המושג “שאריות” (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. “הרמה המרבית המותרת” (MRL), נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר, הקובע, אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה.
משרד החקלאות: שיפור בכמות החריגות שנמצאו ב-בשר עוף, הודו, בקר וב-דגים
משרד החקלאות, הודיע בסוף השבוע שעבר, כי תוצאות סקר 2014, מצביעות על כך שחל חל שיפור משמעותי בכמות שאריות חומרים כימיים ב’מוצרים מן החי’ (בשר עוף, הודו, בקר ו-דגים) לשנת 2014. כן, ניכר שיפור בחריגות שנמצאו ב;ביצים, חלב בקר. ב-חלב צאן וב-דבש, התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. מנגד ב’בשר חזיר’ ו-צאן, נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת השנה שעברה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
משרד החקלאות ופיקוח הכפר, השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, המחלקה לפיקוח על מוצרים מהחי, מקיימים פיקוח שוטף על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי, המתקיים מדי שנה כל ימות השנה. סקר השאריות, בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים במוצרים מן החי (עופות, בקר, חזירים, חלב, ביצים, דבש ודגים).
דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הגב’ דפנה יוריסטה, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; מטרת הסקר, הינה להבטיח שהמזון המשווק בישראל, אינו מכיל חומרים אסורים, העשויים לפגוע ב’בריאות הציבור’ בטווח הארוך או הקצר, ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש.
כמו כן, לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או ב’חומרי הדברה’, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות. הסקר, מתקיים מאז שנת 1991, ונעשה בתיאום בין משרדי החקלאות והבריאות.
תוצאות סקר 2014, מעודדות, ומציגות שיפור מתמיד בממצאים. כך ניתן לראות על פי הנתונים, כי חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו ב-בשר עוף, הודו, בקר וב-דגים. כמו כן חל שיפור בחריגות שנמצאו ב-ביצים וב-חלב בקר. ב-חלב צאן וב-דבש, התוצאות, היו זהות לתוצאות השנה הקודמת. ב-בשר חזיר ו-צאן, נרשמו חריגות גדולות יותר לעומת אשתקד.
המדגם בישראל, לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, ב’בתי המטבחיים’ וה’משחטות’ ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. בשנת 2014, בוצעו 23,087 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל.
על פי התקן האירופי, ישראל הייתה צריכה לבצע כ-3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי, אך המדינה בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.
המושג “שאריות” (residues) מתאר הימצאות של תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית. “הרמה המרבית המותרת” (MRL), נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים, ונשענת על תקן מחמיר, הקובע, אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את ’סל המזון’ שאותו צורך אדם ממוצע, וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.
▼ להלן תמצית תוצאות סקר 2014, בהשוואה לשנה הקודמת;
טבלת תמצית תוצאות סקר 2014, של משרד החקלאות בנושא ה’שאריות’ בהשוואה לשנה הקודמת | עריכה: דוברות משרד החקלאות
תכנית הסקר, נקבעת ומפוקחת על ידי ועדת היגוי עליונה ל’שאריות במוצרים מן החי’ המשותפת למשרדי החקלאות והבריאות. במהלך השנים, הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות. בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האו”ם למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון, (ה-Codex alimentarius).
על פי שיטה זו נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים).
החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש, נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים. השיטה החדשה, מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית בזיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.
לדברי רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, ד”ר סרחיו דולב; “הטכנולוגיה, הקיימת כיום מאפשרת זיהוי רמתם של החומרים הנמדדים בכמויות מזעריות. תוצאות מעבדה, שערכן חורג מהרמה המרבית המותרת, מדווחות לאחראים על ביצוע הסקר ולגורמים המקצועיים האמונים על ביצוע תחקיר, לצורך איתור מקור הזיהום וצמצום או מניעה של המשכו”.
☚ להלן תוצאות סקר 2014;
● מוצרי חלב
בכל 257 בדיקות המעבדה לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
● דגי בריכות ודגי ים
בכל 2,222 בדיקות המעבדה לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
● דבש
בכל 529 בדיקות המעבדה לא נמצאו כלל ממצאים מעל לרמה המרבית המותרת.
● בשר בקר
נדגמו 2,062 דגימות, מתוכן נמצאה רק אחת מהן עם סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
● חלב בקר
מתוך 3,871 דגימות נמצאו 4 שהכילו מזהמי מספוא מעל לרמה המרבית המותרת.
● חלב צאן
מתוך 1,056 דגימות, נמצאה אחת שהכילה מזהמי מספוא ואחת נוספת שהכילה אנטיביוטיקה מעל לרמה המרבית המותרת.
● בשר חזיר
מתוך 949 בדיקות שנעשו נמצאו 9 דגימות עם טטראציקלין (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
● בשר עוף
מתוך 4,241 דגימות נמצאו ב-2 קדמיום (מתכת כבדה), ב-14 אנטיביוטיקה מעל לרמה המרבית המותרת.
● בשר צאן
מתוך 1,026 דגימות נמצאו 16 דגימות עם טטראציקלין (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
● בשר תרנגולי הודו
מתוך 2,572 דגימות נמצאו ב-2 קדמיום (מתכת כבדה) וב-3 דגימות סולפונאמידים (אנטיביוטיקה).
● ביצים
מתוך 3,755 בדיקות שנעשו בביצים נמצאו 7 דוגמאות שהכילו קלופידול (תכשיר לטיפול בטפילים), 9 דוגמאות שהכילו יונופורים (תכשירים לטיפול בטפילים) ו-3 עם סולפונאמידים (אנטיביוטיקה) מעל לרמה המרבית המותרת.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
