נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ’ ארנון; “אין תחליף לתועלת הנובעת משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי, הן של מוסדות המחקר והן של התעשייה עתירת הידע בארץ. החשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשייה בארץ למערך האירופאי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז”. 
פרופ’ רות ארנון מזהירה ומפצירה: אי חתימה על ההסכם המדעי עם האיחוד האירופי: אסון
נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ’ רות ארנון, יוצאת בקריאה דחופה ומפצירה בממשלת ישראל לחתום על הסכם שיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי 2020 Horizon.
“ההסכם חיוני מאין כמותו לעתיד המדע בישראל, ואי חתימה עליו, חלילה, תהיה מחדל בלתי הפיך והרה אסון למדע הישראלי בפרט ולמדינה בכלל” – כך מדגישה היום (יום שלישי | כ”ג כסלו התשע”ד) פרופ’ רות ארנון, נשיאת ’האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ ומוסיפה, כי; “לא מדובר רק בעניין הכספי אלא בהשתתפותה או אי השתתפותה של ישראל בתחרות היוקרתית ביותר בעולם המדעי: “זוהי השתתפות ב”אליפות” בידיעה שיש לנו סיכוי מצוין לזכות אפילו במקום הראשון בעולם המדעי”.
בשיחה שקיימה הבוקר עם שרת המשפטים ח”כ ציפי ליבני, הממונה על המו”מ, ביחד עם שר החוץ ח”כ אביגדור ליברמן וחה”כ זאב אלקין, הפצירה נשיאת האקדמיה בממשלה, בשם הקהילה האקדמית בישראל, לעשות הכל ולחתום על המשך ההסכם המדעי עם אירופה.
פרופ’ ארנון, מדגישה, כי בשבע השנים שבהן השתתפה ישראל בתכניות התקבולים היו גבוהים בכ-50% מהתשלום. זאת ועוד; עולה, כי ישראל, שותפה במערך המדעי של האיחוד האירופי למעלה מ- 15 שנה, שותפה מלאה ושוות זכויות של מדינה יחידה מחוץ לאירופה הזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט. אם ישראל לא תחתום על ההסכם ’Horizon 2020’ יהיה זה צעד בלתי הפיך, שיפגע ביכולת המדעית שלנו וקיים חשש שלא תינתן לנו הזדמנות שנייה להתקבל במעמד דומה.
ארנון, הדגישה בשיחותיה עם השרה ליבני ואחרים כי אין תחליף לתועלת הנובעת משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי, הן של מוסדות המחקר והן של התעשייה עתירת הידע בארץ. החשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשייה בארץ למערך האירופאי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז.
שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי מתבטא בעיקר בהקמת תאגידים המורכבים משותפים ממספר ארצות העוסקים בפרויקט אחד. גם תעשיות משתתפות בפרויקטים אלה, ובאמצעותם נחשפים מדעני ישראל והתעשיות שלה למתרחש באירופה.
כמו כן, המדע והתעשייה הישראליים זוכים להכרה ע”י המערכת האירופאית בכללותה, ומעבר לכך ההיכרויות והקשרים הנוצרים מביאים לשיתופי פעולה שאין להם תחליף.
בשנים האחרונות נפתח ערוץ נוסף באיחוד האירופי, עם הקמת “מועצת המחקר האירופי” European Research Council (ERC) התומך בפרויקטים של מדענים פרטניים על בסיס של מצוינות בלבד.
קיימים שני סוגי מענקים – למדעים מבוססים (advanced) ולמדענים בתחילת דרכם (starting). אלה האחרונים מזכים את המדען הזוכה במענק של מיליון וחצי ארו לתקופה של חמש שנים ומאפשרים לו לבנות קריירה מדעית עצמאית.
בסבב האחרון של הזכיות הקיץ, הראו תוצאות השנה הנוכחית: בסה”כ הוגשו ל-ERC למעלה מ-3000 הצעות מחקר, מתוכן אושרו 289, כלומר, רמת זכיה של כ-9% בממוצע. מתוך 289 המענקים שאושרו, 32 הם של מדענים צעירים בישראל, דהיינו; 12%! אנו במקום שלישי אבסולוטית, לאחר בריטניה (60) וגרמניה (46).
ארצות כ-צרפת, שווייץ, איטליה, הולנד וכל ארצות סקנדינביה – כולן מאחורינו. בהשוואה למספר התושבים אנו במקום ראשון כששיעור הזכייה הממוצע של ישראל הוא 60% ונע בין 40% ל-70% במוסדות המחקר השונים (בהשוואה ל 9% ממוצע אירופי).
פרופ’ ארנון, מדגישה כי זהו הישג יוצא דופן ותעודת כבוד מרשימה ל’מדעני ישראל’ הזוכים להכרה ולהערכה ע”י עמיתיהם באירופה.
Add Comment