שרת התרבות והספורט, רגב; “האם מחובתה של ממשלה ומדינה החפצה חיים, לממן מכספי משלם המיסים הצגות או אומנים העושים במימון זה כקרדום לחפור בו נגד המדינה. מי שרוצה להוציא דיבתה של הארץ, יעשה זאת לבד”… בחרתי לצעוק את צעקתם של רבים בעם שאינם יכולים לשאת עוד את העובדה, שישנם קולות בתוך הבית שקוראים להחרים קהלים…”.
שרת התרבות והספורט מירי רגב: אדון קוטלר, 61 ח”כים הם בהמות גסות או דקות בעינך?
שרת התרבות והספורט ח”כ מירי רגב (סיעת “הליכוד”), ממשיכה לתקוף את מתקיפיה. בלשון ברורה וחדה היא השיבה היום (שני, כ”ח בסיון תשע”ה) ב’מליאת הכנסת’ ל’הצעת אי אמון’ אשר הגישה ח”כ עאידה תומא סולימאן, בנושא; “פגיעה בתרבות משיקולים פוליטיים”, ואמרה בתגובה, גם על “נאום הבהמות” של השחקן עודד קוטלר, שתקף אותה ואת מצביעי הימין, כי; “הצעת אי האמון הזו, שייכת לשיח אחר. לשיח הלא תרבותי”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
השרה רגב, המשיכה ואמרה מעל דוכן הכנסת; “שיח של ימין ושמאל, שיח של הם ואנחנו, שיח של מרכז ופריפריה, של ערבים ויהודים, של דתיים וחילונים, של מחרימים ומוחרמים, של אליטיסטים ומנותקים, של מתנשאים ומורמים מהעם, של מותר ואסור, של הכרעת הרוב וקבלת האחר, של ’משילות’. רק לא תרבות. שיח של דעות חשוכות, של “חושך ביטוי” וסתימת פיות. של שקר ואמת, של אוהבים ושונאים, של קטבים, של דרום וצפון, של מזרח ומערב. שיח של גזענות וסובלנות. רק לא תרבות”.
בהתייחסה ל’נאום הבהמות’ של עודד קוטלר, שחקן תיאטרון והקולנוע הישראלי, במאי, מחזאי, מנהל אמנותי ומייסד תיאטראות שונים בארץ ומבכירי השחקנים והיוצרים בתיאטרון ובקולנוע הישראלי, אשר תקף אותה אתמול ואת מצביעי הימין בבחירות האחרונות לכנסת ה-20 ואמרה בנאומה, כי; “זה שיח של כיכרות העיר – שיח של צ’חצ’חים, של אספסוף, מנשקי קמעות ועכשיו גם בהמות.
אדון (עודד) קוטלר, האם 61 חברי הכנסת, היושבים כאן הם בהמות גסות או דקות בעינך? האם עשרות האומנים שמחאו כף לך ולעולם הדימויים שלך, סבורים כמוך, כי מיליון איש, הם לא יותר מאשר אוכלי עשב וקש.
האם מדובר באותו “קומץ” שעמד ב’כיכר רבין’ ומחא כפיים לגרבוז. או שמא זה אותו ה”קומץ” ששמע את דודו טופז, מכנה אותנו אתכם; ’צחצחים’. על מי בדיוק מדובר ובשם מי אתה מדבר? והאם השיח הזה הוא תרבות בעיניך?
חבריי, יכולתי לשבת מנגד ולהמתין עד יחלוף זעם. יכולתי לשבת מנגד לחכות לזרי הפרחים שימלאו את לשכתי עם כניסתי לתפקיד, אבל בחרתי אחרת. בחרתי לצעוק את צעקתם של רבים בעם שאינם יכולים לשאת עוד את העובדה, שישנם קולות בתוך הבית שקוראים להחרים קהלים רבים ולהדירם רק בשל מוצאם, מקום הגאוגרפי, בגלל צבע עורם או שפת הדיבור שלהם.
אני חווה בשבוע האחרון, מסע של ניסיון לדה לגיטימציה מ”קומץ” אנשי רוח ואומנים שלא מוכנים לקבל את אמירתי הברורה – לא אתמוך ב’מוסדות תרבות’ ששותפים לחרם מבית ועושים דה-לגיטימציה ל’מדינת ישראל’.
ועל מה עוד קמה המהוּמה. על כך שממשלת ישראל ואני כנציגתה, סברנו, כי ממשלה שפויה אינה מבקשת לאבד עצמה לדעת? ועל מה קמה הצעקה, על כך שביטאנו עמדה ברורה לפיה ממשלת ישראל לא תממן מתקציב התרבות הצגות או מוסדות ואומנים שיחרימו את מדינת ישראל? האם בכך, יש פסוּל מוּסרי, האם בכך יש התערבות או פגיעה בחופש ביטוי?
לצערי, חופש הביטוי, לעיתים הוא הופך חד סטרי, חופש ביטוי השמור לכאלה שמותר להם ולכאלה שצריכים לשתוק. לשתוק, כאשר אלה יורים ב’תותחי חופש הביטוי’ שלהם בעוצמת אש גבוהה שהם מחטיאים את מטרתם.
פרסומת; תרומת כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, הופק ע”י גיתם BBDO SOHO
אז הנה אני אומרת בקולי, גם דעתי תישמע. גם לי יש דעה. חופש הביטוי והיצירה הם מנשמת אפה של חברה דמוקרטית השוחרת תרבות. חופש הביטוי מוגן וכך יישאר עד קץ הימים. עם זאת, האם מחובתה של ממשלה ומדינה החפצה חיים, לממן מכספי משלם המסים הצגות או אומנים העושים במימון זה כ’קרדום לחפור בו נגד המדינה’. מי שרוצה להוציא דיבתה של הארץ, יעשה זאת לבד. לא נחסום את זה אך לא נממן זאת”. סיכמה את נאומה שרת התרבות והספורט ח”כ מירי רגב.
ח”כ עאידה תומא סולימאן, הציגה את הצעת אי האמון של סיעת “הרשימה המשותפת” וטענה, כי; “מתברר שהאיום לא קיים רק מעל ל’מוסדות התרבות הערביים’ אלא הוא מרחף מעל ראשם של כל מוסדות התרבות שמבקשים להביע דעה פוליטית שלא מקובלת על הממשלה.
ח”כ סולימאן, הוסיפה; “השרה, יודעת שבעצם אין לה הרבה במה לאיים, כי התקציב של המשרד ל’מוסדות תרבות ערביים’ הוא זעום. ב-80% מ-היישובים הערבים אין פעילות של ’סל תרבות’.
זה המחיר שאנחנו אמורים לשלם עבור סתימת פיות? העניין הוא לא בשביל התקציב ההזוי הזה, אלא העניין הוא עקרוני של סתימת פיות שבה אנשי תרבות מאוימים”.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן
