ב’תנועת האיחוד החקלאי’ מאשימים; “… אין יותר מחסור במים בישראל, אבל המחיר לחקלאים ממשיך לעלות בצורה קיצונית ובלתי הוגנת והשליש את עצמו ב- 20 שנה ◄ קובלים; חקלאים משלמים כ- 1.5 ש”ח לקוב מי קולחין במקום שישלמו להם על כך שהם מטהרים אותם…”.
תנועת האיחוד החקלאי; דו”ח רשות המים הוא אחיזת עיניים
מזכ”ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו”ד דודו קוכמן, מאשים את רשות המים, כי; “הדו”ח שלהם הוא אחיזת עיניים” זאת ועוד; “לכאורה, המחיר לצרכן לא עלה אבל בגלל תעריפי המים הגבוהים לחקלאים, האזרח משלם בעקיפין את המחיר”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
קוכמן, מבהיר, כי; “עם כל הכבוד לכך שהצרכן בישראל לא ספג את “מחיר הבצורת של 2014”, יש להזכיר. כי תעריפי המים הכפילו את עצמם מאז שנות ה-90. אכן, בזכות מפעלי ההתפלה שקמו לאחר שנים של משבר ב’משק המים’ אין יותר מחסור במים בישראל, אבל המחיר ל’חקלאים’, ממשיך לעלות בצורה קיצונית ובלתי הוגנת והשליש את עצמו ב-20 שנה.
מזכ”ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, מוסיף, כי; “העלייה ב ’תעריפי המים’ משפיעה כמובן על כלל אזרחי המדינה, שכן הדבר מייקר את עלוּת היצור של התצרוכת החקלאית ובמקרים רבים, הופך אותה ללא כדאית.
כל זה היה יכול להיחסך אלמלא הורתה בשנת 2013, הנהלת רשות המים ל-מפעלי ההתפלה להפסיק לייצר לאלתר כ- 140 מיליון קוב, החלטה שבגינה נאלצה המדינה, לשלם פיצוי של כ-120-140 מיליון שקל ל’מפעלי ההתפלה’”.
לטענת עו”ד קוכמן; “רשות המים, לא שעתה להפצרות החקלאים למכור להם את המים האלה מעבר למכסות שלהם במחיר הוגן, דבר שהיה מסייע מצד אחד לחקלאים אך היה גם מצמצם את הפיצויים שהמדינה נאלצה לשלם ל’מפעלי ההתפלה’ בגין התחייבות שנעשתה להם.
רשות המים לא קיבלה את ההצעה ודרשה שהחקלאים, יתחייבו לקנות את כל כמות המים ואף יתנו לכך ערבויות. מאחר שהחקלאים לא יכלו להעמיד ערבויות על כל הכמות ולא היו מסוגלים לעמוד במחיר המים המופקע, ויתרה הרשות על ההצעה והפחיתה את כושר היצור”.
באיחוד החקלאי, קובלים גם על כך, כי חקלאים משלמים כ- 1.5 ש”ח לקוב ’מי קולחין’ במקום שישלמו להם על כך שהם מטהרים אותם. לולא החקלאים, המים האלה, היו עוברים תהליך טיהור יקר לפני שפיכתם אל הים.
ישראל היא שיאנית בשימוש ב’מי קולחין’ ומגיעה למעל 80% מהקולחין שחוזרים לחקלאות. לולא החקלאים, עלות פינוי הקולחין לאזרחים הייתה יקרה מאוד, שכן לא ניתן לשפוך לים את מי ביוב.
“המשמעות היא ייקור מחירים, עליה ביבוא של מוצרים מחו”ל ופגיעה בפרנסה של חקלאים ובתעשייה הנגזרת מן החקלאות. דוגמא; המחיר של יצור החלב, שכן יותר זול לייצר בארץ, מאשר לייבא מחו”ל, אם מחירי המים, היו דומים למה שמשלם החקלאי לחו”ל, זאת מעבר לתמיכות הישירות שהחקלאים מקבלים באירופה”. סיכם עו”ד קוכמן, מזכ”ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן
