האלוף במיל’ עמוס ידלין’ ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי; “אם משטר הסנקציות נגד איראן, יתמוטט, חששותיו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, נכונים. מנוף אחר שיש לשמר: איום אמין בתקיפה צבאית, שבלעדיו הסיכוי להגיע לתוצאות של הרחקת איראן מספר שנים מפצצה גרעינית בהסכם סופי בלתי אפשרית”.
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי: יש לשמר איום אמין בתקיפה צבאית את איראן
ראש ’המכון למחקרי ביטחון לאומי’ האלוף במיל’ עמוס ידלין, נשא דברים אתמול (יום רביעי | כ”ח שבט התשע”ד) בפתח המושב של הכנס השנתי ה-7 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שיתקיים במוזיאון תל-אביב לאמנות, אשר עסק ב’איראן’ והתייחס לנאומו של רה”מ נתניהו, המדמה נסיעת מכונית היברידית להתקדמות ’פרויקט הגרעין האיראני’. במושב השתתפו גם גנרל (בדימוס) ג’ימס קרטרייט (CSIS) וג’יין הרמן, מכון וילסון, יושקה פישר לשעבר שר החוץ בגרמניה ואולין סרגיי, ראש מועצת העסקים ישראל-רוסיה.
▼ “האם המערב השלים עם הרעיון של איראן גרעינית?”
האלוף במיל, לשעבר ראש אמ”ן ידלין וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, התייחס בפתח המושב האיראני לנאומו של ראש הממשלה מר נתניהו, שלשום בכנס; “המשל של ראש הממשלה לגבי מצב תוכנית הגרעין האיראנית הוא טוב – “המכונית” של ’פרויקט הגרעין האיראני’, נעצרה. אך המכונית, עדיין במרחק חודשים מפצצה אם תבחר לנסוע בהילוך ראשון.
כרגע המכונית ב”ניוטרל” ואף טיפה נסעה אחורה. המכונית הזו היא היברידית – יש מסלול אורניום ויש מסלול פלוטוניום”.
▼ “הסכם ג’נבה – לא הסכם שהוא כישלון היסטורי, לא הצלחה היסטורית.
ידלין, אומר, כי; “הסכם ג’נבה הוא הסכם שמטרתו “להוסיף זמן על השעון”. עצר זמנית את פרויקט הגרעין, אך יש בעיות מהותיות של נתינת לגיטימציה לאיראן להעשיר אורניום. ההסכם ייבחן, האם הוא צעד בדרך להשגת הסכם טוב יותר. החשש הוא שהמנופים שגרמו לאיראן לעצור זמנית נחלשו.
האלוף במיל’ ידלין, מדגיש, כי; “אם משטר הסנקציות נגד איראן, יתמוטט, חששותיו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, נכונים. מנוף אחר שיש לשמר; איום אמין בתקיפה צבאית, שבלעדיו הסיכוי להגיע לתוצאות של הרחקת איראן מספר שנים מ’פצצה גרעינית’ בהסכם סופי בלתי אפשרית”.
“מה יהיו האינדיקציות שלו לגבי הצלחת הסכם ג’נבה? האם האירנים יקיימו את תנאי ההסכם (להערכתו, לא יפרו), האם המנהיג העליון, ממשיך להעריך, כי סנקציות+איום בתקיפה הן מחיר גבוה מדי להמשך תוכנית גרעין (אם לא כך המצב, הסכם הביניים, יהיה ההסכם היחיד שנגיע אליו), והאם האמריקאים מצליחים לשמר את משטר הסנקציות”.
“על ישראל להסתכל קדימה – על ההסכם הבא, ולנסות להשפיע אל הפרמטרים בו – לא רק עניין ה”העשרה”, אלא יש דברים נוספים שיש להתמקד בהם”. סיכם האלוף במיל’ עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.
גנרל (בדימוס) ג’ימס קרטרייט, CSIS, התייחס אף הוא לנושא; “חייבים לתמוך במסגרת הדיאלוג, צריך להחזיק את הקואליציה. הסנקציות הרבה יותר יעילות ממה שהערכנו תחילה. הבנה ישראלית, שצריך לתת סיכוי למשא ומתן, היא קריטית.
גם אם תהיה תקיפה צבאית באיראן, צריך לחיות עם הפוטנציאל לכך שאיראן יכולה להיהפך לגרעינית, ולהבין שזהו איום שצריך יהיה להתמודד איתו זמן רב”.
ג’יין הרמן, מכון וילסון, הוסיף; “ההערכות הן שהנזק הכלכלי לאיראן מהסנקציות בחישוב שנתי הוא 60-95 מיליארד.
הסכם הביניים הקל ב-7 מיליארד את הסנקציות. להערכתה, משטר הסנקציות, יחזיק מעמד.
ישראל, צריכה להמשיך את הלחץ, אך גם לתת את ההזדמנות לבחון בששת החודשים הבאים את הסכם הביניים. ארה”ב וישראל צריכות לסמוך זו על זו ולחשוד באיראן”.
▼ עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי;
אלוף (מיל.) עמוס ידלין, נכנס לתפקידו כמנהל ’המכון למחקרי ביטחון לאומי’ בנובמבר 2011, לאחר 40 שנות שרות ב-צה”ל; תשע מתוכן כחבר במטה הכללי.
בשנים 2006- 2010 כיהן האלוף (מיל.) ידלין כראש אמ”ן, לפני כן, שימש כנספח צה”ל בארצות הברית. בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף ומונה ל’מפקד המכללות והמכללה לביטחון לאומי’.
אלוף (מיל.) ידלין, שרת כסגן מפקד חיל האוויר. קודם לכך שירת כמפקד של שתי טייסות ושני בסיסים של חיל האוויר וכן עמד בראש מחלקת התכנון בחיל האוויר (1990- 1993).
ידלין, השתתף כטיס קרב במלחמת יום הכיפורים, ב’מבצע שלום הגליל’, וב’מבצע תמוז’ להשמדת הכור הגרעיני בעיראק. במהלך שירותו הצבאי כטייס קרב צבר ידלין למעלה מ-5000 שעות טיסה וביצע מעל 250 משימות בשטח אויב.
אלוף (מיל.) עמוס ידלין הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב וכן בעל תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד.
עם שחרורו מהצבא, הצטרף האלוף (מיל.) ידלין כחוקר בכיר למכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון כחוקר הבכיר בתחום הביטחון הלאומי של ישראל.
תחומי עיסוקו וכתיבתו של עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, כוללים, בין היתר; ביטחון לאומי, בניין הכוח, מודיעין יחסי דרג צבאי-אזרחי, ואתיקה צבאית במלחמה בטרור.
Add Comment