הכנסת הצביעה הלילה בקריאה ראשונה על “חוק פרי” לגיוס תלמידי הישיבות לשירות הצבאי והאזרחי ◄ השר יעקב פרי; “תם העידן בו אנו מבדילים בין דם יהודי חילוני, לדם יהודי חרדי” ◄ “על פי היעדים שהוצבו החל מ-2013 ועד לשנת הגיוס שתחילתה ביולי 2016, 74% מכלל האוכלוסייה החרדית ישרתו את המדינה. מדובר בנתון הגבוה ב-250% מהמצב הקיים היום – מדובר ב’שינוי היסטורי’.
השר יעקב פרי בכנסת על חוק השוויון בנטל: דין המשתמט החרדי, יהי כדין המשתמט החילוני
יעקב פרי שר המדע והטכנולוגיה, וחבר הכנסת מטעם מפלגת ’יש עתיד’, יו”ר ’ועדת פרי’ לשוויון בנטל, אשר גיבשה את החוק בחודשיים וחצי האחרונים, וכן תקציר עיקרי החוק, הציג אמש (שני), בפני מליאת הכנסת בקריאה ראשונה טרם ההצבעה על החוק לשוויון בנטל (החוק לגיוס בחורי הישיבות), את נאומו ההיסטורי החשוב, במילים הבאות; “אני עומד כאן היום, כנציגם של מאות אלפי חיילי סדיר ומילואים, וכחלק ממיליוני אזרחי ישראל המשלמים מסים, ולוקחים חלק בנטל החובות האזרחיות המוטלות עליהם וקורא לכם לתקן עוול היסטורי, המלווה את החברה הישראלית מאז הקמתה. לא עומדת לנו הזכות לחלק את הנשיאה בנטל ובאחריות בצורה לא שוויונית- הגיע העת לעשות את השינוי”.
“חובת הגיוס שחלה על החילוני תחול גם על החרדי, וההשלכות והתוצאות הישירות יהיו ההשתתפות המאסיבית ב’שוק העבודה’ והצטרפות לחברה היצרנית. מדובר בלא פחות מאשר – יעד לאומי כלכלי וחברתי – והשינוי מתחיל היום. תם עידן ההיבדלות. תם העידן בו אנו עומדים מפולגים בינינו לבין עצמנו. תם העידן בו 50% מכל שנתון לא ישרת את המדינה, ולא יישא באחריות על כלכלת ישראל. תם העידן בו אנו מבדילים בין דם יהודי חילוני, לדם יהודי חרדי – כאשר אויבנו לא עושים את אותה הבחנה”.
“על פי היעדים שהוצבו החל מ-2013 ועד לשנת הגיוס שתחילתה ביולי 2016, 74% מכלל האוכלוסייה החרדית ישרתו את המדינה. מדובר בנתון הגבוה ב-250% מהמצב הקיים היום – מדובר ב’שינוי היסטורי’. המצב בו כל תלמיד שני בכיתה א’ לא יתרום את חלקו לנשיאה הקולקטיבית בנטל הוא מצב מסוכן לחברה הישראלית. מיום כניסתו של החוק לתוקף, ולראשונה מאז קום מדינת ישראל, חוק אחד יחול על כולם, ועל כל בן 18 חרדי תחול חובת גיוס; כל בני ה-18 החרדים ביום כניסתו של חוק זה לתוקף, תוענק האפשרות לדחות את שירותם למשך 3 שנים, ובסופן כולם יתגייסו.
דין ’המשתמט החרדי’ יהי כדין ’המשתמט החילוני’ – חוק שירות הביטחון והסנקציות הטמונות בו, יחול על כולם. בנוסף, יוגדרו 1,800 תלמידים מתמידים להם תוענק האפשרות לממש את ערך לימוד התורה על ידי המשך הלימוד בישיבות”.
אני מודע לגודל הבשורה ואני מבין ומודע לחשש בקרב החברה החרדית, שכן הרפורמה קובעת יעדי גיוס משמעותיים כבר מיום החלת החוק, ומגדירה את יעד השילוב בתעסוקה ובחברה כיעד מרכזי.
ולכן, מעל בימה זאת, אני מבהיר בצורה חד משמעית: לא נאפשר מלחמת אחים.
לציבור המשרתים במדינת ישראל יש רוב מוחץ בכנסת ישראל, וכל ניסיון למנוע את חקיקת החוק, יהווה ייצוג בלתי הולם של ציבור זה ושל ערך שירות המדינה. הניסיונות של גורמים שונים לתקוף את ההסדר ולמנוע את חקיקתו, פוגעים באפשרות לבצע את השינוי הכה מיוחל וכה נדרש בחברה הישראלית.
◄ רקע על רפורמת הגיוס;
עיקרי החוק, קובעים כללים חודשים לשותפות בנטל, על ידי הגדרת גיוס תלמידי הישיבות בחוק שירות הביטחון (ולא בהוראת שעה) ובכך את החלת חובת שירות המדינה גם על החברה החרדית, וזאת תוך כדי מתן ביטוי חוקי לערך לימוד התורה. בנוסף, החוק מקצר את שירות הגברים בצה”ל ל-32 חודשים, מאריך את שירות הנשים בצה”ל ל-28 חודשים ומגביר משמעותית את השוויון בנטל שירות המדינה.
רפורמת הגיוס, תכלול הגדרת יעדי גיוס, תמריצים חיוביים ושליליים החל מאוגוסט 2013, והחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון על המפרים את החוק על ידי השתמטות מצה”ל, או על ידי השתמטות מלימודי תורה בתקופת דחיית השירות.
לנושא היציאה לשוק העבודה, באמצעות תכנית לשילוב החרדים בשוק העבודה, החוק, יאפשר לעשרות אלפי חרדים להיות חלק פעיל ויצרני בכוח העבודה בישראל, דבר אשר יכול לתרום תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי.
▼ עיקרי תזכיר חוק הגיוס החדש;
כל מלש”ב, בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה (“צו ראשון”).
● כל בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה (“צו ראשון”)
● יוקם מח”ר (מרכז קליטת חרדים) במסגרת מערכת הביטחון.
● אי התייצבות תביא להחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והנהוגות כיום מכוח החוק.
● לראשונה, בעבור בן 17 שלא יתייצב, לא יועבר עבורו תקצוב לישיבה.
● אפשרות לדח”ש מגילאים 18-21 בלבד (“דחייה לשם לימוד תורה”)
● “דחייה לשם לימוד תורה” תינתן אחת לשנה עד גיל 21- מי שלא יתייצב, יחול עליו חוק שירות בטחון.
● דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה על התקיימות התנאים המחייבים (שהתלמיד אכן לומד) ובהתחייבות לדווח על שינוי התנאים במהלך התקופה. (הגשת תצהיר כוזב מהווה עבירה לפי חוק פקודת הראיות)
● מי שנדחה שירותו “לשם לימוד תורה” יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות. עם זאת, בתקופות בהן ישתתף תלמיד הישיבה בהכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה, יחויב ללמוד בהיקף של 30 שעות בשבוע.
● יחול איסור עבודה בתקופת הדח”ש (גם מעבר לשעות הלימודים) ויותרו הכשרות מקצועיות של משרד הכלכלה.
▼ תהליך המיון בגיל 21
● בגיל 21, יתייצב כל תלמיד ישיבה במח”ר (מרכז קליטת.
● בסמכות צה”ל להחליט מי מגויס לשירות צבאי, ומי מופנה למסלול שירות אזרחי.
● בגיל 21 – שירות צבאי, שירות אזרחי ו”מתמידים”
● במידה והתקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016, כך שמעל ל-70% מפוטנציאל גיוס החרדים באותה שנה התגייסו – רשאים הממשלה לקבוע יעדי גיוס לשנה הבאה, כל עוד יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה החולפת.
● במידה ולא התקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016 – חל חוק שירות ביטחון הכולל את הסנקציות הכתובות בחוק ואת הפטור ל-1800 תלמידי ישיבות “מתמידים” בלבד.
● מתן הפטור יותנה בהתחייבות המתמיד להמשיך את לימודיו בישיבה עד גיל 26.
● במידה וראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים.
▼ סנקציות במתווה הקבע, והגברת מנגנוני האכיפה והפיקוח לאיתור משתמטים
● גילאי 17-21; מי שישתמט מחובת התייצבות ל”צו ראשון” וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת הדח”ש או שלא יתייצב לקבלת דח”ש נוסף, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות (דחייה לשם לימוד תורה).
● אכיפה לאיתור משתמטים מלימודים – צה”ל, יסתייע במנגנון האכיפה של משרד החינוך והאוצר (“נוהל התמיכות” – נוהל שר אוצר ממרץ 2013.
● יועבר דו”ח מצב לוועדת השרים לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אחת שנה.
● משרד החינוך, יעביר לצה”ל, באופן שוטף, מידע על תוצאות הביקורות שמבצע בישיבות ויבצע ביקורת בישיבות אחת ל-3 חודשים.
▼ שירות אזרחי תחת “רשות השירות האזרחי”
● תוקם רשות לשירות אזרחי שסמכויותיה יוגדרו בחוק (על בסיס המנהלת הקיימת).
