שרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן; ’המלצות ועדת המשנה ל’ריבוי הכובעים’ של משרד הבריאות, בראשות רונית קן, שפעלה כחלק מועדת גרמן, לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, משקפות את המתווה הכללי לפתרון בעיית כפל התפקידים, ואינן יורדות לפרטי סעיפי החקיקה, שתידרש” ◄ רונית קן; “’הקמת ’רשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים’ מותירה השליטה בתהליך ארוך הטווח בידי שרת הבריאות, שתוכל לקבוע את סדרי העדיפויות והאיזונים הנדרשים בשלבי התכנון והיישום. לממשלה, תהיה שליטה והשפעה על התנהלות המערכת בהיבטי תקציב וכוח אדם”. 
בריאות: בתיה”ח הממשלתיים ינוהלו ע”י רשות ממלכתית נפרדת מ-משרד הבריאות
שרת הבריאות הבטיחה? שרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן, מקיימת! כזכור ב- 11 במרץ 2013, התפרסמו מסקנות תת הועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בנושא; “ריבוי הכובעים של משרד הבריאות”, תת הועדה בראשות הגב’ רונית קן, המליצה, כזכור, לנהל את בתי החולים הממשלתיים בנפרד ממשרד הבריאות. שרת הבריאות, הגב’ יעל גרמן, התחייבה אז להביא מהר ככל הניתן אל הממשלה את ’הצעת מחליטים’ בנדון. הבוקר (יום א’, כ”ה אייר תשע”ד), זה יקרה ברוח הרפורמה שעורך משרד הבריאות.
המסקנות הן למעשה חלק ראשון בסדרת נושאים, שנבחנו בחודשים האחרונים במסגרת ’ועדת גרמן’, לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל. הנושאים האחרים שנבחנו בוועדות המשנה הנוספות הם; תיירות המרפא ו-סוגיית ביטוחי הבריאות.
לדברי שרת הבריאות, ח”כ יעל גרמן; “המנדט, שניתן לתת הועדה, בראשות הגב’ רונית קן, (יועצת עצמאית בחברת (Deloitte Consulting U.S, היה לעסוק ב”שלושת הכובעים” של משרד הבריאות; הן כ’קובע רגולציה’, הן כ’גורם אכיפתה במערכת הבריאות בכלל’, וב’בתי החולים’, בפרט, והן כבעלים של בתי החולים הממשלתיים. כל זאת משום שריבוי התפקידים הזה, מחליש באופן משמעותי את מעמד המשרד ופוגע ב’מערכת הבריאות הציבורית’”.
בפועל, במהלך החודשים האחרונים, דנה תת הועדה בדרכים לחיזוק מנגנוני משילות ובקרה של משרד הבריאות על בתי החולים שבבעלות המדינה, וזאת מאחר שהאופן בו בנויה מערכת הפיקוח, המכפיפה את בתי החולים הממשלתיים למשרד הבריאות (הן כבעלים, והן כמשרד ממשלתי), אינה מאפשרת בפועל ניהול ובקרה אפקטיביים על ידי המשרד.
תת הועדה, נדרשה גם לחיזוק מנגנוני הבקרה והניהול הפנימיים של ’בתי החולים הממשלתיים’ עצמם ולהגברת השקיפות, שכן מדובר בארגונים מורכבים בעלי היקפים גדולים של פעילות כלכלית, הפועלים בסביבה עסקית ורגולטורית דינמית וסבוכה.
עולה, כי בתי החולים, אינם ערוכים כיום מבחינה ארגונית לנהל את הפעילות שבאחריותם בצורה מיטבית, בין השאר בשל חוסר גמישות ניהולית, העדר תמריצים להתייעלות, מבנה ארגוני לוקה בחסר (מבחינת מנגנוני ניהול ובקרה אפקטיביים), וחלוקת תפקידים בעייתית בינם ובין תאגידי הבריאות שקמו בצידם.
מסבירה רונית קַן, המשמשת יו”ר ’תת הועדה’; “הנחו אותנו 4 עקרונות יסוד בפתח הדיונים;
1. טובת המטופל בראש סדר העדיפויות.
2. אחריות המדינה להבטיח אספקת שירותי בריאות לציבור.
3. ישימות הפתרונות המוצעים, שכן נושא ריבוי הכובעים של משרד הבריאות כבר נדון בעבר באופנים שונים בועדות קודמות (ועדת נתניהו, ועדת לאון וועדת אמוראי), אך הפעם ברור, היה, כי עלינו לגבש פתרונות ישימים.
4. שמירה על גמישות עתידית תוך אפשרות מתן מענה לצרכים משתנים של המערכת”.
▼ ואלה הן המלצות תת הועדה;
א. רשות מרכזים רפואיים ממשלתיים סטטוטורית, תוקם מחוץ ל’משרד הבריאות’ ובנפרד ממנו, ואליה יועברו מגוון תפקידי הבעלים (פיקוח ניהולי), המצויים כיום באגפי המשרד השונים, על פי המיפוי שהוכן על ידי משרד הבריאות.
ב. בתיה”ח הממשלתיים וכל תאגידי הבריאות, קרנות המחקר, אגודות הידידים והגופים הנוספים שהוקמו לידם (מרכזים רפואיים ממשלתיים), יהיו כפופים לרשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים.
ג. ראש הרשות, יהיה כפוף לשרת הבריאות על פי החוק.
ד. עיגון מטרותיה, משימותיה וסמכויותיה של הרשות – ייקבע בחוק.
ה. בשלב ראשון ועל מנת להציג פתרון מהיר- הקמת הרשות תהא מכח החלטת ממשלה. זהו פתרון זמני בלבד עד להשלמת תהליך החקיקה.
ו. שרת הבריאות, תמנה את העומד בראש הרשות החדשה. אין חובה, כי בראש הרשות, יעמוד בעל רישיון לעסוק ב-רפואה, אלא הדגש יהיה על מי שהוא בעל ניסיון והשכלה בתחומי ניהול כלכלי, פיקוח ובקרה. בכל מקרה, כהונת ראש הרשות תהיה קצובה.
ז. במקביל להגברת הפיקוח על המרכזים הרפואיים הממשלתיים, יחוזקו מנגנוני הפיקוח והבקרה ב’בתי החולים’ עצמם על ידי הקמת ועדות מייעצות להנהלות בתי החולים, מינוי מבקר פנים, מינוי ועדת ביקורת ומתן חיזוק משמעותי למעמדו וסמכויותיו של מנהל כספים.
ח. לצד חיזוק מנגנוני הביקורת והמשילות, תינתן גמישות ניהולית למנהלי בתי החולים ולצידה תוגבר האחריות.
ט. מנכ”ל משרד הבריאות לא יהיה אחראי, או בעל סמכות ביחס ל’רשות המרכזים הרפואיים’, וזאת על מנת לוודא קיומה של הפרדה מהותית ואפקטיבית.
י. מנכ”ל משרד הבריאות, יעסוק ב’רגולציה’, יתמקד בעבודתו כמיניסטריון ורגולטור, וזאת בשים לב למסגרות תקציביות מאושרות. רגולציה על בתיה”ח, שלה השלכות תקציביות משמעותיות, תיעשה בהסכמה עם מנהל הרשות. במקרה של חילוקי דעות תיבדק המשמעות התקציבית על ידי הרשות, והנושא יובא להכרעת השרה. הרשות תהא כפופה לשרת הבריאות.
לדברי הגב’ רונית קן; “’הקמת רשות המרכזים הרפואיים הממשלתיים’ מותירה את השליטה בתהליך ארוך הטווח בידי שרת הבריאות, אשר תוכל לקבוע את סדרי העדיפויות והאיזונים הנדרשים בשלבי התכנון והיישום. לממשלה, תהיה שליטה והשפעה על התנהלות המערכת בהיבטי תקציב וכוח אדם”.
השרה גרמן, הוסיפה והסבירה, כי; “מדובר במהלך הניתן ליישום בפרק זמן סביר, כיוון שהוא מצומצם יחסית בהיקפו ובמשכו, ואין בו כדי לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות. הרשות בעצם תאפשר לנו ב’משרד הבריאות’ להתמקד בביצוע תפקידי המיניסטריון, בעוד שהיא תתמקד בביצוע תפקידי הבעלים. מהלך שכזה, יניח את התשתית לחיזוק מנגנוני המשילות והבקרה של המדינה על ’המרכזים הרפואיים’ שבבעלותה, וכן לשיפור הניהול והבקרה בבתי החולים עצמם, תוך הגברת השקיפות.
אני משוכנעת שבכך, המערכת כולה תתחזק, והציבור יצא אף הוא נשכר, שכן משרד הבריאות, צפוי לשפר את תפקודו, ואילו ’המרכזים הרפואיים’, יתנהלו לפי אמות מידה מתקדמות של ניהול ושקיפות, כמצופה מארגונים בעלי חשיבות כה מכרעת.
אני מבקשת להודות לרונית קן על ההתגייסות למשימה הלאומית ועל הובל ועדת המשנה בשכל רב ובתבונה. אני מבקשת להודות גם לכל אחד מחברי הועדה האחרים על הזמן שהקדישו לדיוני הועדה ולקריאת חומרי הרקע, ועל תרומתם החשובה לגיבוש ההמלצות.
חשוב לי, להדגיש, כי ’המלצות וועדת המשנה’ משקפות את המתווה הכללי לפתרון בעיית כפל התפקידים, ואינן יורדות לפרטי סעיפי החקיקה, שתידרש. בימים הקרובים, כבר תחל עבודת המשך של צוותי עבודה ייעודיים”. סיכמה שרת הבריאות ח”כ יעל גרמן.
▼ ואלה שמות חברי ועדת המשנה;
● יו”ר; רונית קן.
● ממשרד הבריאות; פרופ. ארנון אפק, ראש מנהל רפואה,
● ממשרד ראש הממשלה; דר’ מיכל טביביאן מזרחי,
● ממשרד האוצר; משה בר סימן טוב,
● מנציבות שירות המדינה; יוני דוקן,
● מהמרכז הרפואי הלל יפה; דר’ אמנון בן משה,
● מההסתדרות הרפואית; עו”ד לאה ופנר.
Add Comment