השופטת שבח, כאמור, קיבלה את גרסת החברה וקבעה, כי פעולת החזרת הצ’ק יכולה להיחשב כפעולה הרת אסון בחיי המסחר והכלכלה
פעולה של החזרת צ’ק שנעשתה שלא כדין מהווה פרסום לשון הרע, כך קבעה, שופטת ביהמ”ש השלום בתל אביב, יהודית שבח.
השופטת כותבת בפסק הדין, כי “פעולה של החזרת צ’ק מהווה מעין הכרזה לפיה מושך הצ’ק הגיע למצב של חוסר יכולת פירעון – איתות אזהרה לכל הנמצאים בקשרי המסחר עמו. פעולה מעין זו יכולה לגרום להתמוטטות כלכלית ומכאן שבפנינו דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם, במשרתו, בעסקו, במשלח ידו ובמקצועו”.
חברת גלוב קונטרקטינג, המצויה בפירוק, הגישה באמצעות עו”ד שאול קוטלר, תביעה כנגד בנק לאומי (לאומי: ת”א) בגין הוצאת לשון הרע, לאחר שהבנק סירב לקבל למעלה מ-16 צ’קים של החברה בטענה שהיא חרגה ממסגרת האשראי שלה, ואף קבע כי מדובר בלקוח מוגבל.
החברה, פנתה לביהמ”ש עוד בשנת 1999 בערעור על קביעת הבנק שלא לכבד את הצ’קים שלה וביהמ”ש קבע כי ב-9 מקרים סירב הבנק לקבל את הצ’קים שלא כדין. בעקבות מקרים אלו תבעה החברה את הבנק על הוצאת לשון הרע.
הבנק, באמצעות עו”ד לוינבוק, טען בין השאר, כי פעילותו חוסה, בצל ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, כגון חובה חוקית, הגנה על עניין כשר וכו’. כמו כן, טען הבנק, כי לא נגרם לחברה כל נזק שכן היא התמוטטה ממילא באופן כלכלי, ללא קשר ל-9 הצ’קים.
השופטת שבח, כאמור, קיבלה את גרסת החברה וקבעה, כי פעולת החזרת הצ’ק יכולה להיחשב כפעולה הרת אסון בחיי המסחר והכלכלה. עוד קבעה השופטת, כי פעולת החזרת הצ’ק טומנת בחובה את אלמנט הפרסום הנדרש, שכן ניתנה בעטיה הודעה לבנק ישראל, ומכאן שהוכחו כל האלמנטים הנדרשים לתביעת לשון הרע.
השופטת דחתה את טענות ההגנה של הבנק, וקבעה שהחזרת הצ’קים נעשתה שלא כדין. היא העמידה את גובה הפיצוי לחברה על 45 אלף שקל – 5000 שקל על כל צ’ק.
א’ 070402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז בפירוק נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ. הידיעה הובאה באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסק דין”
Add Comment