▼ תחומי השירות אזרחי
א. בטחון פנים, הגנת הסביבה, בריאות, קידום תעסוקה, קליטת עליה, זהירות בדרכים, סיוע לאזרחים ותיקים, הסברה ממשלתית בנוגע לזכויות ורווחה. בנוסף יוקצו 200 תקנים לחינוך מחוץ לקהילה.
ב. במסגרת זו יוקם לראשונה מסלול “שירות אזרחי-ביטחוני” לשירות במשטרה, בשב”ס, משטרה ירוקה ברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים, תוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם.
● יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ואיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי.
עם כניסת החוק לתוקף – “ריקון הבריכה” ומתן אפשרות לכניסה לשוק העבודה.
בנוגע לתלמידי ישיבה שמלאו להם 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף יבוצע התהליך הבא;
● עד לתום 12 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, יזומנו המצויים במעמד דח”ש שהינם מעל גיל 22 למח”רים, יוצגו להם מסלולי השירות האפשריים (הצבאיים והאזרחיים) ויוצע להם להתגייס לאחד מן המסלולים.
● במידה ויבחרו שלא להתגייס לאחד מן המסלולים – יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר מכן, יוענק להם פטור משירות.
▼ דור המעבר – דחיית שירות לשם לימוד תורה עד לגיל 24 וקביעת יעדי גיוס
● תלמידי ישיבות שמלאו להם 18 שנים ביום כניסת החוק לתוקף וטרם מלאו להם 22 – יוכלו לבחור בין גיוס לבין המשך דחיית שירותם אחת לשנה (לטובת המשך לימודים) עד לגיל 24.
● הממשלה, תקבע יעדים לגיוס לשירות הצבאי והאזרחי ויופעלו תמריצים כלכליים לעידוד גיוס.
<!–PeriCommitteeEqualityBurden_22-07-13_01.htm–>1) מערכת תמריצים – לעמידה ביעדי תקופת המעבר
הפעלת מערכת תמריצים חיוביים ושליליים בתקופת היעדים שבמהלכה יעלו היעדים בהדרגה עד למצב שבו ב-2016 כ-70% מפוטנציאל הגיוס, מתגייס לצה”ל או לשירות האזרחי;
א. תקציב הישיבות יחולק באופן המתמרץ גיוס ומפחית תמיכה בשל אי-גיוס.
ב. תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט.
ג. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה.
ד. ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית.
ה. ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה”ל.
2. מערכת אכיפה הכוללת סנקציות על דוחי שירות שלא יתייצבו ללמוד בישיבה, ועל ראשי הישיבות אשר לא ידווחו על היעדרות תלמידיהם:
א. ראש ישיבה, אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.
ב. תלמיד ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון – יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ג. תלמיד ישיבה שלא יתייצב כל שנה לחידוש דחיית שירותו- יוגדר כעריק ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ד. תלמיד ישיבה אשר לא יתייצב ללימודיו בתקופת הדח”ש – יוגדר כעריק ויוטלו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
▼ מרכזי הכשרת חרדים לשוק העבודה כחלק מתהליך ריקון הבריכה.
בהמשך לתהליך “ריקון הבריכה” בתקופת הביניים, ומתן אפשרות לכ-28,000 חרדים לצאת לשוק העבודה, יוקצו משאבים לצורך הגדלת יכולת מרכזי הכשרת החרדים לשוק העבודה – הקיימים והחדשים (סה”כ 8), בכדי לאפשר את קליטתם המיטבית והמרבית של האוכלוסייה החרדית, ולצורך שילובם בשוק העבודה.
▼ קיצור שירות החובה
● קיצור השירות ל-32 חודשיים החל מיולי 2015.
● הארכת שירות החובה לנשים ל-28 חודשים החל מיולי 2015.
▼ ישיבות ההסדר;
1. משך השירות הצבאי יוארך ל-17 חודשים- הנושא ישוב וייבחן מחדש בשנת 2017.
2. מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסייה החרדית.
▼ מיעוטים – הגדלת מספר המשרתים בשירות אזרחי;
חוק השירות האזרחי, יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים פרטניים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו היעד המדובר הינו 6000 בשנה מקרב אוכלוסייה זו, בתוך 5 שנים מיום חקיקת החוק.
חוק השירות האזרחי, יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו.
◄ כנסת ישראל: אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק לשוויון בנטל
הבוקר (ג’, ט”ז באב תשע”ג) ברוב של 64 חברי כנסת, ו- 21 חברי כנסת שהתנגדו, אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת ’החוק לשוויון בנטל’.
מליאת הכנסת, אישרה את הצעת חוק השירות האזרחי שהציג שר הכלכלה ח”כ נפתלי בנט ברוב של 66 חברי כנסת נגד 29.
Add Comment