תגובה למאמר “קרקעות להשחית” (איריס מזרחי, מעריב, 15 ביוני)
איריס מזרחי וחבריה בקשת הדמוקרטית המזרחית חוזרים כמנטרה על השמצותיהם נגד החקלאים בתקווה שאם יחזרו אינספור פעמים על דבריהם הם יהפכו לאמת. מלאכה שעלולה להצליח ובעיני הציבור הישראלי השקר והאמת בכל הקשור לפרשת הקרקעות החקלאיות יתערבבו זה עם זה.
naftali_ben_sira_180_01_kanisrael.co.il.jpg
חברי המושבים והקיבוצים מעולם לא דרשו לעצמם את מלוא שווין של הקרקעות אותן הם עיבדו. גם בהחלטות המינהל, שנחשבות בעיני אנשי הקשת כשיא הנדיבות כלפי החקלאים, ואשר בוטלו בינתיים על ידי בג”צ, נקבעו לחקלאים שיעורי פיצויים נמוכים מתוך ערך הקרקע.
יש לזכור שסכום זה חייב במס כך שבפועל הפיצוי מגיע למחצית מהסכומים המדוברים בלבד. החלק הארי מהתמורה משינוי יעוד קרקע מגיע לקופת המדינה ומשמש לכל יעדי התקציב ובתוכם גם הרווחה והדאגה לשכבות החלשות – בדיוק היעדים להם מטיפה איריס מזרחי.
איריס מזרחי, רשאית לחשוב שלאחר עשרות שנים צריך להשליך את החקלאים מאדמתם בלי פרוטה ולגייס לכך תמיכה ציבורית, אך היא אינה רשאית להטעות את הציבור בישראל ולגרום לו לחשוב שהחקלאים לוקחים לעצמם את מלוא שוויה של הקרקע.
כל אדם שיכנס לעומקם של דברים וישווה בין ההסדרים המוצעים לחקלאים לבין אלו של הדיור הציבורי יגלה שהחקלאים מקבלים את התנאים הקשים ביותר ונדרשים לשלם את התשלומים הגבוהים ביותר תמורת האדמות וקבלת בעלות על שטחי המגורים. אבל העובדות לא מפריעות למבול ההשמצות.
הקלות הבלתי נסבלת של ההשמצה מגיעה לשיא בהאשמה שהחקלאים ואפילו ראש הממשלה “מצפצפים על בג”צ”. איזו עזות מצח וחוצפה. מחודש אוגוסט 2002 שבו התקבלה החלטת בג”צ הוקפאה כמעט כל הפעילות בתחום הקרקעות החקלאיות.
במשך חודשים ארוכים יושב צוות משותף לתנועות ההתישבות ומועצת המינהל ובעצה אחת עם היועצים המשפטיים מחפש דרך לחידוש הפיתוח בהתישבות בדרך התואמת את החלטות בג”צ. ההצעות שהונחו על שולחן מועצת המינהל הן כולן ברוח החלטת בג”צ.
אני מציע לאנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית, להפסיק את מלחמתם במושבים ובקיבוצים. איננו האויבים שלכם ואנו רחוקים להיות התדמית שאתם יוצרים במאמריכם. במלחמתכם בנו, אתם מפספסים בגדול את המטרה האמיתית של שינוי סדר העדיפויות בחברה הישראלית – נושא שתוכלו למצוא בנו שותפים אמיתיים.
* הכותב נפתלי בן סירא, הינו מזכ”ל תנועת המושבים ותושב כפר ויתקין, שבאזורנו
Add Comment