ההיקף הנרחב של תצלומי סוסקין ומגוון הנושאים שתיעד עושים אותו אפוא למעין במאי-על של ארץ ישראל, יישוביה ותושביה באותה תקופה
המוזיאון הישראלי לצילום- גן התעשייה תל-חי, ומוזיאון תל אביב לאמנות אוצר – גיא רז, פתיחה: 2 באוגוסט 2003 (תל אביב 31 ביולי), נעילה – 15 בדצמבר 2003
soskin_100_id=2682_01.jpg
אברהם סוסקין (1881-1963) נודע כ”צלם של תל אביב” וכמי שצילם את האירוע ההיסטורי של הגרלת מגרשי “אחוזת-בית” ב-11 באפריל 1909, כשהנוף התל אביבי לא היה אלא רצועת ים ודיונות של חול.
סוסקין, שהחל לצלם בארץ-ישראל לפני 98 שנה, לא זכה לתערוכה רטרוספקטיבית מסכמת של עבודתו.
תערוכה זו, שתוצג במקביל במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון הישראלי לצילום בגן התעשייה תל-חי, הנפתחת 40 שנה לאחר מותו והספר המלווה אותה, הם פרי ארבע שנות מחקר, של האוצר גיא רז, אשר בדק כ-10,800 תשלילי הזכוכית שנותרו מארכיון סוסקין. רוב הצילומים מוצגים לקהל הרחב בפעם הראשונה.
מבחינת תקופת פעילותו כצלם (1909-1933) משתייך סוסקין ל”דור השני” של הצלמים בארץ ישראל; דור הצלמים בני העלייה השנייה, השלישית והרביעית, שביימו את תיעוד החלום הציוני במסגרת מפעל ההתיישבות של בניין ארץ ישראל.
לאלה קדם “הדור הראשון” של הצלמים בארץ ישראל, שהיו בתחילה צליינים אירופים ולאחר מכן ארמנים, יהודים מומרים שהתיישבו בארץ ויהודים בני העלייה הראשונה.
soskin_310_id=2682_01.jpg
אפשר לחלק את אוסף תשליליו של סוסקין לשלוש קבוצות מרכזיות: תצלומי תל אביב תצלומי ארץ ישראל ותצלומי הסטודיו . תערוכה זו מאירה, לראשונה, את מכלול יצירתו של סוסקין המקיפה שלוש קבוצות אלה וכן תצלומי מוסדות ותעשייה, תיאטרון, ספורט וטיולים.
רטרוספקטיבה חלק א’ – תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות:
מרכז הפעילות של סוסקין היה בסטודיו שלו ברחוב הרצל 24 בתל אביב – “פוטוגרפיה א. סוסקין”.
סוסקין, צילם בדרך כלל תשלילי זכוכית במצלמה גדולה וכבדה המונחת על חצובה ועובדה זו הכתיבה את אופי הצילום שלו, השונה בתכלית מהצילום המודרני במצלמות קלות ניידות המתאפיין במיידיות, מהירות פעולה ופיתוח בכמויות גדולות.
לעיתים נדירות בלבד נמצאו בארכיון תשלילים מאותו מקום או של אותו אירוע, דבר העושה את ארכיונו של סוסקין, לאחד הייחודיים והמדויקים שבארכיוני הצלמים המוקדמים בארץ ישראל.
צילומי תל אביב – סדרת צילומים מהחולות החשופים דרך הנחת אבן פינה, בתים ורחובות, ציוד צילום משנות ה-19 וה-20, יומניו המקוריים, תשלילי זכוכית, גימנסיה הרצליה, בתי ספר וגני ילדים, גוש דן – מקווה ישראל, בן שמן, רחובות ועוד.
צילומי סטודיו – סוסקין צילם מגוון נושאים בצילומי הסטודיו שלו – תינוקות, ילדים, בודדים, משפחות, קבוצות, חיילים, אנשים בלבוש אוריינטליסיטי (ערבי), אישים, תחפושות פורים, טורסו גברי בעירום בכיכובו של יצחק שדה ועוד.
אחד “הניסויים הנועזים” ביותר של סוסקין, שנגלה לגיא רז באקראי, הוא תצלום סטודיו של גבר בעירום מלא הנשען על כיסא בסטודיו של סוסקין.
בתצלום גילה רז, דומה את אותו בחור, הפעם לבוש כהלכה, עם אותו רקע ואותו כיסא, ליד אשה בחלוק לבן. נראה, כי בשלב כלשהו סילקה יד נעלמה את התשליל המקורי של צילום הגבר העירום, אולי מחשש לצנעת הפרט.
בדיקה ביומניו של סוסקין, העלתה כי התצלום נעשה ב-1915 וכי הגבר העירום העומד בגאון בסטודיו הוא צבי נדב, חבר ארגון “השומר” והאשה שלצדו היא מניה שוחט.
