ירון הופמן-דישון, חוקר מנהל וההדרכה ב-מרכז אדוה; “הצעת התקציב לשנים 2016-2015, אינה טומנת בחובה שינוי של ממש. סדרה של “שינויים מבניים” אין בה, כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כרגולטור בלבד ל’תחום הדיור’ ואינה מוכנה להכניס יד לקופתה על מנת להציע לתושבי ישראל, אופציה ציבורית משמעותית”.
מרכז אדוה: המדינה אינה משקיעה בדיור אלא רואה בו מקור הכנסה
לתשומת הלב של שר השיכון ח”כ יואב גלנט, מישהו עוקב אחריך או ליתר דיוק אחר פעולות משרדך והממשלה וגם מביא זאת לידיעת הציבור. קוראים לגוף הזה ’מרכז אדוה’, המעלה מסקנה וממצאים שעלו בבדיקה שערך עפ”י נתוני ביצוע התקציב ומנהל הכנסות המדינה, ישנה עדות למעבר של תחום הדיור מטור ההוצאה לטור ההכנסה התקציבית, וכי הצעת התקציב לשנים 2016-2015, אינה טומנת בחובה שינוי של ממש. סדרה של “שינויים מבניים” אין בה, כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כרגולטור בלבד ל’תחום הדיור’ שאינה מוכנה להכניס יד לקופתה על מנת להציע לתושבי ישראל, אופציה ציבורית משמעותית.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מרכז אדוה מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה פרסם היום (יום שלישי | י”ט אב התשע”ה), את תובנותיו של ירון הופמן-דישון, חוקר מנהל וההדרכה במרכז אדוה וממנו עולה, כי “המחאה החברתית הציבה את הדיור ומחירו בראש סדר היום הציבורי. במערכת הבחירות, האחרונה, בא הדבר לידי ביטוי בהבטחותיהם של שר האוצר היוצא, מר יאיר לפיד, ושל זה החדש, מר משה כחלון.
הן במחאה והן בבחירות עמדה במרכז השאלה, מה יכולה לעשות המדינה כדי להוריד את ’מחירי הדיור’ ולהגדיל את הנגישות לדיור לכלל האוכלוסייה ולמעמד הביניים בפרט, אלא שציפיות הציבור מהמדינה מבוססות על זיכרונות עבר רחוק, כאשר הממשלה לא היססה להכניס ידה לקופתה ולפעול ישירות בשוק באמצעות; תכנון, פיתוח, בינוי וסיוע. הממשלה סיפקה אז אופציה ציבורית לדיור.
כל זה השתנה; כיום הממשלה, מוציאה על דיור, פחות ממה שהיא מקבלת ממנו. הבטחותיה לשינוי מבוססות על ציפיות משחקנים אחרים; יזמים, משכירים, בעלי קרקע ועוד.
תקציב ’משרד הבינוי’ בשנים 2000 ל-2014
עדות למעבר של תחום הדיור מ-’טור ההוצאה’ ל’טור ההכנסה התקציבית’, מצויה בעובדה שבין השנים; 2000 ל-2014 קטן תקציב ’משרד הבינוי’ במונחים ריאליים מ-9.9 מיליארד ש”ח ל-3.13 מיליארד ₪ (ומימון המשכנתאות מ-3.88 מיליארד ש”ח בשנת 2000 ל-0.2 מיליארד ₪ ב-2013).
זאת בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל”ן; מס רכוש, מס רכישה, מס שבח ו-מס מכירה – גדלו מ-5.08 מיליארד ₪ ל-7.8 מיליארד ₪ (כל הנתונים במונחים ריאליים).
ממצאים אלו, עלו בבדיקה שערך מרכז אדוה לפי נתוני ביצוע התקציב ומנהל הכנסות המדינה.
לפי ירון הופמן-דישון, חוקר מנהל וההדרכה במרכז אדוה; “הצעת התקציב לשנים; 2016-2015, אינה טומנת בחובה שינוי של ממש. סדרה של “שינויים מבניים” אין בה, כדי להסתיר את העובדה שהממשלה ממשיכה לראות את עצמה כ-רגולטור בלבד ל’תחום הדיור’ ואינה מוכנה להכניס יד לקופתה על מנת להציע לתושבי ישראל, אופציה ציבורית משמעותית.
לדברי הופמן-דישון, חוקר ב-מרכז אדוה, בעל תואר שני בסוציולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וכתב עבודת תזה בנושא מדיניות עידוד השקעות הון בישראל; “אופציה שכזאת, צריכה לכלול, בין השאר, הגדלה של היקף הדיור הציבורי, מימון פרויקטים של בנייה תקציבית, הגדלת תקציבי הסיוע בשכר דירה ומתן מענקים לרכישת דירה”. סיכם ירון הופמן-דישון, חוקר מנהל וההדרכה במרכז אדוה.
◄ מרכז אדוה
מרכז אדוה
מרכז אדוה, הינו מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. מתמקד בחקר במדיניות החברתית בישראל וניתוחה, ובוחן באופן ביקורתי את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים; חינוך, בריאות, שיכון, רווחה, תחבורה וסביבה. כמו כן את השלכותיהם של צעדים אלה על החברה הישראלית, כולה ועל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה.
מלאכת הניטור של מרכז אדוה, נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי.
מרכז אדוה, מציע ימי עיון וקורסים בתחומים שונים הנגזרים מתחומי המחקר בהם הוא עוסק. ההרצאות ניתנות על ידי צוות מרכז אדוה, מרצים באקדמיה הקשורים למרכז אדוה ואנשי ארגונים חברתיים מומחים בתחומם.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment