בין המדדים המעידים על החמרה במצב, יש להדגיש במיוחד את העלייה החדה בעוני של משפחות עם שני מפרנסים, תחום בו המדד ירד ב-66 אחוזים, העוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת והצפיפות בדיור. התפתחות המדדים, מדגישה את הצורך בהפעלת מדיניות ממשלתית, כבר בטווח הקצר, כדי למנוע הידרדרות נוספת בקרב ’השכבות החלשות’.
ישראל, במקום ה-28 מתוך 34 המדינות המפותחות, עפ”י מדד חברתי של מכון ון ליר
המדד החברתי החדש של התכנית לכלכלה וחברה ב’מכון ון ליר’ קובע, כי; “ישראל ממוקמת במקום ה-28 מתוך 34 המדינות המפותחות. בין 2002 ו-2013 חלה הרעה בתחום העוני, ובמצב הדיור והבריאות בקרב השכבות החלשות; אמנם בתחומי התעסוקה והחינוך חל שיפור, אך בחינוך של השכבות החלשות, ישראל ניצבת במקום נמוך יחסית למדינות המפותחות” המדד שפורסם היום (יום שלישי | כ”ט סיון התשע”ה), פותח על ידי פרופ’ לאה אחדות, דור טל ופרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי*, והוא מבוסס על חוות דעתם של 15 מומחים בתחומים השונים. המדד, יושק ב’כנס התקציב השישי של התכנית לכלכלה וחברה’ שיערך ב-24.6 במכון ון ליר בירושלים בתמיכת קרן זיידל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
התכנית לכלכלה וחברה ב’מכון ון-ליר’ פועלת במטרה לזהות את הפערים המתרחבים בחברה הישראלית, לנתח אותם ולהציע דרכי פעולה מעשיות לצמצומם. לצרכים אלה מוצג היום ’המדד החברתי’, שמטרתו לשקף תמונת מצב אודות רמת חייהם של הפרטים בישראל, בדגש על אלו המאופיינים בהכנסה נמוכה. המדד עוקב אחר התפתחותם של תחומי; העוני ואי השוויון, הרווחה, התעסוקה, החינוך, הבריאות והדיור.
על פי ’המדד הבינלאומי’, ניצבת ישראל, במקום ה-28 מתוך 34 מדינות. לישראל, מקום מכובד בתחומי ה-בריאות (מקום שני) ו-התעסוקה (מקום 12), ומיקום ממוצע בתחום הדיור (15). לעומת זאת, בתחומי העוני, הרווחה והחינוך המיקום של ישראל נמוך במיוחד (33, 30 ו-29 בהתאמה).
הציון הנמוך שקבלה ישראל בתחום העוני, נובע מכך ש’שיעור העוני’ הנמדד בישראל הוא כפול מהממוצע ב’איחוד האירופי’. לגבי החינוך, המדד מאפשר נקודת מבט חדישה; למרות מצבה הסביר של ישראל בתחום החינוך עבור הממוצע של כלל האוכלוסייה, כשבודקים את מצבם של השכבות החלשות יחסית למדינות המתקדמות מתגלה תמונה עגומה – לפיה ההזדמנויות בחינוך של החלשים פחותות באופן בולט. שני אינדיקאטורים בהם בולטת חולשתה של ישראל, הם המשאבים הנמוכים לתלמיד שמושקעים ב’חינוך היסודי’, וכמות התלמידים הגבוהה לכיתה.
אחד האינדיקטורים, המעידים על הקיטוב שנוצר לאורך זמן, הוא הפער בין ה-עשירים ל-עניים באחוז ’הזכאות לתעודת בגרות’ שמקנה אפשרות כניסה לאוניברסיטה; מדד זה, ירד ב-25 אחוזים בין השנים 2002 עד 2013.
לצד המדד הבינלאומי, נבנה מדד המודד את התפתחות התחומים לאורך זמן, תוך התמקדות במצבן של השכבות החלשות בחברה. מדד זה מנטר תופעות פרטניות, אשר חלקן ייחודיות לחברה הישראלית. כך למשל, ממד העוני ואי השוויון במדד מורכב, לצד המדדים המסורתיים כמו תוחלת העוני ומדד ג’יני, מאינדיקטורים כמו הפער בתחולת העוני בין האוכלוסייה היהודית לערבית ושיעור המועסקים ברמות שכר נמוכות אשר דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם.
הפער בין ה-עשירים ל-עניים באחוז ’הזכאות לתעודת בגרות’ ירד ב-25 אחוזים בין השנים 2002 עד 2013
לאורך זמן חל שיפור בתחום התעסוקה בין 2002 ו-2013, בעיקר בזכות הגידול בשיעורי התעסוקה של הנשים הערביות והגברים החרדים, והפעלת פנסיית חובה אשר הביאה לגידול ניכר בשיעור המבוטחים פנסיונית.
ניתן לראות, כי גם בתחום החינוך חל שיפור מסוים, ואילו בתחומי העוני (עד 2012), הדיור והבריאות חלה הרעה. ההרעה בתחום הבריאות מבטאת בין היתר ירידה במספר המיטות בבתי החולים לאלף תושבים וגידול ביחס בין שיעור ’תמותת תינוקות’ במחוזות צפון ודרום לשיעור המקביל בתל אביב.
פרסומת; תרומת כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, הופק ע”י גיתם BBDO SOHO
לגבי מדדים נוספים שהשתפרו לאורך זמן, ראוי לציין את הבעלות על ’מינוי אינטרנט’ הנמדד לפי הפער בין שני העשירונים העליונים לשני העשירונים התחתונים, הירידה בשיעור ’הנשירה מהחינוך העל יסודי’ והירידה בשיעור ’הצעירים חסרי מעש’ (כלומר; שלא עובדים וגם לא משולבים במסגרת חינוכית כלשהי).
בין המדדים המעידים על החמרה במצב, יש להדגיש במיוחד את העלייה החדה בעוני של משפחות עם שני מפרנסים, תחום בו המדד, ירד ב-66 אחוזים, העוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת והצפיפות בדיור.
התפתחות המדדים, מדגישה את הצורך בהפעלת מדיניות ממשלתית, כבר בטווח הקצר, כדי למנוע הידרדרות נוספת בקרב ’השכבות החלשות’. שלושה תחומים בהם נדרשים צעדים ממשלתיים דחופים שישפיעו ישירות על השכבות החלשות הם; העוני, החינוך והבריאות.
בין הצעדים שיש לשקול חשוב להדגיש את הרחבת התכנית למענקי עבודה, את הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה למשפחות מעוטות יכולת ולקשישים, את הגדלת המשאבים המוקדשים לחינוך יסודי, תוך הפעלת מפתח של תקצוב דיפרנציאלי, ושיפור התשתיות של בתי החולים בתחום הבריאות.
*מישל סטרבצ’ינסקי (Michel Strawczynski; נולד ב-1961 במונטווידאו, אורוגוואי) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור חבר בחוג לכלכלה ובביה”ס למדיניות ציבורית ע”ש פדרמן באוניברסיטה העברית בירושלים, בו הוא משמש גם כמנהל אקדמי של תוכנית הצוערים לשרות המדינה.
בנוסף הוא משמש כראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, וכעורך משותף של ה-Israel Economic Review מאז הווסדו בשנת 2003. עוד מידע על פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן
Add Comment