זהו תצלום העירום המלא היחיד של סוסקין, שנתגלה (עד כה) ולא ברור מהן נסיבות עשייתו.
סוסקין, מתגלה בו כמי שחורג מתבניות הפאתוס הצפויות של הצילום המקומי בן תקופתו לעבר “ניסוי” נועז, במושגים מקומיים, שהוא חלק ממסורת עולמית ארוכת-שנים של צילומי עירום גבריים ונשיים.
soskin_215_id=2682_01.jpg
שני צילומים מסדרה של תצלומים קבוצתיים של אמנים ואנשי רוח:
באחד: ש.י. עגנון, י.ח. ברנר, דוד שמעוני וא.ז. רבינוביץ. ובשני: תשעה מהציירים המודרניסטים בארץ ישראל: ראובן רובין, יוסף זריצקי, פנחס ליטבינובסקי, ציונה תג’ר, יונה צליוק, ברוך אגדתי, יצחק כץ, אריה לובין ויצחק חזין.
תצלומי “פוסט מורטם” (שלאחר המוות): של חיים ארלוזורוב, יהושע חנקין, אחד העם (אשר גינזבורג) וצינה דיזנגוף. מסעות הלוויה של מקס נורדאו ומנחם שנקין. קברי אחד העם, מקס נורדאו, צינה דיזנגוף וקברי האחים של הרוגי פרעות תרפ”ט בבית הקברות המרכזי ברחוב טרומפלדור, וכן את בית הקברות הנוצרי הישן בשכונת עג’מי ביפו.
רטרוספקטיבה חלק ב’ – תערוכה במוזיאון הישראלי בתל-חי:
1. צילומי ההתיישבות העובדת – מעמק יזרעאל (נהלל, עין חרוד, גבע, תל יוסף, בית אלפא) דרך עמק הירדן (דגניה, כינרת, פוריה, מגדל) ועד הגליל (איילת השחר, מחניים, תל חי, כפר גלעדי).
2. צילומי תעשיה – היקב בראשון לציון, בתי הדפוס של “הארץ” ו”דבר”, מפעלי מתכת, נגריות, בתי אריזה לתפוזים.
3. טיולים למצרים ופטרה.
4. חברי ארגון “השומר”.
סוסקין, צילם גם סדרות של תצלומים “אותנטיים” של פועלים וחלוצים במקומות עבודתם במפעלים ובשדות ברחבי הארץ. סוסקין, הדגיש את המבט הישיר למצלמה והעלה לדרגת אמנות את מה שצלם אחר בן התקופה, הגרמני אוגוסט סאנדר כינה בשם “הרמוניה”.
סוסקין, חזר אינספור פעמים על אותו בימוי סגור הרמטית ומעובד לפרטיו של התצלום ובכל זאת, תצלומיו לעולם אינם משעממים ובכל התבוננות אפשר לחשוף בהם שכבות חדשות של מידע.
אומר האוצר גיא רז: “בעל מודעות היסטורית גבוהה, היה סוסקין ורבים מתצלומיו נעשו מתוך תחושה של שליחות היסטורית. סוסקין היה גם שחקן חובב בקבוצת התיאטרון “חובבי הבמה העברית”, ובתצלומיו – המבוימים ברובם – ניכרת מודעותו התיאטרלית כצלם.
soskin_310_id=2682_02.jpg
“ההיקף הנרחב של תצלומי סוסקין ומגוון הנושאים שתיעד עושים אותו אפוא למעין במאי-על של ארץ ישראל, יישוביה ותושביה באותה תקופה. מנקודת מבט זו אפשר לראות בהיסטוריה המצולמת שהותיר אחריו סוסקין מעין הצגת תיאטרון גדולה, שבה נופיה של ארץ ישראל משמשים תפאורה מתחלפת ושחקניה הם תושבי הארץ בערים, בקיבוצים ובכפרים”.
כ-400 צילומים יוצגו בתערוכה:
בתערוכה במוזיאון תל אביב (250) – הקמת תל אביב מחולות עד עיר, גימנסיה הרצליה בתי ספר וגני ילדים, סטודיו , גוש דן, פוסט מורטם.
בתערוכה במוזיאון לצילום בתל חי (150) – ההתיישבות הקיבוצית מעמק יזרעאל, עמק הירדן, עמק החולה, מטולה, תעשיה, ארגון השומר וטיולים.
הספר- במקביל לתערוכות יוצא לאור הספר “סוסקין – רטרוספקטיבה” ובו מצילומי סוסקין 1905 – 1945 ובו 260 עמודים בפורמט אלבומי וכ-500 צילומים. הספר בעריכת גיא רז. ניתן יהיה לרכוש את הספר בחנויות המוזיאונים.
Add Comment