◄
המשנה לנגיד בנק ישראל: ישראל, היטיבה לעבור את המשבר יותר ממרבית המדינות המפותחות
פרופ’ אקשטיין, בפני ועידת המנהלים השנתית של המי”ל: החולשות המרכזיות של המשק, שעמן עלינו להתמודד ביום שלאחר המשבר, הן הפריון הנמוך בענפים הלא-מייצאים – ענפי השירותים, הפיננסים והמגזר הציבורי – ואי השוויון הגבוה בהכנסות משקי הבית”.
תמצית הדברים שנשא היום המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ’ צביקה אקשטיין, בפני ועידת המנהלים השנתית של המי”ל
המשנה לנגיד בנק ישראל: ישראל, היטיבה לעבור את המשבר יותר ממרבית המדינות המפותחות
“ישראל, היטיבה לעבור את המשבר העולמי יותר מאשר מרבית המדינות המפותחות. זאת בזכות כמה רכיבים מרכזיים שאפיינו את המשק הישראלי ערב המשבר ובמהלכו” – כך אמר היום (שלישי), פרופ’ צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, בהרצאה שנשא בפני ועידת המנהלים השנתית של המי”ל. ואלה הרכיבים שמנה;
1. מדיניות מוניטרית גמישה עם יעד אינפלציה (3%-1%) ונכונות להתערבות בשווקים הפיננסיים כשהם סוטים מהתנהלות התואמת תנאים כלכליים בסיסיים.
2. מדיניות אחראית ושמרנית של פיקוח על הבנקים, המתמקדת בסיכונים של שוקי ההלוואות והכספים.
3. מדיניות פיסקלית מאוזנת בשילוב עם יחס חוב-תוצר נמוך (77%)- מדיניות המתבססת על המייצבים האוטומטיים, כלומר על הגדלת הגירעון באמצעות ירידה במיסוי ולא באמצעות מערכת תמריצים המגדילה את בסיס ההוצאה הציבורית.
4. עודף משמעותי בחשבון השוטף, ייצוא עתיר טכנולוגיות מתקדמות ואטרקטיביות של המשק הישראלי בקרב משקיעים זרים ומקומיים.
“החולשות המרכזיות של המשק, שעמן עלינו להתמודד ביום שלאחר המשבר”, הוסיף פרופ’ אקשטיין; “הן הפריון הנמוך בענפים הלא-מייצאים – ענפי השירותים, הפיננסים והמגזר הציבורי – ואי השוויון הגבוה בהכנסות משקי הבית”.
אי-השוויון, מתבטא בשיעור עוני גבוה, הנובע משיעורי תעסוקה נמוכים, משכר נמוך בעבודות הדורשות מיומנות נמוכה וממערכת מוגבלת של שירותי רווחה לאוכלוסיות החלשות.
בהמשך דבריו, התייחס פרופ’ אקשטיין לאתגרי המדיניות הפיסקלית, והדגיש, כי ההשקעה בישראל, יחסית לתוצר, בשירותי בריאות, בתשתיות, בשירותי רווחה ובשירותים תומכי תעסוקה היא מהנמוכות במדינות המפותחות.
“לאחר החסרת ההוצאה הציבורית על ריבית וביטחון”, הוסיף; “היקף ההוצאה הציבורית בישראל, נמוך ביחס למשקים אחרים”.
לדברי פרופ’ אקשטיין; “כדי להבטיח צמיחה בת-קיימא, עלינו להתמודד עם אתגרי מערכת החינוך ולהתמיד ביחס חוב-תוצר יורד עלינו לשקול מחדש את תוואי הורדת המסים, ולשמר, בתקציב 2011, את גודלה הנוכחי של ההוצאה ביחס לתוצר”.
————————
רעידת אדמה, בארץ ישראל, היא וודאית ומעתה זהו רק עניין של זמן
– כך מעריך הסיסמולוג ד”ר אבי שפירא יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, על רקע האסון בהאיטי ◄ ראול סרוגו, סגן נשיא התאחדות הקבלנים: כיום אין כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון; בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה.
צילום: אדיר סולטן, פלאש 90
רעידת אדמה, בארץ ישראל, היא וודאית ומעתה זהו רק עניין של זמן
מליאת וועדת הפנים והגנת הסביבה, קיימה הבוקר (ג’), דיון בכנסת, בנושא; רעידת אדמה (Earthquake), ו”מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה” על רקע האסון בהאיטי, בשיתוף עם וועדת המשנה של וועדת חוץ ובטחון לבחינת מוכנות העורף למצבי חירום.
הסיסמולוג ד”ר אבי שפירא המשמש יו”ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, הזהיר, כי להערכתו, בישראל, יהיה בוודאות רעש אדמה עז; “אכן, לא ניתן להעריך במדויק את מועד הרעש, אבל בוודאי, שניתן לצמצם את נזקיו ואלה נגרמים מן הבניינים שהופכים למלכודות מוות”. אמר הסיסמולוג ד”ר שפירא.
ראש רשות החירום הלאומית, מר זאב צוק רם, הזהיר, כי; “ישראל, אינה מוכנה לרעידת אדמה בהיקפים גדולים. לא ברור מי מקבל החלטות, ומי נותן הוראות”.
צוק רם, הוסיף, בדבריו, כי; “מדברים על כ-16 אלף הרוגים, היכן קוברים אותם, היכן מאחסנים אותם עד הקבורה? כיצד מטפלים ב-80 אלף פצועים כשגם חלק מבתי החולים, קרסו? אולי לבקש מהאמריקנים 3 נושאות מטוסים? כיצד בונים מחנה אוהלים ל- 400 אלף איש?”.
יו”ר הועדה, חבר הכנסת, זאב בוים (סיעת קדימה), אמר, היום, כי; האחריות למוכנות לרעידות אדמה, היא של הממשלה ולא על השלטון המקומי. צריך לסייע לרשויות המקומיות בחיזוק בתי ספר, גני ילדים ובתי חולים. התקציב שניתן בנושא, בטל בשישים מול גודל הבעיה.
דוד אזולאי, חבר הכנסת (סיעת ש”ס), האשים, בישיבה, כי; “הבעיה הגדולה היא באכיפה על מבני ציבור ועל קבלנים. לדבריו, חרף התקנות המחייבות שמטרתן לטפל בבעיה הזאת, יעד זה, עדיין לא הושג”.
תחזית פסימית, השמיע גם ראול סרוגו, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, אשר לדבריו; “בישראל מיליון דירות ואלפי מבני ציבור העלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה. התוכנית במתכונתה הנוכחית, כלל אינה רלבנטית לשיפור המוכנות של ישראל לרעידות אדמה, וכיום אין כל פתרון לחיזוק מבני ציבור, כגון; בתי ספר או בתי חולים כנגד רעידות אדמה”.
על כל פנים, היום בוועדת הפנים של הכנסת, ניתן היה גם ללמוד על חשיבות הנושא, מההשתתפות הערה של רשימת המוזמנים בהם, נכחו נציגי; משרד התשתיות הלאומיות, משרד הפנים, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, המשרד לביטחון פנים, מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15, המכון הגיאופיזי, המרכז למיפוי ישראל, התאחדות הקבלנים, התאחדות התעשיינים, רכבת ישראל, מד”א, זק”א, האוניברסיטה העברית, ומוזמנים שונים.
השיח על מוכנות מדינת ישראל להתרחשות רעידות אדמה, אינו חדש, השאלה היא רק באיזה מוכנות מדובר זו שבעל פה או באמת מה נעשה בנושא בפועל בשטח.
דר’ ניקולאי גלוק: רוב המבנים בארץ, אינם ערוכים לרעידות אדמה
יש לזכור, כי ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה, הוקמה רק בדצמבר 1999 ומשמשת כגורם המטה של ועדת השרים לעניין זה והגורם המתאם מטעמה בין כל משרדי הממשלה, הגופים הממלכתיים האחרים וארגונים אזרחיים לפי העניין.
העדכון האחרון, על הנעשה או צריך להיעשות בנושא היה לפני למעלה מחצי שנה (יוני 2009), כאשר פורסם, כי על פי בדיקות סיסמוגרפיות, עולה, כי יש אפשרות מוחשית מאוד לרעידת אדמה בצפון משרד הבריאות לבתיה”ח ב
Add Comment