במחקר פורץ דרך, גילו ד”ר לירן כרמל, פרופ’ ערן משורר ודוד גוכמן, החוקרים מטעם האוניברסיטה העברית, כי התשובה נעוצה בדרך שבה ה’גנים’ שלנו “עובדים”; “זיהנו, כי המערכת שבה חלו השינויים הרבים ביותר היא ה’מוח’. גם המערכת החיסונית ו’מערכת הלב-ריאה’ עברו שינויים רבים, בעוד ש’מערכת העיכול’ נותרה יחסית ללא שינוי. 
חוקרי האוניברסיטה העברית גילו במה אנו שונים מזני בני אדם נכחדים כמו הניאנדרתלים
כולנו נולדנו לתוך עולם שבו אנו מין בני האדם היחיד. אולם מנקודת מבט אבולוציונית, זהו מצב חדש וחסר תקדים. במשך רוב תולדות האנושות, חיו לצדנו זני אדם אחרים, איתם באנו במגע, החלפנו מידע ואף הבאנו צאצאים משותפים. כעת עולה במחקר פורץ דרך, גילו חוקרים מטעם ’האוניברסיטה העברית’ בירושלים, כי התשובה נעוצה בדרך שבה ה’גנים’ שלנו “עובדים”.
למען האמת, מתברר, כי לא הרבה ידוע על הרכיבים הגנטיים שמייחדים בני אדם מודרניים והאם הייתה להם השפעה על העובדה שאנו זן בני האדם היחיד אשר שרד. עוד פחות ידוע על ה’אפיגנטיקה’ (Epigenetics), המיוחדת שלנו.
בעוד שגנטיקה עוסקת בשינויים מורשים ברצף הדנ”א (מוטציות), האפיגנטיקה עוסקת בשינויים מורשים שאינם נגרמים על ידי מוטציות, אלא על ידי שינויים כימיים במולקולת הד.נ.א – DNA) Deoxyribonucleic Acid), אשר “מדליקים” ו”מכבים” את ה’גנים’ ביעילות רבה.
כך, משמשת האפיגנטיקה כשכבת בקרה הקובעת איפה, מתי, ואיך יופעלו הגנים בגופנו. מקובל להניח ששינויים אפיגנטיים עומדים בבסיס רבים מן ההבדלים בין זני בני האדם.
בעבודה, שפורסמה השבוע בכתב העת היוקרתי Science, פיתחו ד”ר לירן כרמל, פרופ’ ערן משורר ו-דוד גוכמן, שיטה מהפכנית המאפשרת לשחזר את האפי גנטיקה של זני בני אדם, אשר נכחדו; “האדם הניאנדרטלי” (האדם הניאנדרתלי, Neanderthal) והאדם ’מדניסובה’ (אוכלוסיית אדם פרהיסטורית נכחדת של אדם קדום אשר חיה לפני כ-40 אלף שנה), שהינו זן אדם נוסף שהתגלה רק בשנים האחרונות.
דר’ לירן כרמל, פרופ’ ערן משורר, דוד גוכמן ו”חבר מהעבר”, ב’האוניברסיטה העברית’ שפיתחו שיטה מהפכנית המאפשרת לשחזר האפי גנטיקה של זני בני אדם, שנכחדו
באמצעות השוואת האפיגנטיקה של זני אדם אלה לזו שלנו, זיהינו גנים אשר פעילותם השתנתה בנו במהלך אלפי השנים האחרונות, ומכאן שהיא ייחודית ל’בני אדם מודרניים’”.
במחקר, זיהו החוקרים, כי המערכת שבה חלו השינויים הרבים ביותר היא ה’מוח’. גם המערכת החיסונית ו’מערכת הלב-ריאה’ עברו שינויים רבים, בעוד ש’מערכת העיכול’ נותרה יחסית ללא שינוי.
“יתר על כן, רבים מה’גנים’ שפעילותם ייחודית לנו, קשורים במחלות כדוגמת; אלצהיימר, אוטיזם ו-סכיזופרניה, מה שמעלה את הסברה שהשינויים האבולוציוניים שיצרו את הפעילות הקוגניטיבית המיוחדת לנו, הם אותם השינויים שגם עומדים בבסיסן של מחלות פסיכיאטריות אשר כה נפוצות”. קובעים החוקרים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים וזכו לחשיפה יוקרתית בכתב העת היוקרתי Science.
Add Comment