בכל מקרה על פי ההחלטות החדשות, כמו גם לפי המדיניות הקודמת, הנשכרת העיקרית משינוי יעוד קרקע תהיה המדינה שתקבל את הרוב המכריע של התמורה הכספית
החלטת מועצת מקרקעי ישראל, לאשר את הוראות המעבר בנושא הקרקעות החקלאיות נתנה את האות לחידוש הפסטיבל של השמצת המגזר החקלאי בישראל. שוב מושלכים לחלל האויר, בחוסר אחריות, סכומים בלתי סבירים של מיליארדים של שקלים שאותם יקבלו החקלאים, כביכול, מהפשרת הקרקעות. כנראה שכשהמטרה היא ליבוי ההסתה בין חלקי החברה בישראל כל אמצעי הוא כשר.
101X133_rayhman_yaron_01.jpg
המציאות האמיתית שונה לגמרי מהתמונה המצטיירת בתקשורת. הוראות המעבר שאושרו לפי המלצות ועדת ניסים קבעו נוסחאות הגיוניות וסבירות לפיצוי החקלאים שהקרקע נלקחת מהם. אני משוכנע שאין כמעט איש במדינת ישראל שסבור שיש לגרש חקלאים ממקור פרנסתם בלי לפצות אותם על כך. השאלה שעמדה על הפרק ושהועדה עסקה בה ארוכות היא המנגנון הנכון למתן הפיצוי.
בג”צ, פסל בהחלטתו מלפני קרוב לשנה את המנגנון של מתן פיצוי כנגזרת ישירה ויחידה של שווי הקרקע. ניתן להתווכח על החלטת בג”צ אך אין בכל כל טעם. זוהי ההחלטה ויש לכבד אותה. ועדת ניסים קבעה מנגנון חדש ומורכב לפיו גובה הפיצוי נקבע על פי שורה של קריטריונים: השימוש החקלאי בקרקע, התקופה בה החזיק החקלאי בקרקע, השימוש העתידי בקרקע ועוד.
הפיצוי שיקבלו החקלאים על פי נוסחה זו הינו נמוך ובודאי שאינו מגיע לסכומים המופצים בתקשורת. יש לדעת, שהתמורה חיייבת במס ולכן התשלום נטו לחקלאי נמוך עוד יותר. בכל מקרה על פי ההחלטות החדשות, כמו גם לפי המדיניות הקודמת, הנשכרת העיקרית משינוי יעוד קרקע תהיה המדינה שתקבל את הרוב המכריע של התמורה הכספית.
מועצת מקרקעי ישראל, קיבלה החלטה חשובה נוספת לאפשר לישובים שהיו בעיצומו של המסלול לשינוי יעוד קרקע להשלים אותו, על פי קריטריונים אחידים וברורים. מדובר בישובים שנכנסו להשקעות בהכנת תוכניות ואין כל הצדקה שיפגעו בשל שינוי המדיניות הממשלתית.
הסאגה המתמשכת מזה כ-12 שנה בנושא הקרקעות החקלאיות, המלווה באי ודאות רבה, כבר גרמה לנזק רב למשק הישראלי ולמגזר החקלאי. במצב הדברים הנוכחי, הפשרה שקיבל מועצת מקרקעי ישראל היא נכונה. אף שכל הצדדים לא קיבלו את מלוא רצונותיהם זו הדרך היחידה ליציאה מהקפאון.
ירון רייכמן,
מנכ”ל ברית פיקוח
Add Comment