תגובה למאמר “שתיקת הכבש” מאת אברהם תירוש, מעריב, 31 ביולי
haim_hadad_t180k-n_2004_01.jpg
קראתי את מאמרו של אברהם תירוש, בנוגע לח”כ עומרי שרון ונדהמתי מהרוע וחוסר ההכרות עם עבודתם האמיתית של חברי הכנסת.
הניסיון למדוד את פעילותם של חברי הכנסת אך ורק דרך נאומים חוצבי לבבות מעל הבימה, שעות השהות במשכן או מספר השאילתות או ההצעות לסדר שהגישו הוא צר עין וחוטא לאמת. בלי להמעיט מערכן של פעילויות אלו, הציבור לא תמיד יוצא מהן נשכר.
כשאני שומע את אמירותיהם ונאומיהם של חברי כנסת שעיתונאים מסוגו של תירוש מעלים על נס, אני חושב לעיתים שמוטב היה אם היו ממעיטים בדיבור ומרבים במעשים. האם אותם חברי הכנסת המשסעים נאומים בחוסר תרבות מינימלי הם דוגמא ומופת לנבחרים?
sharon_omri_180_01.jpg
כשליח ציבור הנזקק לעיתים לעזרת חברי הכנסת, אני יכול להעיד על תרומתו הרבה של ח”כ עומרי שרון, לקידום נושאים שונים.
להבדיל מחברי כנסת אחרים שמיד עם כניסתם לכנסת החליפו מספרי טלפון והפכו פתאום “חשובים” וקשים להשגה, עומרי טורח להחזיר טלפון במהירות, להיפגש אם צריך ולטפל במהירות בבקשות. אגב, יחס כזה מקבלים גם פונים שאינם מקרב מצביעיו.
באופן אישי, כשאני בוחר חבר כנסת אני מצפה ממנו שיפעל למען הציבור ויביא תוצאות ובמדד הזה עומרי שרון, תופס את אחד המקומות הגבוהים. נכון, הוא אינו רודף אחר עיתונאים, כדי לקבל על כך “קרדיטים” בעיתונות אבל מבחינתי זה רק מעלה את ההערכה אליו.
בברכה,
חיים חדד
מזכיר ארגון מגדלי הפרחים
וצמחי הנוי
טל: 6241797-03, 253913-050
Add Comment