מדא גייס את מירי בוהדנה למאמצים של מדא בנושא הקורונה

"מזה כשנתיים מגן דוד אדום הוא משפחה עבורי ומקום שבמסגרתו אני זוכה לתת מעצמי למען אחרים" - סיפרה מירי בוהדנה; "נגיף הקורונה, יצר בהלה רבה בעולם וגם בארץ והרבה דברים בנושא אינם ברורים, מה שיכול להלחיץ עוד יותר. לכן, שמחתי מאוד לשתף פעולה עם מדא, גם בנושא הזה, וליצור סרטון ביחד עם דר' סטרוגו, שמטרתו להעלות מודעות לפעולות שונות שחשוב לעשות, כדי למנוע הדבקה, לתת תשובות ולהרגיע את הציבור" .

אורלי לוי לא ידעה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | אומנם עמיר פרץ הצהיר שוב ושוב שהוא רוצה ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת, אבל אורלי לוי אבקסיס פשוט לא ידעה | להשוות קורונה לשפעת זה אולי מרגיע - אבל לא נכון.

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

כאן סלבס ישראל

סמים קשים – סמים קלים מה זאת אומרת?

“אנשים מסוגלים להתמכר, במובן זה, לכל סם בתנאי שהם נהנים מהשפעתו”
סמים קשים - סמים קלים מה זאת אומרת?
מה זאת אומרת “סמים קלים”, “סמים קשים”? האם מתחילים בקלים וגומרים בקשים ? האם העניין חברתי, נפשי, כלכלי? האם זו משיכה לסגנון חיים? אפשר לצאת מזה? להתחמק מזה? האם זה עניין של חינוך?

samim_zipi_001.jpg

שאלות כאלו ורבות נוספות עולות אצל כולם… כמו על כל דבר גם על שימוש בסמים יש סטיגמות ואין המאמר הזה בהכרח נקי מהן, הלא הוא נכתב מתפיסה אישית. אז ככה: בבית לא דנו מעולם בנושא זה. בבית הספר השתדלו לתת לאורך השנים ובצפיפות בתיכון, מידע על השפעות החומר, אופן השימוש, על משתמשים ונגמלים וכו’…

באופן אישי עבורי סמים מכל הסוגים בכל הרמות וצורות השימוש) פרט ברפואה קונבנציונאלית (היו דבר פסול ללא פשרות ולא צפה בי תחושת סקרנות להיתנסות בכך. בתקופה האחרונה נקלעתי לשיחות עם חברים לעבודה שמשתמשים במה שניקרא “סמים קלים”, במקרה זה “חשיש”.

הדבר היה משונה: בראש “מסומם” או “צורך סמים” בכל צורה שהיא, הצטייר כאדם שאינו מסוגל לנהל חיים נורמלים כשמדובר במקום עבודה קבוע, מגורים סבירים, תזונה סבירה וכו’ אותם עמיתים סביבי לא היו בדיוק במצב שכזה.

אנשים רגועים, סבלנים, ברורים ו”מחוברים” לעצמם ולסביבתם. אז, חילחלה והעזה השאלה: האם יש דבר כזה “סמים קלים” שאינם גורמים נזק ברמה שפוגעת במשתמש ובסביבתו? והרי ישנה מדינה אחת לפחות שידועה לרוב כמותירה את השימוש ועדיין קיימת ומתקיימת… לתקופה מסויימת קפאה השאלה ואיתה הצורך בתשובה… אולי זה המקום לעבור ולהעביר חומר כתוב. שאינו מתיר לו כוח ופנאי לפעילות חיובית כלשהי.

העובדות:

הקטע הבא מתוך ספר בהוצאת “ספרית מעריב” 1969 “סמים ותרופות” היוצא בין היתר בהנחה שסמים והיותם חומר כימי, סובבים אותנו בהרכבים שונים כמו חיידקים: מי מהם לעזרתנו ומי מהם לחלותינו.

מחברי הספר: וולטר מודל פרופסור לפרמקולוגיה, ניו יורק ואלפרד לנסינג, כתב חופשי הסמים הקוסמים ביותר לאדם “אלה המעניקים לו השראה פיוטית או מעוררים אותו לרצח…” הם סמים המשפיעים על המוח ועל חוט השדרה הנושא אותו.

איברים אלה מהווים את מערכת העצבים המרכזית, מרכז הפיקוח לא רק של הגוף – עצמו אלא גם של התחושות, הרגשות והמחשבות של כל אשר אנו מכנים הנפש. הסמים הפועלים על מרכז זה רב גוניים בפעולתם כנפש עצמה. ביכולתם לעודד, לדכא, לרגש ולהמם: להרגיע את הזיותיו של חולה נפש, לרכך את כאביו של חולה הסרטן, להקהות מחשבות ורגשות או לעוותן להזיות של תענוג עילאי או של אימה.

