קריאת הצעת החוק ל’גישור חובה בגירושין’, הזוכה כיום להתייחסות רבה בתקשורת ולקידום משותף של חברי כנסת ושרת משפטים תוך שיתוף פעולה נדיר בין מפלגות יריבות, מראה, כי למרות הכוונות הטובות, הדרך עוד ארוכה ויתכן שבסופו של חשבון לא יועיל החוק לאותם בני זוג העוברים את נתיב הייסורים של הגירושין.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הבעיה העיקרית בגירושין לא טופלה, התעלמות מ”הפיל הענק באמצע החדר”, למרות שיתוף הפעולה בין שתי המפלגות הגדולות, יש התעלמות מחיובם של בני זוג להתגרש בבית הדין הרבני על כל הסיבוכים הכרוכים בכך.
הפתרון הראוי בחוק של שורה אחת היה להפריד את תהליך הגירושין מהדת (למעט זוגות שמעוניינים בכך) דבר שהיה מחסל את תופעת העגינות וסרבנות הגט ומונע סחטנות של אחד הצדדים המוכר בכסף את הסכמתו לתת גט ומאריך בחודשים רבים או בשנים את תהליך הגירושין.
כמובן שנושא זה הוא טאבו פוליטי שכל נגיעה בו תפיל את הקואליציה עקב התנגדות המפלגות הדתיות. בינתיים נותנים אספירין בדרכי עקיפין בחוק מורכב מדי ומסורבל מדי.
■ החוק ארוך מדי מסובך ומסורבל מדי; כל שנדרש (אם נדרש) לא היה אלא סעיף אחד הקובע גישור חובה של כמה מפגשים בתחילת ההליכים המשפטיים.
לא נדרשות כל אותן הוראות מסורבלות ומסובכות היורדות לפרטי פרטים ולדיוקים מיותרים של מועדים ופעולות ויוצרות מפלצת של ביורוקרטיה עצומה ומיותרת אשר בפועל תקשה עוד יותר על המתגרשים המותשים.
הקמת גופים חדשים ונפרדים לטיפול בגישור מיותרת ומזיקה. אין צורך להמציא את הגלגל שוב. יש כיום שפע מגשרים ו-מוסדות גישור קיימים ומתפקדים היטב ונושא הגישור הוטמע היטב בקרב כל המטפלים בגירושין לרבות בתי המשפט ועורכי הדין. אין צורך בהקמת גופים מקבילים נפרדים ונוספים.
הזוגות האומללים, יאלצו כעת גם לחזר על פתחי כל אותם גופים ופקידים חדשים, כדי לקבל מהם אישורים כאלה או אחרים כדי לקדם את תהליך הגירושין.
במקום לקצר הליכים, מאריכים. יוצרים מחסום נוסף לתהליך הגירושין, לאותה ארוחה עיקרית (הגירושין) מוסיפים גם “מנה ראשונה” שהזוגות המתרוצצים ממילא בין בית המשפט ובית הדין הרבני, יאלצו לבלוע לפני שיהיו חופשיים לנהוג כרצונם ולנהל את הסכסוך כהבנתם.
כעת מוסיפים עוד “אח גדול” שצץ לפתע הכופה עליהם הליכים נוספים, מתוך תפישת עולם מיושנת לפיה הממסד יודע טוב יותר מהפרט מה טוב לו.
■ הפרת האיזון בין בני זוג; בן זוג שלא יקבל יעוץ משפטי בלתי תלוי, יש חשש שזכויותיו יפגעו המגשר הוא אובייקטיבי ולא בהכרח משפטן. אם צד אחד פנה לעו”ד התייעץ וקיבל לווי (מחוץ ובמקביל להליך הגישור) בן הזוג השני יפגע ויהיה בנחיתות. החוק אינו דואג לאיזון אלא יוצר מראית עין שאפשר לסיים הסכסוך בגישור. לכן צד שלא יהיה מגובה בייעוץ משפטי נפרד עלול להיפגע.
■ החוק פוגע בצד החלש כלכלית; אין הגנה אמיתית כנגד הברחת רכוש והסתרת מידע כלכלי ע”י אותו בן זוג שבידיו השליטה ברוב הרכוש המשותף. הוא יוכל באותם חודשים של גישור ללא משפט לפעול להברחת והסתרת רכוש ובכך תימנע חלוקה צודקת של הרכוש של בני הזוג.
החוק, מציע מנגנונים חלקיים בלבד למניעת הברחת רכוש. גם הם מיותרים כי עדיף היה לאפשר המשך שימוש ב-עיקולים, צווי מניעה רגילים ולא היה צורך ליצור מנגנון חדש תוך יצירת כפילות מיותרת.
■ החוק אינו אפקטיבי; החוק מטיל מגבלות רבות על התנהלות הצדדים מצד אחד ומצד שני מלא חורים כמסננת שיאפשרו התחמקות ממנו ומה שנשאר הוא רק הסרבול הנוסף והביורוקרטיה הנוספת אשר תאריך כמובן ותייקר את תהליך הגירושין.
כידוע גם כיום יש שפע מנגנוני גישור וזוגות רבים פונים לגישור באופן וולונטרי וללא כפיה. לכן המצב הרצוי היה קיצור החוק לסעיף אחד או שניים שיהוו המלצה בלבד ללא כפיה שממילא אינה אפקטיבית.
________
* הכותב מר דניאל ארנסט הוא עורך דין ושופט בדימוס.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment