גולגולת אדם מודרני בת 55 אלף שנה שנחשפה ב’מערת מנות’ מהווה את העדות המאובנת הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה, לכך שאוכלוסיות האדם של היום, מוצאן בגל הגירה מאפריקה, שהחל לפני כ-65 אלף שנה ◄ לדברי החוקרים מ’אוניברסיטת ת”א’ ’רשות העתיקות’ ו’אוניברסיטת בן-גוריון’, מדובר ב”אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם”.
תגלית מדעית: האדם המודרני כיום, היגר מאפריקה לחלקי העולם לפני כ-65 אלף שנה
צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון ו’רשות העתיקות’ מדווחים היום (יום חמישי | ט’ שבט התשע”ה), כי בגיליון החדש של מגזין נייצ’ר (nature), מתפרסמת כתבה על “אחת התגליות החשובות ביותר בחקר האבולוציה של האדם”. המדובר ב’גולגולת אדם מודרני’, בת 55 אלף שנה, אשר נמצאה ב-מערת מנות (Manot Cave) ע”ש דן דוד שבגליל המערבי. גולגולת נדירה זו, מהווה את העדות המאובנת הקדומה ביותר מחוץ לאפריקה, לכך שאוכלוסיות האדם של היום, מוצאן בגל הגירה מאפריקה, שהחל לפני כ-65 אלף שנה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, עם ראש מערך הדוברות באוניברסיטת תל אביב הגב’ אורנה כהן, ועם דובר אוניברסיטת בן גוריון בנגב מר אמיר רוזנבליט, מסרו בהודעת משותפת לפורטל ’כאן נעים | עיתון האינטרנט של כל המדינה | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’, כי; תגלית מדעית זו, שופכת אור על אחת התקופות הדרמטיות ביותר באבולוציה של האדם; הופעת האדם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
בתחילת המחקר התבצעה הכניסה למערת מנות בסנפלינג, דרך החור שפער הדחפור בתקרתה
חקר הגולגולת ממערת מנות ע”ש דן דוד, הוא מיזם משותף של אוניברסיטת תל אביב, רשות העתיקות ו-אוניברסיטת בן גוריון, ובניהולם של פרופ’ ישראל הרשקוביץ’, ד”ר עומרי ברזילי וד”ר עפר מרדר, וממומן על ידי קרן דן דוד, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן איירין לוי סלה, קרן ליקי ו’רשות העתיקות’.
מוצא האדם המודרני (הומו ספיינס – Homo sapiens) ודרכי התפשטותו בעולם הישן, היא סוגיה שמעסיקה את המחקר המדעי למעלה מ-150 שנה, מאז התפרסם “מוצא המינים” (On the Origin of Species) של צ’ארלס דרווין (Charles Darwin)חוקר טבע וגיאולוג אנגלי, המוכר כ’אבי תורת האבולוציה’.
החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, חלה התקדמות ניכרת במחקר, בעקבות כניסתו של המחקר הגנטי לתחום שאפשר מיצוי DNA מ-עצמות, ותיארוך מדויק שלהן.
משלחת החפירות ב’מערת מנות’ | צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות | ויקיפדיה
תוצאות מחקרים גנטיים של השנים האחרונות, אשר נעשו באוכלוסיות מודרניות וב’מאובנים’, הציעו שתי מסקנות;
(1). מוצאו של האדם המודרני הוא בגרעין אוכלוסייה קדום בן 200 אלף שנה מ-מזרח אפריקה, אשר נדד והגיע לאזורנו לפני כ- 100,000 שנה. השערה זו נתמכת בעדויות של מאובנים.
(2). מוצא האוכלוסייה המודרנית של היום הוא בגל נדידה מאוחר יותר, שהחל לפני כ-65 אלף שנה. זו התקופה שבה התפשטו אוכלוסיות של אדם מודרני ממוצא אפריקני ברחבי העולם הישן, והחליפו אוכלוסיות מקומיות, כדוגמת; האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון ובאירופה.
לפי השערה זו של הגנטיקאים, אוכלוסיות אלה מהוות את הגרעין הקדום, שממנו התפתחו כול אוכלוסיות האדם המודרני המוכר כיום.
אחד ממסלולי ההגירה להתפשטות האדם המודרני בעולם, עובר דרך הלבאנט (אגן הים התיכון), שהוא המעבר היבשתי היחיד בין יבשת אפריקה ליבשת אירופה, אלא שעד כה, לא נמצאו שרידי אדם מודרני שתוארכו לפרק הזמן שבין 65-45 אלף שנה.
תמונת המחקר של ’מוצא האדם המודרני’ מתבהרת עכשיו, בעקבות גילוי של כיפת גולגולת “האדם המודרני” מ-מערת מנות.
מנות, הינה מערה קרסטית פעילה (מערת נטיפים), שנתגלתה במקרה בשנת 2008 בגליל המערבי בעת פגיעת דחפור שביצע עבודות במקום. המערה ממוקמת 40 קילומטר צפונית-מזרחית לאתרים הפרהיסטוריים הנודעים של ’מערות הכרמל’.
’מערת מנות’ | צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
במערה, נערכו עד כה 5 עונות חפירה (2010-2014) מטעם רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, בהן תועד ’רצף ארכיאולוגי’ מרשים ובו שרידים של מספר תרבויות פרהיסטוריות.
’הגולגולת של מנות’ נמצאה על מדף סלע, מוגבה באולם קטן במרכז המערה. שני המשטחים הפנימיים והחיצוניים שלה היו מכוסים במשקע מערות, שתוארך בשיטת אורניום-תוריום (U-Th) ל-55 אלף שנה.
ניתוח מורפומטרי של הגולגולת, הראה שמדובר בגולגולת של אדם מודרני עם קווי דמיון לגולגולות מודרניות מ-אפריקה מחד, ולגולגולות קדומות של אדם מודרני מאירופה, מאידך.
במחקר השתתפו חוקרים מ-המכון הגיאולוגי, מכון וייצמן למדע, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קאייס-ווסטרן, מכון מקס פלאנק לגנטיקה ואבולוציה ולקידום המדע, בגרמנית; Max-Planck-Gesellschaft zur Förderung der Wissenschaften e.V), רשת מכוני מחקר הפועלת בגרמניה, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת סיימון פרייזר.
במקביל למחקר הגולגולת נעשות הכנות לפיתוח המערה והכשרתה לקליטת קהל. בפיתוח זה, שותפים מועצה אזורית מעלה יוסף, מושב מנות וארגון ’הקרן הקיימת לישראל’.
Add Comment