
“בהליך של בחירת כל אתר למפעל, המשפיע על בריאות הציבור, יש לעשות הליך מסודר במסגרתו יש להכין תסקיר השפעה על הבריאות לרבות סקירת ספרות מקצועית שיטתית וקביעת הערכת סיכונים, קבלת חוות דעת מומחים ושיתוף הציבור. רק לאחר מכן, יש לקבוע את המיקום הראוי לכל אתר ואתר” – כך סיכמה שרת הבריאות ח”כ יעל גרמן, את מכתבה אל הגב’ בינת שוורץ ראש מינהל תכנון ב’משרד הפנים’ ב”פרשת כריית הפוספטים ב’שדה בריר’” אשר ליד העיר ערד בנגב, המהווה סיכון בריאותי גדול עפ”י חוות דעתו של פרופ’ סאמט, ואת התייחסותו של פרופ’ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
השרה גרמן, שמילאה את אחריותה הציבורית בצורה מעוררת כבוד כלפי התושבים והסביבה, כתבה עוד במכתבה, כי; “מצאתי מחד תושבים החוששים לבריאותם ולגורל עירם ומנגד עובדי מפעל רותם החוששים למקור פרנסתם, לנוכח חוות הדעת הסותרות ביחס לסיכון הבריאותי הטמון בכרייה ב’שדה בריר’. היה זה משרד הבריאות אשר התנגד לכרייה ודו”ח שהוזמן על ידי עיריית ערד, ונערך על ידי ד”ר בר חנא וד”ר יהונתן דובנוב, ועודכן בהמשך לבקשת משרד הבריאות, אשש חוות דעת זו”.
שרת הבריאות, הגב’ גרמן, אינה מתעלמת גם מדו”ח של פרופ’ שמואל שפירא, בו נכתב, כי; “לעבודת כרייה בשדה בריר אין כל פוטנציאל נזק ביחס לתושבי ערד ותושבי כסייפה בהיבטי; חלקיקים נשאפים, קרינה, רעש ו-עקה נפשית, כל זאת כאשר ברקע עמדה הצעה לקיום פיילוט אשר יוכל לבדוק זאת באמצעות ’כרייה ניסיונית’ בחלק מ’שדה בריר’ אשר נמצא באתר מרוחק מהעיר ערד, במטרה לאמוד את ’פליטות מזהמי האוויר’ בעת כריית פוספטים באזור זה, ולהעריך בהתאם את ההשפעה הצפויה על הבריאות, בעת כרייה מלאה.
שרת הבריאות ח”כ גרמן, מבהירה בלשון ברורה, כי; “בחרתי לנתק את חוות הדעת המקצועית מהלחצים השונים והחשדות שנלוו עליהם (מכל צד), החלטתי לבקש חוות דעת של מומחה אובייקטיבי, משוחרר מהלחצים ודעות קדומות, שהתבקש “לבחון את הנושא של כריה באתר שדה בריר וההשפעות הבריאותיות הצפויות שלו ולייעץ למשרד הבריאות בנוגע לעמדתו באשר לכרייה בשדה בריר.
לאחר שקראתי את חוות הדעת של פרופ’ סאמט, ואת התייחסותו של פרופ’ איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, ולאחר שעמדו מול עיניי חוות הדעת הקודמות בנדון, ומתוך אחריותי כשרת הבריאות, הגעתי לכלל מסקנה, כי אפשרות הפיילוט אינה נכונה, שכן, הוא לא יוכל לשקף באופן מלא את המצב בפועל, או, כדבריו של פרופ’ סאמט; “הניסיון שייצבר, לא יוכל לספק ביטחון, כי לכרייה בהיקף מלא לא יהיו השפעות בריאותיות שליליות (ההדגשה במקור)”.
גרמן, מציינת ומדגישה, כי; “לאחר ניתוחו של פרופ’ סאמט, את רמת הסיכון הצפויה מכרייה מלאה בשדה בריר לתושבי האזור כולו השתכנעתי, כי כרייה בשדה בריר, תביא ל’סיכון בריאותי’ שאינו עומד בסטנדרטים של סיכון בריאותי המקובלים כיום בארה”ב ובאירופה ושגם אנו איננו יכולים להסכים לו.
לסיום, ברצוני להעיר, כי בהליך של בחירת כל אתר למפעל המשפיע על ’בריאות הציבור’ יש לעשות הליך מסודר במסגרתו יש להכין ’תסקיר השפעה על הבריאות’ לרבות סקירת ספרות מקצועית שיטתית וקביעת הערכת סיכונים, קבלת חוות דעת מומחים ו-שיתוף הציבור.
רק לאחר מכן, יש לקבוע את המיקום הראוי לכל אתר ואתר”. סיכמה שרת הבריאות ח”כ יעל גרמן את מכתבה אל הגב’ בינת שוורץ ראש מינהל תכנון במשרד הפנים.
◄ שדה בריר בנגב כריית פוספט זה הוא סופה של תעשיית הפוספט
שדה בָּרִיר, משתרע על חלקה הקטן של בקעת ערד, על פני שטח של כ–13 קמ”ר. זהו אזור הכרייה היחיד בישראל עם עתודות פוספט איכותי, המיועדות לספק חומר גלם למתקני מפעל ’רותם אמפרט נגב’ אשר לדבריו מסוגל לפחות זאת לתקופה של כ–25 שנים. הערכה היא, כי מצויים בו פוספטים בשווי של 25 מיליארד דולר.
’רותם אמפרט נגב’ היא חברת בת של חברת “כימיקלים לישראל” – (כי”ל) שהיא חברה בת של החברה לישראל (הנשלטת על ידי משפחת עופר) וחברת האם של חברות המייצרות; אשלג ודשנים אחרים, מגנזיום, ברום ותרכובותיו – במסגרת החברות הבנות מפעלי ים המלח, תעשיות ברום, ופריקלאס ים המלח, וחברות מחוץ לישראל.
חברת “רותם אמפֶרט”, הציעה לקיים לפני הכרייה הגדולה באזור לבצע ניסוי (פיילוט), כדי לבחון את השפעות הכרייה באתר הכרייה, אך כאמור, היום דחתה שרת הבריאות את ההצעה הזו במכתבה אל הגב’ בינת שוורץמ ’משרד הפנים’, בעקבות הפרסום, הגיבה היום בצהרים (יום חמישי | ג’ ניסן התשע”ד), ’כימיקלים לישראל’ (Israel Chemicals), דחתה בחריפות החלטת שרת הבריאות וטענה, כי; “ההחלטה שלא לאפשר כרייה של פוספטים בשדה בריר שבנגב, היא למעשה, כהחלטה לסגור את ’תעשיית הפוספט בישראל’”. אי לכך מסרה החברה, כי תאלץ, ככל הנראה, למצוא חלופות למפעל בחו”ל.
נודע, כי מנכ”ל כי”ל, מר סטפן בורגס, הורה להיערך לסגירת המפעל.
משה חדד, יו”ר ועד עובדי רותם אמפרט, אמר, כי ההחלטה הינה; “גזר דין מוות לכלכלת 9,000 משפחות בנגב, אשר יישארו ללא פרנסה”.
מנגד עמותת ’רוצים לחיות בלי מכרות’, אשר המאגדת את תושבי היישובים הסמוכים לשדה בריר, לא הסתירו את שביעות רצונם מהחלטת שרת הבריאות וברכו אותה על כך.
Add Comment