מחקר חדש של פרופ’ סטרבצ’ינסקי, ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, מגלה; “ממשלות ישראל מעלות מיסים עקיפים בתקופות משבר באופן שיטתי, זאת בניגוד למדיניות הרצויה ובשל הקלות בגביית המיסים… בתקופות משבר ירידה בתוצר של כאחוז מלווה בעלייה של כ-0.8% במס הסטטוטורי העקיף… ממשלת ישראל, הגדילה משנת 2000 את היחס בין המיסים העקיפים למיסים הישירים ב-25% לטובת המיסים העקיפים”.
פרופ’ סטרבצ’ינסקי: ממשלות ישראל מעלות מסים עקיפים בתקופות משבר בשיטתיות
המחקר של פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי, ראש התכנית לכלכלה וחברה ב’מכון ון ליר’ בירושלים, שכותרתו; “מחזוריות המסים הסטטוטוריים בישראל” – מעלה ממצאים חדשים לגבי הנוהג השיטתי בהעלאת מסים עקיפים בתקופות משבר על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן. המחקר, הנתמך על ידי מכון פאלק באוניברסיטה העברית בירושלים, מוצג היום (רביעי, כ”ז בסיון תשע”ג) בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה.
להלן עיקרי ממצאיו;
● בתקופות משבר ממשלות ישראל נוטות להעלות את המיסים העקיפים ובעיקר את המע”מ, את המס על הדלק ואת המס על הסיגריות.
● בממוצע, נמצא, כי בתקופות משבר ירידה בתוצר של כאחוז מלווה בעלייה של כ-0.8 אחוז במס הסטטוטורי העקיף.
● מדינת ישראל, הגדילה את היחס בין המסים העקיפים למסים הישירים ב-25% לטובת המיסים העקיפים משנת 2000 ועד עתה.
● העלאת מסים עקיפים, בתקופות של שפל כלכלי היא בניגוד להמלצה של המודלים הכלכליים המנתחים את המדיניות הרצויה על פני מחזור העסקים.
● אחד ההסברים לתופעה היא הקלות בה מסים אלה ניתנים לשינוי מבחינה חוקית.
המחקר החדש, מגלה, כי באופן שיטתי ממשלות ישראל, נוטות להעלות מסים עקיפים בתקופות של משבר. תקופות של משבר מוגדרות במחקר כתקופות בהן המדד של תפקוד המדיניות המקרו-כלכלית – המבוסס על המגמות באינפלציה, בתקציב הממשלה ובשער החליפין – נמצא בירידה או רמתו נמוכה. ה’מסים העקיפים’, נוטים לעלות באזורים המוצלים של התרשים שהן תקופות השפל במחזור הכלכלי.
כך לדוגמא ’המסים העקיפים’ עלו בשתי התקופות האחרונות של שפל כלכלי; משנת 2001 עד שנת 2003 ושוב בשנת 2009.
עוד מגלה, המחקר, כי ממשלות ישראל, נוטות להעלות את המע”מ, את המס על הדלק ואת המס על הסיגריות כמקורות נוחים להתמודדות עם משברים, מן הסתם לאור העובדה שהן נדרשות להגיב מהר בתקופות של משבר.
המחקר, מגלה, כי בתקופות משבר, ירידה של אחוז בתוצר מלווה בהעלאת המסים העקיפים ב-0.8 אחוז בממוצע. מדד המשווה בין הקלות החוקית לשינוי סוגי המיסים השונים, מראה כי אחד ההסברים האפשריים לתופעה הוא הקלות בה ניתן לשנות את המסים העקיפים – באמצעות צו שנחתם על ידי שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת.
המחקר מראה, כי המסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות, ומס על רווחי הון), לא משתנים באותה קלות, ושינויים בהם בדרך כלל לא קשורים למחזור הכלכלי. דפוס השינוי שנמצא במחקר, מדגיש פרופ’ סטרבצ’ינסקי, הוא בניגוד להמלצה שנובעת ממודלים תיאורטיים ביחס למדיניות הממשלתית הרצויה בתקופות של מחזורי עסקים.
המחקר, גם מצביע על כך ששיקולים של התחלקות הכנסות – כלומר; העשירונים עליהם נופל נטל המס, ושיקולים של יעילות – כלומר, כמות המשפחות המשלמות את המיסים – תופסים מקום פחות משמעותי בשינוי במיסים הסטטוטוריים.
עוד עולה מהמחקר, כי מדינת ישראל, הגדילה את היחס בין המיסים העקיפים למסים הישירים ב-25% לטובת המיסים העקיפים משנת 2000 ועד עתה. זהו היחס הגבוה ביותר שמציב את ישראל במקום השלישי במדינות המערביות אחרי מקסיקו וטורקיה, בגביית מסים עקיפים יחסית למיסים הישירים.
לסיום, ממליץ המחקר, לבדוק את מערכת האיזונים בתהליך קבלת ההחלטות של הממשלה, ובפרט – ליישם מדיניות מיסוי שתאפשר תגובה מהירה בתקופות של שפל כלכלי מצד אחד, אך מאידך לא תגרום להטיה שיטתית כתוצאה מהקלות החוקית בביצוע שינויים במסים סטטוטוריים.
יש לציין, כי בסיס הנתונים הינו רבעוני, וכולל את רוב אפיקי ההכנסות ממס בישראל בתקופה שבין שנת 1960 עד שנת 2012, תוך כיסוי 87 אחוזים מ’תקבולי המס’. במסים הישירים כלולים מס הכנסה על יחידים, מס חברות, דמי ביטוח לאומי ומס על רווחי הון. ב’מסים העקיפים’ כלולים ה’מע”מ’ (עוסקים, מלכ”רים ופיננסיים), בלו על דלק, בלו על סיגריות, מס קנייה על מכוניות ומס רכישה על דירות.
Add Comment