הדו”ח הדו-שנתי של מרכז אדוה, תמונת מצב חברתית; בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, ההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, נרשמה בהתנחלויות. ב-2012 היא עמדה שם על 2,695 ₪ לתושב, בממוצע, בהשוואה ל-2,277 ₪ ביישובים הערביים, 1,892 ₪ בעיירות הפיתוח ו-1,684 ₪ ביישובי “פורום ה-15” ◄ בנוגע להכנסות עצמיות, מצבם של יישובי “פורום ה-15” הוא הטוב מבין 4 הקבוצות הנדונות, עם הכנסה עצמית לנפש (ב-2012) בגובה 5,401 ₪. 
מרכז אדוה, הדו”ח הדו-שנתי: אי שוויון במימון ממשלתי של תקציבים מוניציפאליים
מרכז אדוה, מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי, מפרסם היום (יום שלישי | י”ד אלול התשע”ד) את הדו”ח הדו-שנתי על האי-שוויון במימון ממשלתי של ’תקציבים מוניציפליים’. הנתונים הם לשנת 2012, השנה האחרונה, עבורה פרסמו משרד הפנים ו’הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה’ נתונים מלאים. מרכז אדוה, בדק גם את שני העשורים; 2012-1991. האי שוויון, נמדד באמצעות חישוב לנפש של ההשתתפות הממשלתית. מחברי הדו”ח, הם; ד”ר שלמה סבירסקי, סוציולוג ישראלי, פעיל חברתי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו והגב’ אתי קונור אטיאס.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.
המסמך משווה בין ארבע קבוצות של יישובים; יישובי “פורום ה-15”; עיירות הפיתוח; היישובים הערביים; ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים ו-יישובי הגולן. הדו”ח, מבחין בנוסף בין 3 התנחלויות חרדית – ביתר עלית, מודיעין עלית ו-עמנואל – ובין שאר ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים.
בשני העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל בשיעור של 60% (אחוזים). מבין ארבע קבוצות היישובים, הגידול המשמעותי ביותר נרשם ב’התנחלויות’ מדובר בגידול של 240%; אלא שרוב הגידול נרשם ב-3 ההתנחלויות החרדיות, שאוכלוסייתן גדלה בשיעור של 376%, בעוד שאוכלוסיית ההתנחלויות הלא-חרדיות גדלה בשיעור של 80% – שיעור קרוב לזה של שאר קבוצות היישובים.
◄ 1. השתתפות ממשלתית במימון התקציב המוניציפאלי הממשלה משתתפת בתקציבי הרשויות בשתי צורות: (א) השתתפות מיועדת; (ב) מענקי איזון.
(א). ההשתתפות המיועדת משמשת ל’מימון השירותים הממלכתיים’ הניתנים לתושבים באמצעות הרשויות המקומיות ובראשם שירותי חינוך ושירותי רווחה.
בשני העשורים שבין 1991 ל-2012, ההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, נרשמה בהתנחלויות. ב-2012 היא עמדה שם על 2,695 ₪ לתושב, בממוצע, בהשוואה ל-2,277 ₪ ביישובים הערביים, 1,892 ₪ בעיירות הפיתוח ו-1,684 ₪ ביישובי “פורום ה-15”.
במהלך שני העשורים הנדונים כאן, הגידול המשמעותי ביותר בהשתתפות הממשלתית המיועדת נרשם ביישובים הערביים – מ-746 ₪ לנפש ב-1991 ל-2,277 ₪ ב-2012. לעומת זאת, עיירות הפיתוח הן קבוצת היישובים היחידה שבה נרשם צמצום בהשתתפות המיועדת.
אבחנה בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות, מעלה, כי אלה האחרונות, קיבלו מימון ממשלתי מיועד הגבוה פי 2.4 מזה של מקבילותיהן החרדיות – 3,213 ₪ לנפש לעומת 1,359 ₪ לנפש, בהתאמה.
הסבר עיקרי לכך מצוי בעובדה שביישובים החרדיים, ההשתתפות הממשלתית המיועדת, שחלק גדול ממנה מיועד למימון שירותי חינוך, אינה מועברת ל’קופת הרשות המקומית’ אלא ישירות לשתי רשתות החינוך החרדי הגדולות, “החינוך העצמאי” של אגודת ישראל ו”מעיין החינוך התורני” של תנועת ש”ס.
סיבה נוספת; מוסדות חרדיים שאינם משתייכים לאחת משתי רשתות אלה מסווגים כ”חינוך מוכר שאינו רשמי” ובתור שכאלה הם זכאים להשתתפות תקציבית ממשלתית חלקית בלבד – בין 55% ל-75% מההשתתפות הרגילה – דבר המקטין גם הוא את גודל ההשתתפות הממשלתית המיועדת.
