איגוד הבנקים, עתר היום (רביעי, כ”ד באייר התשע”ו) אל בג”צ נגד ’החוק להגבלת שכר העובדים במערכת הפיננסית’, שאושר בכנסת בתאריך 29.3.16. העתירה הוגשה בעקבות המגעים שלא צלחו בשבועות האחרונים למציאת פתרון משפטי, שיבטל את אי הוודאות סביב שאלת הפגיעה בזכויות פנסיה ופיצויים שצברו עשרות עובדים בדרגים בכירים במערכת הפיננסית טרם כניסת החוק לתוקף.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בעתירתו אל בית המשפט העליון, מבקש איגוד הבנקים, לקבוע, כי לא ניתן לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, ולהבהיר, כי אין בו כדי לפגוע בזכויות שצברו עובדים ל’פנסיה’ ול’פיצויי פיטורים’ ואשר מחושבות לפי הוותק שצברו עד חקיקת החוק.
עוד מבקשים הבנקים לבטל את הסעיף שיוצר באופן מעשי תקרת שכר אבסולוטית ומגביל את שכרו של העובד המתוגמל ביותר בארגון לשיעור של עד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר.
הבנקים אינם מבקשים מבית המשפט לבטל את החוק כולו ואינם יוצאים נגד הגבלת השכר המוכר למס ל-2.5 מיליון שקלים.
בעתירה, קובעים באי כוחו של איגוד הבנקים, משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל באמצעות עוה”ד ד”ר רלי לשם, אייל דותן וד”ר איסר בירגר, כי להצעת החוק המקורית הוספו ברגע האחרון הוראות בהליך חפוז, ללא כל בחינה מסודרת ומקצועית של השלכותיהן ובניגוד מוחלט לעמדת כל הוועדות המקצועיות ועבודת המטה העצומה שביצעה הממשלה עצמה בנושא.
הם מסבירים, כי כתוצאה מכך עלולה להיווצר אי ודאות באשר לזכויות עבר של עשרות רבות של עובדים במערכת הבנקאית, אשר עלולים למצוא עצמם נפגעים.
בשבועות האחרונים התנהלו ניסיונות קדחתניים של הבנקים מול גורמים רבים במערכת השלטונית בנושא זה על מנת להבהיר את הסוגיה. במהלך דיאלוג שהתנהל מול בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר וגורמים שונים בכנסת, הובהר לבנקים, כי לא הייתה כל כוונה לקבוע שהחוק, יחול בצורה כלשהי על זכויות עבר של עובדים.
שר האוצר, עצמו, ובדומה חלק מחברי ועדת הכספים, התבטאו, כי לדעתם אין כל דרך ליישם את החוק באופן רטרואקטיבי, אך למרות זאת סרבו לבצע תיקון בחוק שיקבע הוראות מעבר מסודרות ויספקו מענה לקושי המשפטי שנוצר.
לפני ימים אחדים, הודיע גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו”ד אבי ליכט, כי לאחר שבחן את הסוגיה הגיע למסקנה שאין מקום לתת חוות דעת משפטית בנושא. עו”ד ליכט, הביע תמיכה מסויימת בטענות שאין מקום לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, אולם סבר, כי חוות דעת מטעמו איננה הכלי המשפטי הנכון להבהיר זאת. בעקבות החלטה זו, הוחלט ב-איגוד הבנקים לפנות לבג”צ.
בעתירה קובעים ה’בנקים’ כי אי הבהירות סביב סוגיית הפגיעה בזכויות עבר, עלולה לגרום לפרישת עשרות עובדים בתפקידי מפתח במערכת. הם מצטטים את דבריה של המפקחת על הבנקים, ד”ר חדוה בר, שקבעה בהקשר זה, כי פרישה כזו עלולה להוביל למשבר ניהולי בבנקים הגדולים, לאובדן ידע וניסיון, לפגיעה בבקרות ולחשיפה לסיכונים.
הבנקים מסתייעים גם בחוות דעת של פרופסור משה צבירן, דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, שקובע, כי קיים חשש לערעור היציבות של “השדרה הניהולית“.
באשר לסעיף הזיקה בין השכר הנמוך בארגון לבין השכר הגבוה, טוען ’איגוד הבנקים’ כי מדובר בחקיקה שאין לה אח ורע בכל העולם ואשר פוגעת בזכויות יסוד רבות בצורה קיצונית ומיותרת. הבנקים, טוענים, כי סעיף זה הוסף באופן נמהר ורשלני במהלך הדיון האחרון בכנסת ובניגוד להצעת החוק המקורית שהוכנה על ידי הממשלה.
לטענת הבנקים, סעיף זה פוגע בחופש העיסוק של העובדים ויוצר מגבלה חסרת תקדים על שכר עובדים במגזר הפיננסי. בנוסף, מציינים העותרים, מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של התאגידים הפיננסיים עצמם ושל בעלי המניות שלהם, שכן נשללת מהם האפשרות לנהל את עסקיהם על פי הבנתם ולשלם לעובדיהם את השכר שישקף באופן ראוי את הישגיהם ותרומתם.
הבנקים מדגישים את האפליה הקיצונית שנובעת מעצם ההחלטה להחיל את ההגבלה רק על חברות פיננסיות וטוענים, כי בכך נמנעת מהם היכולת להתחרות באופן חופשי על עובדים בכירים ועובדים איכותיים – גם מול תאגידים במגזר הריאלי וגם מול חברות פיננסיות שעליהן לא הוחל החוק.
העותרים, טוענים, כי אין כל היגיון להפלות את עובדי התאגידים הפיננסיים לעומת עובדים אחרים במשק, ואין כל הצדקה לייחס להם את האשמה בפערים החברתיים בישראל. הם מציגים את נתוני השכר בקרב החברות הציבוריות בישראל ומראים, כי שכרם של העובדים הבכירים במערכת הבנקאית איננו חריג בהשוואה לחברות ציבוריות גדולות אחרות.
יתר על כן – העובד בעל השכר הגבוה ביותר במערכת הבנקאית, נמצא במקום ה-33 בלבד ברשימת מקבלי השכר בכלל החברות הציבוריות בישראל.
איגוד הבנקים, טוען, כי אפליית התאגידים הפיננסיים, יוצרת לא רק נזק עצום ביכולת לשמור על איכות כח האדם האיכותי, אלא מוקיעה ומסמנת את עובדי התאגידים הפיננסיים כמי שאחראים לחוליי החברה הישראלית ולפערי השכר בה. “הסקטור הבנקאי איננו הסיבה לפערי השכר בישראל וחקיקה שנועדה לייחד אותו איננה יכולה להתקבל לספר החוקים הישראלי”.
█ איגוד הבנקים בישראל
איגוד הבנקים בישראל (ע”ר) נוסד בשנת 1959 כארגון גג לכל הבנקים המסחריים והבנקים למשכנתאות. הוא הוקם על ידי המגזר הבנקאי במטרה לקיים דיאלוג אפקטיבי בנושאים כלל מערכתיים עם זרועות השלטון ועם הסביבה הציבורית והפרטית. באיגוד חברות כל הקבוצות הבנקאיות הישראליות, בנקים עצמאיים וחלק ניכר מהבנקים הזרים הפעילים בישראל.
בעקבות מיזוגים ורכישות של מוסדות בנקאיים, עברה רשימת הבנקים החברים באיגוד שינויים, וכיום מונה הרשימה 18 בנקים, מתוכם שלושה בנקים זרים בעלי סניפים בישראל (Citibank, HSBC ו-Barclays).
איגוד הבנקים, פועל כעמותה רשומה ומטרתו המרכזית היא לסייע בקידום ענייניו של המגזר הבנקאי. פעילותו מתמקדת בתחומי ההסדרה והכלכלה ובייצוג הבנקים מול מוסדות השלטון, ובהם; משרדי הממשלה, הכנסת, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים ועוד.
במקביל, פועל איגוד הבנקים בתחום ההסברה והפצת מידע רלוונטי לציבור, וכן מבצע פעילות מחקרית שוטפת בתחום הבנקאות. האיגוד גם מייצג את המגזר הבנקאי ב’לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים’ ובפורומים בינלאומיים מקבילים.
הפעילות בתחום ההסדרה נוגעת לדברי חקיקה והסדרה לסוגיהם של רשויות השלטון השונות, הנוגעים למערכת הבנקאות ומשליכים על פעילותה (הצעות חוק, חוקים, תקנות, צווים, הוראות וכללים ועוד).
האיגוד מייצג את עמדות הבנקאות ביחס לנושאים השונים, כמו גם יוזם פעילות בעניינים אלה ומקיים אף דיונים בנושאים משפטיים, הרלוונטיים לפעילות מערכת הבנקאות.
כאמור, לצד פעילותו מול מוסדות שלטוניים, פועל האיגוד גם בתחום הצגת עמדות המגזר הבנקאי בפני כלי התקשורת וגורמים מובילי דעה, וכן בתחום ההסברה לציבור. ההסברה מתבצעת בין היתר באמצעות הפעלת אתר אינטרנט, המעדכן את הציבור בנושאים הנוגעים למערכת הבנקאות בישראל.
כמו כן, מפרסם האיגוד את “הרבעון לבנקאות“, העוסק בחקר וניתוח סוגיות כלכליות שונות מתחום שוקי הכספים וההון, וכן את מגזין “בנקאות“, העוסק בסוגיות שעל סדר היום בעולם הבנקאות ושוק ההון ומיועד לבכירי הממשל והרגולציה ולראשי הקהילה הבנקאית והעסקית. בנוסף, עוסק איגוד הבנקים בארגון כנסים בתחומי בנקאות ושוק ההון.
פעילות המחקר של איגוד הבנקים, כוללת כתיבת חוות דעת כלכליות, ניתוח מגמות בתחום הבנקאות, עריכת מחקרים השוואתיים בינלאומיים, פרסום סקירות שוטפות מתחומי בנקאות שונים ועוד.
בין יתר הפעילויות, עוסק איגוד הבנקים גם בייצוג מערכת הבנקאות הישראלית מול מוסדות רלוונטיים בחו”ל, באמצעות שמירה על קשר עם איגודי בנקים זרים וכן עם מוסדות רגולטוריים.
באיגוד הבנקים, מאמינים, כי קידום ענייניו של המגזר הבנקאי תורם בסופו של דבר גם לרווחת כלל ציבור הצרכנים של שירותים בנקאיים בישראל. מעצם מהותו, פעילותו של איגוד הבנקים, מתמקדת בנושאים כלל מערכתיים שאינם עסקיים, ואילו הפעילות העסקית היא, כמובן, בתחומו של כל בנק ובנק.
█ האספה הכללית של איגוד הבנקים בישראל מתכנסת אחת לשנה
המוסד העליון של איגוד הבנקים הוא האסיפה הכללית, בה מיוצגים כל הבנקים החברים באיגוד. ככלל, האסיפה הכללית מתכנסת אחת לשנה, אך במצבים מסוימים ניתן לזמנה לכינוס מיוחד. את פעילות האיגוד, מתווה הוועד הפועל, פורום בו מיוצגים ראשי מרבית הבנקים המסחריים.
הצוות המקצועי של האיגוד, פועל במסגרת שלוש מחלקות התמחות שונות, התואמות את תחומי פעילותו המרכזיים: מחלקת הייעוץ המשפטי, ההסדרה והחקיקה; מחלקת המחקר; והמחלקה לקשרי חוץ ולהסברה.
▼ הנהלה
נשיא איגוד הבנקים מר יאיר סרוסי, יו”ר בנק הפועלים, הוא יליד 1955, בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הקים וניהל את פעילות בנק ההשקעות Morgan Stanley בישראל, הקים וניהל קרנות השקעה פרטיות ושימש כיו”ר ועדת ההשקעות של מבטחים, קרן הפנסיה הוותיקה.
קודם לכן, מילא, במשך כעשור, שורה של תפקידים בכירים במשרד האוצר. בנוסף, מכהן ב-חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. מאז אוגוסט 2009 מכהן בתפקיד יו”ר הדירקטוריון של בנק הפועלים.
▼ ממלאת מקום נשיא האיגוד הגב’ סמדר ברבר-צדיק
מנכ”ל הבנק הבינלאומי הראשון, המשמשת ממלאת מקום נשיא האיגוד היא הגב’ סמדר ברבר-צדיק. היא ילידת ישראל, שנת 1963. בעלת תואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון ובחשבונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בין תפקידיה בעבר; ראש אגף עסקים בבנק הבינלאומי ומ”מ מנכ”ל, מנכ”ל פיבי אחזקות, מנכ”ל בינו אחזקות בע”מ, מנכ”ל סהר פיתוח ואחזקות בע”מ, יו”ר אקזקוטיבה פז חברת נפט.
▼ מנכ”ל איגוד הבנקים מר משה פרל
מר משה פרל הוא יליד ישראל, בשנת 1960. הוא בעל תואר שני מבית-הספר למנהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב. שימש כעורך הכלכלי של “מעריב“, עורך ומגיש מגזין הרדיו “התוכנית הכלכלית” בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה”ל, הפרשן הכלכלי של ערוץ 10 ומחבר רב המכר “בעיניים פקוחות” בהוצאת כתר.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment