מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, אינו חוסך שבטו מ’רשות האוכלוסין וההגירה’ ו’הרשות לניהול המאגר הביומטרי’ עד חודש ינואר 2015 היא כלל לא נבחנה; חלופות ביומטריות – כאמור, לאחר שהוחלף הסורק הובהר שלא ניתן לעשות שימוש במידע שנאסף באמצעות הסורק הקודם לצורך בחינת חלופה זאת; חלופת שיטת הקבצים – יותר משנה לאחר שהחליט הממונה על היישומים הביומטריים, כי תיבחן שיטת הקבצים, שנועדה לשמור על הפרטיות במהלך המבחן, לא נעשתה בחינה כזאת.
מבקר המדינה, קוטל התיעוד לאומי ביומטרי ומבטל נחיצות המאגר הביומטרי
“היעדר מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות, שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית בתקופת המבחן, סורק, שכאמור רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי, סברו שאינו מתאים ויש צורך להחליפו בדחיפות כמו כן, אי בחינת החלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו. ועוד צוין, המבקר, כי יותר משנה לאחר שהחליט הממונה על היישומים הביומטריים, כי תיבחן שיטת הקבצים, שנועדה לשמור על הפרטיות במהלך המבחן, לא נעשתה בחינה כזאת” – אלה הם חלק מן הליקויים החמורים עליהם מצביע מבקר המדינה כב’ השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, אשר פרסם היום (יום שלישי | ו’ תמוז התשע”ה) את דו”ח ביקורת קשה בנושא; ’ תיעוד לאומי ביומטרי – תקופת המבחן’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מבקר המדינה מר שפירא, מציין, כי; במשך שנים מתמודדת מדינת ישראל עם זיוף תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר וכן תופעות של “גניבת זהות”.
בחודש דצמבר 2009, קיבלה הכנסת חוק שלפיו יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני שיאפשרו לאמת את זהות מחזיקיהם באמצעות ’מידע ביומטרי’ שייכלל ב’שבב’ – תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות אצבעות.
כמו כן, נקבע, כי המידע הביומטרי, יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי.
בשל המחלוקת שהתעוררה בנוגע להקמת המאגר הביומטרי, נקבע, כי תתקיים תקופת מבחן של שנתיים, כדי לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש במאגר.
בחודשים ינואר-יולי 2014, בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שעשו ’רשות האוכלוסין וההגירה’ ו’הרשות לניהול המאגר הביומטרי’ בשנה הראשונה של תקופת המבחן. בדיקות השלמה, נערכו בחודשים ספטמבר 2014 – ינואר 2015.
▼ להלן כמה מהליקויים העיקריים;
● היעדר מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות.
● שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית בתקופת המבחן.
● במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם. עם זאת נלקחו טביעות אצבע מ-430,000 תושבים בסורק, שכאמור רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שאינו מתאים ויש צורך להחליפו בדחיפות.
● אי בחינת החלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו;
(א)חלופת התשאול – מטרת התשאול לאמת את זהות מבקשי התעודות החכמות, כדי למנוע הנפקת תעודה חכמה ל-מתחזים. התשאול בדרך הנוכחית אינו מספק (רשימת השאלות מצומצמת).
עד חודש ינואר 2015 היא כלל לא נבחנה; (ב) חלופות ביומטריות – כאמור, לאחר שהוחלף הסורק, הובהר שלא ניתן לעשות שימוש במידע שנאסף באמצעות הסורק הקודם לצורך בחינת חלופה זאת; (ג) חלופת שיטת הקבצים – יותר משנה לאחר שהחליט הממונה על היישומים הביומטריים, כי תיבחן שיטת הקבצים, שנועדה לשמור על הפרטיות במהלך המבחן, לא נעשתה בחינה כזאת.
’מבקר המדינה’ התריע ב-14 באפריל 2015, במכתב ששלח אל ראש הממשלה ואל שר הפנים דאז, על כך, כי הביקורת, מצאה ליקויים מהותיים בבחינת נחיצות המאגר הביומטרי.
החוק, קבע, כי עד ל-28.6.2015, תחליט הכנסת האם “תקופת המבחן” הסתיימה בהצלחה לגבי המאגר הביומטרי או שנדרש להאריך את “תקופת המבחן” או לבטל את “המאגר הביומטרי”.
דו”ח מבקר המדינה תיעוד לאומי ביומטרי-תקופת המבחן, יסייע לכל הנוגעים בדבר לקבל החלטה מושכלת בנושא זה.
הערב, פרסם ’אתר נענע 10’, כי; הוועדה המייעצת לשר הפנים ח”כ סילבן שלום, המורכבת ממספר בכירים בשירות הציבורי, ממליצה לוותר לגמרי על טביעות האצבע ולהסתמך במאגר רק על תמונות פנים הקיימות ממילא ברוב משרדי הממשלה.
מדובר בהמלצה דרמטית, שכן, ההוצאה של טביעות האצבע – לאחר ש-700 אלף אזרחים כבר עברו סריקה שכזו בשנתיים האחרונות – משנה לחלוטין את מהות המאגר, ויש שיגידו שגם את הבעייתיות שבו. עדיין לא ברור, מה יעלה בגורלן של הטביעות שכבר נסרקו.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment