בדיון שנערך היום בוועדה התברר, כי ישנה מחלוקת הן בתפיסת המחלה והן באשר לצעדים האופרטיביים שיש לנקוט לדעת המשרדים הנוגעים בדבר
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח”כ שאול יהלום, קיימה היום דיון בשאלת היערכותה של מדינת ישראל להתמודדות עם מחלת ה”שפעת האסייתית” (SARS – תסמונת נשימתית חמורה). בוועדה התברר, כי ישנה מחלוקת, הן בתפיסה והן באשר לצעדים האופרטיביים, בין משרדי החוץ והבריאות, העוסקים בנושא ישירות.
בעוד שהעמדה שהוצגה ע”י נציגי משרד הבריאות, שניתן לסכמה כ”אין מקום לפאניקה”, הצהיר סמנכ”ל למנהל משרד החוץ, מר ניסים בן שטרית, כי המשרד קבל החלטה לפנות את הנציגים הישראלים מהונג- קונג, צעד שזכה לביקורת גם מצד רופא “אל –על”, ד”ר בני דוידסון. לדבריו, מדובר בהחלטה שיצרה כדור שלג של חברות ומוסדות שיש להחלטה השפעה לגביהם.
יו”ר הוועדה, ח”כ שאול יהלום, אמר, כי מדובר בהחלטה מקצועית, וכי היה מקום שמשרד החוץ יתייעץ עם אנשי משרד הבריאות בנושא, לפני ההחלטה על הפינוי, לדבריו מדובר ב”חוסר מנהל תקין”.
ד”ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות במשרד הבריאות, הציגה בפני הוועדה נתונים לפיהם 3 חולים שנבדקו כשחזרו לארץ בחשד למחלה, אינם חולים בשפעת האסייתית; עם זאת, היא ציינה שפרט למדינות במזרח הרחוק שלגביהן ידוע קיום המחלה- סין, הונג קונג, סינגפור, וויטנאם, זוהו כבר 166 מקרים בארה”ב ו-101 מקרים בקנדה, כולל מקרי מוות. היא ציינה גם שארגון הבריאות העולמי המליץ, לראשונה מאז הווסדו, על הגבלת נסיעות לאזורים מוגדרים – דרום סין (גנדונג) והונג – קונג.
ד”ר אלי שוורץ, מנהל המרכז לרפואה גיאוגרפית בביה”ח תל השומר, אמר כי אמנם מדובר במגיפה מיוחדת, אך שולית בהיקפה – השיעור בעולם עומד על 1 למיליון.
ח”כ פרופ´ אריה אלדד, אמר, כי חשוב לזכור כי עדיין אין למחלה הגדרה מובהקת, אלא רק צירוף נסיבות ותסמינים; אין לה תרופה ואין חיסון, ואחוז התמותה היחסי הגבוה ביותר הוא דווקא בקנדה, ולא במזרח הרחוק. אין מקום להיתפס לפאניקה, אך בהחלט יש למצוא דרכים להתגונן, אמר.
יש, לדעתו, מקום להתקין מנגנון שבו כל נוסע החוזר לישראל בטיסה ימלא הצהרת בריאות, ממש כשם שממלאים הצהרת מכס. סינון הטפסים צריך להיעשות תוך כדי טיסה כך שמי שנחשד כחולה יוכל להיבדק מייד עם הגעתו.
ח”כ דני יתום, אמר, כי יש עדיין לבדוק כיצד נבדק החולה הראשון (לדברי נציגי משרד הבריאות כתוצאה ממוטציה של וירוס בבעלי חיים); ומתי יפותח החיסון (מנתונים שהגיעו לוועדה, התהליך עשוי לקחת מספר שנים).
ד”ר אלכס לבנטל, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמר, כי זו “המגיפה הראשונה של המאה ה-21”, וכי גם אם בידוד מי שחשוד במחלה הינו צעד רצוי, ישנו קושי לכפות זאת על החולים, אלא באמצעות צו של בית משפט לאשפוז כפוי; עדיף, לדבריו, כי המשפחה, החשופה למחלה בשל הקשר הישיר עם החולה (כמו הצוותים הרפואיים) תסכים לבידוד מרצון. מרגע ששר הבריאות הודיע שמדובר במחלה מסוכנת, קיימת האפשרות לכפות הסגר באמצעות תקנות, אולם יש קושי באכיפתו, אמר.
בתגובה לכך אמר ח”כ יהלום כי התרשם שאין תכנית מגירה מסודרת לגבי הטיפול בחולה ובמשפחתו, לאחר שנכנסו, במקרה האופטימלי, להסגר מרצון, אשר תפרט מה יש לעשות בתום שעה, 24 שעות, 48 שעות מהתפרצות המחלה.
ד”ר מיכאל גלעדי, מנהל המחלקה לביולוגיה מולקולרית של מחלות זיהומיות בבי”ח איכילוב, אמר, כי לארגון הבריאות העולמי אין הנחיות ברורות כיצד לפעול, שמתאימות ליישום בבית החולים הישראלי. לדבריו, בארה”ב יש דיווחים ביומיים האחרונים על מקרים משניים של הדבקות בקהילה, והרופאים נתקלים בבעיות שמקורן בהיעדר היענות (compliance) להנחיות להסגר.
יצוין, כי בהקשר של קיומה של המחלה במערב אמר מר ניסים בן שיטרית, נציג משרד החוץ, כי למרות שכאמור, בטורונטו כבר התגלו למעלה מ-100 מקרים, כולל תמותה, “קשה יותר לטפל במחלה במדינה מערבית”. גם אזהרת הנסיעה שפרסם המשרד באינטרנט לנוסעים יוצאים, אינה כוללת את טורונטו; עם זאת פרסם המשרד גם הנחייה לעובדיו, לגבי הימנעות מתנועה בין מדינות במזרח, ולמעשה בפועל נמצאות חלק מן המשפחות בהסגר, בגלל סגירתם של בתי ספר.
לסיכום הדיון אמר ח”כ שאול יהלום, כי ראשית יש לברך על כך שעד כה לא התגלה אף מקרה של המחלה בישראל. הוועדה רושמת לפניה כי משרד הבריאות, בהתייחס להנחיות ארגון הבריאות העולמי, מנחה וממליץ שלא לנסוע ל-4 נקודות – הונג קונג, סינגפור, דרום סין והאנוי.
הוועדה קוראת למשרד הבריאות:
1. להוציא הנחיות ברורות לבתי החולים והמרפאות לגבי הטיפול בחולים.
2. הובהר שאין אפשרות לטפל במחלה בצורה יעילה מעבר למניעתה, שכן למחלה אין כרגע תרופה או חיסון, ולכן קוראת הוועדה למשרד הבריאות לייעל את דרכי המניעה.
3. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להכין תכניות מגירה לכל תרחיש שבו עשויה המחלה להתפרץ בישראל ובכלל זה קשר עם גורמי התעופה ועם הגורמים הבריאותיים בקהילה.
4. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לפרסם בתקשורת כתובת ברורה לכל הפניות בנושא.
הוועדה קוראת לארגון הבריאות העולמי לפעול באופן מקצועי בכל מדינה וקהילה בעולם, ללא עירוב שיקולים פוליטיים זרים.
* ח”כ שאול יהלום, משמש כיו”ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות.
מובא מאתר ח”כ שאול יהלום. לאתר לחצו כאן