ביניהם נכללים כמה מהסמים המצויים ביותר (אלכוהול, קפאין, ניקוטין), כמה מהשימושיים ביותר (אתר, פרוקאין). אחדים מסלעי המחלוקת החמורים ביותר(LSD, קנבוס), וכמה מהמסוכנים ביותר (קוקאין, הרואין).

“סמי מערכת העצבים המרכזית” היו תמיד הפעילים ביותר מבחינת השפעתם על החברה בכלל וכן המטרידים ביותר…

השימוש הנרחב והנפשע בסמי מערכת העצבים המרכזית כדי להשתלט על נפש האדם גרם לא פעם לעימות עם השקפות דתיות ואמונות תפלות. היו דתות שראו בהם מתת משמים או אף אמצעים להשגתה של הארה מיסטית.

דתות אחרות גינו אותם באותה מידה של קיצוניות ככלי משחית של השטן. למרבה הצער, לא תרמו דעות מנוגדות אלה מאומה להבנה הגיונית של הסמים, אדרבה, הם לרוב מנעו את חקירתם המדעית.

וחבל, כי רק הבנה בהירה ואוביקטיבית של ערכם הרפואי והחברתי של סמים אלה תתרום לשימוש נאות בהם ותמנע את ניצולם לרעה…

מנקודת הראות הרפואית הופיעו תרופות אלה לראשונה כמרגיעי כאבים. כמה מהן, כמו האופיום, למשל, אכן יכולות להפחית כאב וסבל. אחרות, כמו אלכוהול וחשיש, רק גורמות לאדישות לגבי כאבים. אף אחת מהן אין בה כדי לשפר את מצבו של החולה, אך כולן מסוגלות לשפר את הרגשתו.”

כפייה שהורסת חיים

“קשה ביותר להגדיר מהיא התמכרות לסמים, והמבוכה הנובעת משימוש במונחים כגון: “התמכרות פיסית” ו”התמכרות פסיכית” רק מגבירה את קשיי ההגדרה. באופן כללי ניתן להגדיר את ההתמכרות כהכרח פנימי לשימוש בסמים במידה הפוגעת ביכולתו של המשתמש בהם לחיות חיים רגילים.

פירוש של דבר שהמתמכר משתמש בסם לא משום שהוא רוצה בכך אלא משום שהוא מוכרח. וההכרח להשתמש בסם, וכמובן, להשיגו, הכרח הנובע מאופיו הכימי של הסם או מהסיבות החברתיות והפסיכולוגיות של צריכתו הוא כה חזק וקובע בחייו של המתמכר,

אנשים מסוגלים להתמכר, במובן זה, לכל סם בתנאי שהם נהנים מהשפעתו”.

מחירה של הסובלנות

“… כמו האלכוהול, כך גם הסמים הינם תלויים בתרבות” כלומר עלולים להיות מזיקים בחברה אחת ולא באחרת. בחלקים של אפריקה הצפונית השימוש בחשיש הוא מרובה ובבחינת הרגל ונראה שהוא האחראי לריבוי מחלות הנפש הכרוניות.

במקומות רבים אחרים, לעומת זאת, השימוש בסמי החשיש אף הוא נפוץ באותה המידה, אם כי באופן מתון וחסר נזק כמו האלכוהול בין היהודים והאיטלקים באמריקה.

עובדה זו, מעלה את השאלה בפי כמה מבני הנוער האמריקני “במה גרועה המריחואנה מהאלכוהול?” תשובה לכך, המיוחסת למוסיקאי האמריקני מז מזרו, היא “משום שבגללה אפשר לשבת בכלא”. השימוש בה אינו מקובל ומותר בחברה האמריקנית, אלא קשור ומעורב בתרבות עולם הסמים האסורים, חדור הפשע ומחלות הנפש. כתוצאה מכך לא מעטים מהמשתמשים בסם מגיעים גם לניסוי סמים מסוכנים יותר מבני משפחת האופיום, שבזמננו ניתנים להשגה בנקל…”

משהו לסיכום…

מתוך הבחנה דקה שהספר ממנו נלקחו הקטעים נכתב מלפני יותר משלושים שנה ויתכן שעובדות בו השתנו, שהרי סמים משתייכים מן הסתם גם למדע החוקר והמתקדם, אותי הפליא ביותר הדמיון בין שאלותיו ותשובותיו לבין שאלותי שהוצגו בתחילה טרם קראתי בספר…

ואולי אין אנו מתקדמים כל כך בצד החברתי אם השאלות עדיין אותן השאלות?

המאמר מובא באדיבות אתר הצפון – זיפי.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן