לעיתים נדירות (למרבה השמחה), אנו עדים לתופעות של מוות פתאומי של ספורטאי צעיר ובריא, כתוצאה ממכה חיצונית בחזה. מסתבר שחוקרים בודקים את התופעה, שמכונה “זעזוע לב”, כבר יותר מ- 150 שנה. ויש מה לעשות עם זה. כך על כל פנים, מדווח אתר מכון וינגייט
ספורט אמור להיות דבר בריא. לכן, כאשר מתרחש מקרה של מוות פתאומי בעת פעילות ספורטיבית, אנחנו ממהרים לחפש סיבה, במטרה לראות בה טעות שניתנת למניעה. לעתים קרובות מאוד אכן ניתן, אם פועלים בזהירות ובתבונה, למנוע מקרים כאלה. ברשימה זו נצביע על מקרים, אמנם נדירים יחסית, שבהם המוות נראה בלתי מובן. ננסה להסביר מה קורה שם וכתוצאה – מה ניתן לעשות.
לפני שנים רבות היה מקרה מזעזע בבית-ספר ירושלמי. שני ילדים, תלמידי כיתה ו’, התקוטטו בחצר בית-הספר; אחד הנערים הכה את השני בחזהו – והנער המוכה התמוטט ומת. התדהמה היתה רבה, כי המכה לא הייתה “משהו מיוחד”, ובכל זאת גרמה לתוצאה איומה כזו. הנער גם לא סבל מפגם מולד כלשהו, שהיה יכול להסביר את המקרה.
מסתבר שמקרים דומים מוכרים גם משדה הספורט. תיאור אופייני הוא של שחקן בייסבול, או שחקן הוקי-קרח, שנפגע בחזהו מכדור, פגיעה שאינה נראית רצינית או יוצאת דופן, ובכל זאת הוא מתמוטט ומת מיידית.
הרפואה מכנה מקרים אלה בלטינית Commotio Cordis, שפירושו “זעזוע לב” (בהקבלה ל-Commotio Cerebri, כלומר: זעזוע מוח), ומגדירה את התופעה בתור “דום-לב מיידי, שנגרם על-ידי מכה לא-חודרנית לחזה בהיעדר מחלת-לב או פגיעה מורפולוגית בדופן החזה או הלב”.
התופעה מוכרת מזמן, וחוקרים אותה מאז אמצע המאה ה-19: המונח מופיע לראשונה ב-1857. מחקר מקיף נערך ב-1930 על-ידי חוקר בשם גיאורג שלוֹמְקָא באוניברסיטת בון, בגרמניה.
אחרי יותר מ-800 ניסויים על בעלי-חיים מורדמים, הוא זיהה שלושה גורמים קריטיים: סוג המכה, מקומה ועוצמתה. ברור היה, אם כן, שהגורם המיידי הוא מכה חדה ופתאומית לחזה. לכן, שימוש במגיני חזה ו/או בכדורים רכים יותר יפחית את הסיכון.
אך רק בעת האחרונה, עם פיתוח מכשירי מדידה אלקטרוניים מתוחכמים ומדויקים, זוהה הגורם המכריע, הרביעי, זה שמשנה את התוצאה מחבטה זניחה לדום לב: עיתוי המכה.
הפרטים הבאים נמצאו בניסויים שנערכו על חזירים מורדמים: רישום זרמי החשמל העוברים בלב – אֶלֶקְטְרוֹקַרְדיוֹגְרַמה או ECG – מראה שלושה גלים: הראשון, הקרוי גל P; השני, שהוא הגדול מכולם ומסומן QRS; והשלישי, המתרחש כחמישית השנייה אחרי פסגת הגל השני, קרוי גל T.
מתברר שאם המכה באה בין 30 ל-15 אלפיות השנייה לפני פסגת גל ה-T, יחול פרפור חדרים מלא מיד בפעימת הלב הבאה! הזמן הרגיש הזה, נמשך אך מעט יותר ממאית השנייה.
אם המכה מופיעה בסמיכות לקטע הרגיש, ייתכן שתהיה תגובה חולפת, אפילו עד אבדן הכרה רגעי, אך לא תגובה קטלנית.
גורם אחר שיכול להקטין את הסכנה, הוא – במקרה של בייסבול (כדור בסיס) – שימוש בכדורים רכים יותר: בניסויים נוספים בדקו ומצאו שאכן, כדורים רכים מעט יותר הורידו את רמת הסיכון; אולם בענפים אחרים, כגון הוקי-קרח, יש קושי רב בריכוך ה”טיל”, ושם מתבקש שימוש במגיני חזה.
אולם מאחר וכנראה, אי אפשר להוריד את רמת הסיכון לאפס באמצעים כאלה, מדגישים החוקרים שפעולות החייאה מיידית, כולל עיסוי-לב, ואם ניתן שוק חשמלי מיידי להפסקת הפרפור (דֶהפִיבְּרִילַציה) – עשויים להציל את חיי הנפגע.
מקורות מדעיים:
McCrory, P. (2002). Commotio cordis: instantaneous cardiac arrest caused by a blow to the chest depends on the timing of the blow relative to the cardiac cycle. British Journal of Sports Medicine, 36(4), 236-237
* עמוס גילעד, נמנה על הכותבים ב אתר וינגייט
Add Comment