הדרישה לדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית היא דרישה שהפלסטינים אינם מסוגלים ואינם מעונינים לעמוד בה ועל כן, דינה להיכשל
כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית חוגגים לצערי, מוקדם מדי, נכון החלק הצבאי של המהלך הצליח מעל למשוער פעם נוספת התברר, כי בדמיון מפותח ובדברי רהב, אי אפשר לעצור צבא טכנולוגי המצוייד באמצעים המקדימים בשנות דור גם את הצבא החזק ביותר בעולם הערבי. אבל במוקדם או במאוחר ילמדו כוחות הקואליציה את מה שאנו מכירים היטב, כי מיגור טוטלי של צבא האויב וכיבוש השטח הם בטוי לנצחון מפואר בקרב אך אינם מבשרים בהכרח נצחון במערכה כולה.
miki_180_02.jpg
כוחות הקואליציה, מתיימרים להשליט בעיראק משטר חדש שיבטא את הערכים שהם הביאו מהבית: נאורות, דמוקרטיה, רציונליות… תהיה זו, תמימות להאמין שאת הערכים הללו הם יצליחו לכפות על חברה שאינה מכירה אותם ואינה מבקשת בעצמה לאמצם הדמוקרטיה היא בין השאר: הפרדת רשויות, עליונות החוק, חרויות המיעוטים, חופש עתונות, מעמד בינוני, גידול השכלה בסיסית לכל האוכלוסיה והחשוב מכל: קבוצות כוח באוכלוסיה שיאבקו יום יום, שעה שעה, על משמר הדמוקרטיה קיומה ופיתוחה.
כל הגורמים האלו אינם קיימים, או כמעט ואינם קיימים בחברה העיראקית כמו בחברה הערבית כולה.
באף אחת מכל עשרות המדינות הערביות העצמאיות אין משטר דמוקרטי האם זה מקרה או תוצאה של בעיות מבניות בחברה הערבית?
לא ניתן לקיים דמוקרטיה על כידוני צבא! הנסיונות האמריקאים בעניין זה, יתבררו, כיומרנים או תמימים.
לאחר שכוחות הקואליציה בעיראק יספגו אבידות במלחמת טרור וגרילה שתטיף לסילוקם, כשילמדו, כי שונאים אותם בין השאר, כי הדמוקרטיה שהם מבקשים להשליט מהווה איום משותף על כל חלקי החברה הערבית המפולגת והמסוכסכת בינה לבין עצמה, לא תהיה להם ברירה אלא להסתלק מהרעיון ליישם דמוקרטיה בעיראק.
האלטרנטיבה תהיה לפעול על פי האינטרס הקר. להציב בשלטון בעיראק תואם סאדם “נוח” לקואליציה הוא ישלוט בעיראק, במשך השנים הבאות בשיטות המקובלות בעולם הערבי על פי המודל של סאדם הסוני או של חומייני השיעי.
שלטון פרו-אמריקאי, הנתמך על ידי חיילים או יועצים בעיראק, יהווה אות קין ותמרור אזהרה לכוחות הפונדמנטליסטים שיתגייסו לבצע או לסייע למתקפות אלימות, בלתי פוסקות, של מיליציות בעלות גוון דתי או לאומי, לפגועי התאבדות שיכוונו נגד הנוכחות הצבאית האמריקאית בריטית ונגד מי שישלוט מטעמם.
התמימות והיומרנות האמריקאית לאכוף דמוקרטיה במדינה ערבית, אינה מצטמצמת לגבולות עיראק אלא באה לידי בטוי גם בתביעה לדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית.
הדרישה לדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית היא דרישה שהפלסטינים אינם מסוגלים ואינם מעונינים לעמוד בה ועל כן, דינה להיכשל כשם שיכשל המהלך בעיראק.
מבחינת האמריקאים מחיר הכשלון לכפות דמוקרטיה בעיראק, צורב ככל שיהיה, לא יכלול סיכון של ממש לארצות הברית לעריה ולתושביה, מבחינתנו הכשלון הודאי של הנסיון לכפות על הפלסטינים משטר “דמוקרטי” “שוחר שלום” עלול להוביל לסיכון ממשי של המדינה עריה ותושביה.
חשוב שנזכור זאת לפני כל ויתור ישראלי ומחוות למיניהן, שישראל תתבע לעשות מול “צעדי הדמוקרטיזציה הפלסטיניים”, כדאי שנבדוק בשבע עיניים אם האמצעים (רובים, כספים, שטחים) שאנו מתבקשים להעביר לידי הפלסטינים ה”חדשים” ה”דמוקרטים” לא ישמשו אותם נגדנו בדיוק כמו האמצעים שקבלו מאתנו הפלסטינים ה”ישנים” ה”בלתי דמוקרטים” במסגרת הסכמי אוסלו.
המאמר מובא מתוך אתר ח”כ מיכאל איתן – למידע נוסף על פועלו ומאמריו של ח”כ איתן – לחצו כאן לאתר.
Add Comment