנשים סקפטיים שאמרו שהמאמן הנחמד הזה מהדרום יארוז חפציו עד המחזור העשירי.
אז כמו היום, אנשים לא הפנימו שירידת ליגה היא תהליך של ריצה על מסלול מאוד מוגדר.
אז, כמו היום היה יותר מראש אחד שהחליט בהנהלה הזו, מה שגרר להחלטה הפופולרית ביותר של הנהלת מכבי נתניה לדורותיה: לא מחליטים, גם סוג של החלטה.
אז כמו היום, אני חושב שמי שדורש תמיכה כלכלית שיבוא ויפרוש את המאזן של הקבוצה: הנה מה הקבוצה מכניסה, הנה מה אני מביא מהבית, הנה מה אני צריך מהעירייה והנה זה מה שיש.
אז כמו היום, אני בטוח שמכבי נתניה בקצב הזה תמצא עצמה בסיום העונה הנוכחית שבורה, מוכה, חסרה כל תשתית לטווח הארוך, בליגה השנייה, והפעם, יש לזכור, פירוק כלכלי משמעו – ליגה ג.
אז כמו היום אני לא מאמין בחצי הריון. יש משחק כזה “עמודו”. כולם עוצרים כשהכדור באוויר. אני מציע לראשי מכבי נתניה ללכת על כל הקופה ולאמץ את המשחק “עמודו”: לא פותחים את העונה, אין כסף. לזרוק את הכדור לאוויר, אולי הוא ינחת על ראש עיר אחת ועוד שניים-שלושה אנשי עסקים על הראש ואז הם יתעוררו.
זה לא שחקני הרכש שלא הוחתמו. זו היכולת של הקבוצה הזו להחתים שחקנים. שחקנים מעדיפים לשחק בליגה השנייה ולא במכבי נתניה.
מכבי נתניה, לא מסוגלת היום כלכלית להתחרות עם שום קבוצה בשתי הליגות הראשונות. כל קבוצה שתלך ראש בראש על אוסף השחקנים הבינוני שמסתובב היום בשוק, תגבור על מכבי נתניה.
על נייר, כרגע, מכבי נתניה היא הקבוצה החלשה ביותר בליגת העל (שלא מסוגלת אפילו לקיים משחק אימון פשוט), ואחת החלשות בליגה השנייה.
אחת השאלות הגדולות היא “מה עושים”? אין פתרון קסם (קוסם יש רק באגדות או בבאר שבע – ויקו). קבוצת כדורגל היא כמו כל מבנה ארגוני. יש בה מכל וכל, והכל זה עניין של תהליכים. המושג לבנות קבוצה הפך לאחת הקלישאות הגדולות של המאמנים.
אני מציע לחזור אליו לשנייה: נתניה בנתה עצמה בשנים האחרונות, למי שלא שם לב. הצליחה לרכוש שניים שלושה שחקנים, לייצר שניים – שלושה שחקנים לגיטימיים בליגת העל. על חלקם אמנם נוותר כולנו באהבה גדולה, אבל נניח. ואז ביום אחד – הכל קרס.
למה? הנה הסיבה: קחו מאמן חדש, שלא מכיר את כל המאטרייה ובא וסוחף את כולם לקונספט משלו. קחו הנהלה דלת אמצעים שהאצבע על הדק השחרור קלה מאוד, ועל הרכש, באנלוגיה, אין בכלל אישור ירי.
קחו עירייה, המשקיעה הרבה מאוד בפרסום עצמי ומעט בכדורגל, קחו אוהדים שבוזים מהתחת (סלחו לי על הביטוי. אבל אני תופס מעצמי אוהד, שלראשונה בחייו, מתלבט האם להגיע למשחקים!) שימו את הכל במיקסר ותערבבו טוב.
לא חזרתם לאוגוסט 94? סימן שלא ערבבתם טוב.
________________________
* הכותב אורן עטיא, הינו שדר ופרשן ספורט של רדיו אמצע הדרך.
Add Comment