תעודה נדירה מימי הבית הראשון, המציינת את שמה של ’ירושלים’ בתעודה חוץ-מקראית, הכתובה בכתב עברי קדום, מימי ממלכת יהודה, כך פרסמה במסיבת עיתונאים, היום (יום רביעי, כ”ד תשרי, תשע”ז), רשות העתיקות של מדינת ישראל. המחקר המלא על הממצא, יוצג מחר (ה’) בכנס העשור של של ’חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה’ הפתוח לציבור, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לידיעת אוּנֶסְק”וֹ (United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization – UNESCO) ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שמטרתו המוצהרת, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות – יש לנו חדשות עבורכם מירושלים או ליתר דיוק מטעם רשות העתיקות; ממצא נדיר וחשוב מאד, נחשף בפעילות מבצעית יזומה של ’היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות’; תעודה עשויה פפירוס, מתקופת בית ראשון (המאה ה-7 לפנה”ס), המציינת במפורש את שמה של העיר ’ירושלים’. אין ספק, כי זהו המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר, המזכיר את ’ירושלים’ ועוד ב’כתב העברי’.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יוֹלי שוורץ, מסרה ל’פורטל כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; התעודה, אשר נשדדה מאחת מ-מערות מדבר יהודה על ידי חוליית שודדי עתיקות ונתפסה במבצע מורכב ע”י ’היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות’ הוצגה, כאמור, היום (רביעי) במסיבת עיתונאים בירושלים.
שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום’ שרדו על התעודה העשויה פפירוס (נייר שיוצר מצמח הגומא). מבדיקה פליאוגרפית (זיהוי כתב) של האותיות ובדיקת פחמן 14, עולה, כי יש לתארך את הממצא למאה ה-7 לפנה”ס – לסוף ימי בית המקדש הראשון. רוב האותיות עד כמה שזה מפתיע, ניתנות לזיהוי בבירור ולהלן הצעת הקריאה לטקסט;
<מא>מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה.
ב רשות העתיקות מציינים, כי מדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, שמעידה על תשלום מסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים בתקופה זו.
בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח (’נערתה’), תוכן הכדים (’יין’) מספרם או כמותם (’נבלַים’) ויעדם (’ירשלמה’). כאשר ’נערתה’ הנזכרת בטקסט, היא נערתה, המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין ביהו’ טז, ז: ’וירד מינוחה עטרות ו”נערתה” ופגע ביריחו ויצא הירדן’.
לדברי סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ד”ר איתן קליין; “התעודה שלפנינו מהווה עדות נדירה ביותר לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה”ס.
לפי המקרא, שלטו בירושלים בתקופה זו, המלכים; מנשה, אמון או יאשיהו ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין…”.
חתן פרס ישראל לחקר המקרא, פרופ’ (אמריטוס) שמואל אחיטוב, מעיד על חשיבותה המדעית של התעודה; “לא זו בלבד ש’פפירוס’ זה הוא המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים ב-כתב העברי, הרי שעד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית-ראשון, מלבד פפירוס אחד מ-ואדי מָרַבַּעַאת. בתעודה אף מובלט מעמדה יוצא הדופן של אישה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7’ לפנה”ס”.
מנהל רשות העתיקות, מר ישראל חסון, לא הסתיר את התרגשותו ואמר; “מציאתו של הפפירוס, מעידה על כך שב’מערות מדבר יהודה’ מחכים להתגלות ממצאים נוספים בעלי חשיבות אדירה למורשת.
נכסי מורשת עולמיים נשדדים במדבר יום יום בידי שודדי עתיקות, לשם בצע כסף. על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה“.
שרת התרבות והספורט, ח”כ מירי רגב; “גילוי הפפירוס בו מתנוסס שמה של בירתנו ירושלים, הוא עדות מוחשית נוספת לכך, כי ירושלים, הייתה ותישאר בירתו הנצחית של העם היהודי. חובתנו לטפל ב-שוד העתיקות במדבר יהודה ולא פחות חשוב מכך, בגניבת הדעת של התעמולה השקרית כפי שקורה בדיוק היום שוב בארגון אונסקו.
הר הבית, לב ליבה של ירושלים ושל ישראל, יישאר המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, גם אם אונסקו, תאשרר עוד עשר פעמים את החלטתה השקרית והאומללה”.
מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מר אמיר גנור, הסביר, כי; “חומרים אורגניים כמו תעודות, ובפרט נייר עדין כ-פפירוס, מתכלים לאורך הזמן בשל רגישותם ללחות. האקלים היבש של המדבר, מאפשר באופן חריג את השתמרותן של תעודות, המספקות מידע שלא יסולא בפז על אורחות החיים בעת העתיקה ועל ראשית התפתחות הדתות.
נדירות הממצאים וחשיבותם הם הסיבה לכך ששודדי העתיקות מרבים להגיע אל המערות שבמצוקי המדבר ולחפור בהן, תוך סיכון חיים של ממש. אני שמח שנפלה בחלקנו הזכות להיות חלק מגאולת הפפירוס, המהווה ממצא חשוב ומיוחד המעיד על הקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל ו-ירושלים, לבין העם היהודי“.
אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, הגב’ פנינה שור, אמרה; “תעודת הפפירוס הייחודית מצטרפת לאלפי קטעי המגילות שעבורם הקימה רשות העתיקות, מעבדות שימור וצילום ייעודיות ובהן מטופלות המגילות באמצעים המיטביים ובטכנולוגיית תיעוד וצילום המתקדמת ביותר הקיימת כיום.
במצלמה המתקדמת שפותחה ע”פ טכנולוגיה המשמשת את נאס”א ומתעדת את מגילות מדבר יהודה ברמה המדמה את המקור, ניתן אפילו לראות את מרקם הצמח, העור או הקלף שעליו נכתבו המסמכים העתיקים”.
כאמור, תוצאות ראשוניות של מחקר הממצא, יוצגו מחר (חמישי) במסגרת כנס העשור של ’חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה’ הפתוח לציבור, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment