מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילה קיהיון ל’דמנצייה’ במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת “קפצ’ה” (CAPTCHA), וקיבלה החלטות נוספות בדקדוק ובמינוח, לסובלים מ”הפרעת דחק פוסט-טראומטית” (בלעז; PTSD), המונח, יהיה מעתה; הַלֶּמֶת ◄ ברשימה אושרו מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם; תֹּם וסת (תום וסת) תמורת Menopause, במקום חדלון וסת שנקבע בעבר ◄ מעתה אמור; ל’מציאות מדומה’; יַצְגָן, תמורת Avatar ומשאפה (למכשיר האינהלציה), ו-נָזְקָה (malware), לתכנת מחשב זדונית.
האקדמיה ללשון העברית, אישרה שורת מונחים מתחומי הרפואה והטכנולוגיה
האקדמיה ללשון העברית פרסמה היום (יום ראשון | ז’ ’אדר ב התשע”ד), כי במסגרת ישיבתה האחרונה, אישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן, אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.
הוועדה למונחי רפואה, הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כ-100 מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.
אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי; ’שיטיון’ (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה, פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות שהתקבלו נבחרה המילה; קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון). יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).
כמו כן, אושרה בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית שהתכנסה (בא’ באדר ב’ תשע”ד, 3 במארס 2014), כי חלופה עברית חדשה למילה טראומה; חוֹבְלָה. בעבר, נקבע, כי המונח; חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, אשר דנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור, המונח אושר.
למונח קרוב, הקרוי בפי רבים; “הפרעת דחק פוסט-טראומטית” (בלעז; PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.
ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת Menopause, במקום ’חדלון וסת’ שנקבע בעבר.
כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (= סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור; שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה).
נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל-dys בלעז), כגון; פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד ה’מַשְׁאֵף’ המוכר, חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי).
במקום הצירוף “קצירת איברים” (תרגום מילולי של Organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – ’נטילת איברים’. המונחים, יפורסמו בהקדם באתר מונחי האקדמיה.
לרשימת המונחים המלאה ☚ לחצו כאן.
האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילה קיהיון ל’דמנצייה’ במקום שיטיון
הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע, הפועלת במכון התקנים, הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר.
במונחים שאושרו בפרק ’מציאות מדומה’; יַצְגָן, תמורת Avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD).
למושג; teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה; תַּעֲתוּקָה במשקל ’תחבורה’ לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.
במונחים המשלימים שאושרו; ’תיצוג’ (מן תצוגה) במקום “רִנְדור” – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו; צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית.
לצמד המונחים stateful ו-stateless נקבע הצמד בַּר-עָבָר וסַר-עָבָר – הראשון, מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.
מן האקדמיה ללשון העברית, נמסר, כי המונחים, יפורסמו בהקדם באתר מונחי האקדמיה.
בתחום הדקדוק, החליטה האקדמיה ללשון העברית, שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון; שְׂפָתַיִם (ולא “שְׂפוֹתַיִם”), וכך; נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), וכן; רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור, קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי.
כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), ו-חוֹמוֹתַיִם (מן ’חומות’), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח”נ ביאליק) ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.
עוד הוחלט לראות בצורה; בֹּטֶן – צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים; בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של; בֹּטֶן, אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, ו-כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן כאשר ’וּועדת הדקדוק’ מצאה לה צד של היתר. נעיר, כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו; “פיסטוקים”.
האקדמיה ללשון העברית – מונחי האקדמיה החדשים
האקדמיה ללשון העברית, הוקמה להיות בית ממלכתי ללשון העברית, מרכז לאומי המושתת על היסודות האיתנים של המחקר, וממנו עולות ומתבררות שאלות הנוגעות להכרת העברית במלוא עושרה ולשימוש בה יום-יום.
בית האקדמיה ללשון העברית
זה חמישים שנה האקדמיה ללשון העברית שוכנת בגבעת רם בירושלים. פה העמידה את מפעליה בחקר הלשון העברית ובמינוח העברי, ופה היא מילאה וממלאה תפקיד חשוב בקשר עם ציבור רחב המתעניין בעבודתה – במחקריה ובקביעותיה, ובמה שקשור לעברית בת זמננו ולשאלות של לשון וחברה.
עתה, בפתח היובל השני לייסודה – עומדים לפני האקדמיה אתגרים בקידום מפעליה ובפיתוחם, בהנגשתם לציבור ובייזום מפעלים חדשים. יעד חשוב של האקדמיה הוא הרחבת הפעילות הציבורית והעמקתה. הפעילות הזאת היא צורך השעה, והאקדמיה נערכת לה בשני מישורים עיקריים – במישור הפיזי ובמישור הטכנולוגי.
במישור הפיזי; האקדמיה פועלת להקמת בית חדש ומודרני בקריית הלאום, שיוכל להכיל את עבודתה ואת צורכי הבאים בשעריה. בבית זה יפעל מרכז לעברית ובו בין השאר מוזאון פעיל לתולדות העברית ומרכז למידה וכינוסים. הקמת מוזאון שיספר את סיפורה המופלא של לשוננו במהלך תולדותיה ובייחוד במאה ועשרים השנים האחרונות היא אתגר לעצמו, ועת לעשות למימושו.
במישור הטכנולוגי; האקדמיה היא מוסד עתיר ידע, והיא הולכת ומעמידה את אוצרותיה לרשות הכלל באתריה במרשתת לצורכי לימוד עיון ומחקר. מרכז המידע ללשון העברית במרשתת יציע למשתמש מידע דקדוקי ומילוני על המילה העברית, מידע היסטורי על חלוצי הדיבור העברי ויאפשר גישה לארכיון האקדמיה ולפרסומיה.
האקדמיה ללשון העברית מובילה את אחד הנושאים החשובים בחברה הישראלית ובתרבות העברית. פיתוחם של שני המרכזים האלה יעשיר עד מאוד את התכנים והאמצעים שהיא מעמידה היום לרשות הלומדים והמתעניינים ויעצים את חוויית המבקרים והגולשים בארץ ומחוץ לה – תלמידים, מורים, חוקרים, וכל מי שעניין לו בעברית ובתרבות העברית.
Add Comment