(ב). מענקי איזון (“המענק הכללי”) משמשים להקטנת הגירעון המצטבר של רשויות מעוטות משאבים. יישובי “פורום ה-15”, שהם המבוססים ביישובי ישראל, אינם מקבלים מענקי איזון.
בתקופת משבר האינתיפאדה השנייה (בשנים 2003-2001), קוצץ מאוד תקציב הממשלה למענקי האיזון, דבר שפגע בכל היישובים המקבלים מענקי איזון – יישובים ערביים, עיירות פיתוח והתנחלויות.
היישובים הערביים, לדוגמא, נהנו בשנות ה-1990 מגידול של כ-100% במענק האיזון, מ-746 ₪ לנפש בשנת 1991 ל-1,464 ₪ לנפש בשנת 2001. אך הקיצוץ התקציבי, פגע בהם קשות ובשנת 2012, עמד מענק האיזון על 886 ₪ לנפש – רק 20% יותר מהרמה של 1991.
אתי קונור אטיאס
מענקי האיזון ל’עיירות הפיתוח’, קטנו עוד לפני הקיצוצים התקציביים של תקופת האינתיפאדה השנייה, אך המגמה התחזקה לאחר אותם קיצוצים; בשנת 2012 הם עמדו על 671 ₪ לנפש.
ההתנחלויות, נהנו במהלך כל התקופה ממענק האיזון הגבוה ביותר, בחישוב לנפש. הקיצוצים של 2003-2001, פגעו באלה החרדיות יותר מאשר בלא-חרדיות; בשנת 2012, עמד מענק האיזון לנפש בהתנחלויות הלא-חרדיות על 1,108 ₪, כ-50% יותר מזה של אלה החרדיות 720 ₪.
◄ 2. הכנסות עצמיות של הרשויות המקומיות
אנשי מרכז אדוה מחברי הדו”ח, אומרים, כי בנוסף על ממדי ההשתתפות הממשלתית בתקציבים מוניציפאליים, בדקנו גם את הכנסותיהן העצמיות ואת הוצאותיהן של הרשויות השונות – בחישוב לנפש.
בכל הנוגע להכנסות עצמיות, מצבם של ’יישובי “פורום ה-15″’ הוא הטוב מבין ארבע הקבוצות הנדונות כאן, עם הכנסה עצמית לנפש (ב-2012) בגובה 5,401 ₪; זו הסיבה לכך שיישובים אלה אינם נזקקים למענקי איזון.
עיירות הפיתוח נמצאות במקום השני – 3,626 ₪ – במרחק רב מיישובי “פורום ה-15”. ביישובים הערביים, ההכנסה העצמית עמדה על 1,406 ₪ בלבד.
ההתנחלויות מצויות בתווך, בין עיירות הפיתוח ל-יישובים הערביים, עם הכנסות עצמיות בגובה של 2,690 ₪ לנפש, בממוצע. אך הכנסתן של אלה הלא-חרדיות גבוהה פי שניים מזו של אלה החרדיות של 3,049 ₪ לעומת 1,464 ₪.
ההכנסות העצמיות של ההתנחלויות החרדיות היו דומות במהלך כל התקופה שבדקנו לאלו של היישובים הערביים. בשני המקרים מדובר ביישובים הנעדרים תשתית כלכלית עצמאית שאוכלוסייתן מתאפיינת בשיעורי העוני הגבוהים ביותר בישראל – למעלה מ-50%.
◄ 3. הוצאות של הרשויות המקומיות
על פי מחברי הדו”ח הדו-שנתי על האי-שוויון במימון ממשלתי של תקציבים מוניציפליים, הנושא האחרון שבדקו הוא ה’הוצאות של הרשויות המקומיות’.
מרכז אדוה
רמת ההוצאה העירונית הנמוכה ביותר נרשמה ביישובים הערביים; בשנת 2012 הן עמדו על 4,688 ₪, לעומת כ-6,400 ₪ ומעלה בשאר קבוצות היישובים.
הוצאותיהן של ה’התנחלויות’ עמדו ב-2012 על 6,431 ₪. אולם כאשר מבחינים בין התנחלויות חרדיות ללא-חרדיות התמונה משתנה; ב-2012, ההוצאה לנפש בתקציב הרגיל בהתנחלויות החרדיות 3,596 ₪ – הייתה הנמוכה ביותר, נמוכה אף מזו של היישובים הערביים, בעוד שההוצאה ב’התנחלויות הלא-חרדיות’ 7,416 ₪ – הייתה גבוהה פי שניים, ולמעשה הייתה הגבוהה ביותר, גבוהה אף מזו של יישובי “פורום ה-15”.
◄ מרכז אדוה
מרכז אדוה, הינו מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. מתמקד בחקר במדיניות החברתית בישראל וניתוחה, ובוחן באופן ביקורתי את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים; חינוך, בריאות, שיכון, רווחה, תחבורה וסביבה.
כמו כן את השלכותיהם של צעדים אלה על החברה הישראלית כולה ועל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה.
Add Comment