פרופ’ ערן פייטלסון מהחוג לגיאוגרפיה ב’אוניברסיטה העברית’, ולשעבר ראש ביה”ס ע”ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה, מומחה למדיניות קרקעית ותכנונית; “אם ימנו את כחלון לתפקיד יו”ר המנהל האחראי על תכנון המדיניות הקרקעית, אז למעשה, ייקחו משר השיכון הבא, מנוף עיקרי, שהיה אמור לשמש אותו ובכך יהפכו אותו ל’שר נכה’”.
פרופ’ ערן פייטלסון: מינוי משה כחלון, ליו”ר ממ”י, צפוי להביא יותר נזק מאשר תועלת
הסערה שהתעוררה אתמול (א’) בעקבות הודעת ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כי השר משה כחלון, ימונה לאחר הבחירות לכנסת ה-19, לתפקיד יו”ר מועצת ’מנהל מקרקעי ישראל’ במקום שר השיכון, היא בעלות ההשלכות על המדיניות הקרקעית במדינה, החופנת בחובה קשיים הצפויים להיגרם לתחום השיכון בעקבות המינוי.
מחוות דעתו של המומחה למדיניות קרקעית ותכנונית פרופ’ ערן פייטלסון, החוג לגיאוגרפיה ב’אוניברסיטה העברית’, ולשעבר ראש ביה”ס ע”ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה, עולה כי; “אין ספק שכחלון, הוא איש ביצוע ואדם ראוי, אבל מינויו לתפקיד יו”ר מנהל מקרקעי ישראל, צפוי להביא יותר נזק מאשר תועלת ולגרום לפלונטר טוטאלי”.
לדברי פרופ’ פייטלסון; “ל’שר השיכון’, יש באופן מסורתי שני מנופים בהם הוא יכול לעשות שימוש – מנוף אחד הוא תכנון מדיניות קרקעית, והמנוף השני הוא; מימון בנייה. אם ימנו את כחלון לתפקיד יו”ר המנהל האחראי על תכנון המדיניות הקרקעית, אז למעשה, ייקחו משר השיכון הבא, מנוף עיקרי, שהיה אמור לשמש אותו ובכך יהפכו אותו ל’שר נכה’.
יתר על כן, ברגע שאדם אחד יהיה אחראי על המדיניות הקרקעית ואדם אחר יהיה אחראי על מימון הבניה אז הדבר עלול להביא להתנגשויות מיותרות ולסרבול תהליכים שונים, וכתוצאה מכך עלולות להתעכב תכניות לקידום דיור בר-השגה.
כמו כן, משום שמר משה כחלון, לא צפוי לכהן בתור שר בממשלה הבאה, הוא יתקשה להשפיע על הרכב הדירקטוריון של מועצת המנהל, מה שעשוי לפגום ביכולתו לקדם תהליכים שונים”. מעריך פרופ’ ערן פייטלסון.
השר משה כחלון, מועמד לתפקיד יו”ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל
ערן פייטלסון, פרופ’ פרופסור מן המניין, סיים את לימודיו לתואר מוסמך בגיאוגרפיה ובכלכלה באוניברסיטה העברית ואת לימודי הדוקטורט במחלקה לגיאוגרפיה והנדסה סביבתית באוניברסיטת ג’ונס הופקינס. מאז 1990 הוא חבר סגל במחלקה לגיאוגרפיה. במקביל ללימודיו הוא עבד כמתכנן בשירות לשמירת איכות הסביבה, כלכלן במשרד התחבורה, ובוועדה להגנת האזורים הקריטיים סביב מפרץ הצ’ספיק במדינת מרילנד בארה”ב.
לאחר סיום הדוקטוראט עבד פרופ’ פייטלסון, כשנה בחברת ייעוץ בארה”ב. באוניברסיטה העברית הוא הקים את ההתמחות בניהול תכנון ומדיניות הסביבה בשנת 1993, וריכז אותה כעשור, שימש כראש המחלקה לגיאוגרפיה בין השנים 2003 ל-2004 וכראש ביה”ס ע”ש פדרמן למדיניות ציבורית וממשל בין השנים 2004 ל-2009. עבודותיו של ערן פייטלסון עוסקות בחקר המדיניות הסביבתית ודרכי התהוותה, מדיניות מים, בדגש על ניהול מים חוצי-גבולות, בעיקר בהקשר הישראלי-ערבי, מדיניות תכנון וקרקע ומדיניות תחבורה.
פרופ’ פייטלסון, ערך שלושה ספרים, פרסם למעלה מחמישים מאמרים בכתבי עת שפיטים ולמעלה מעשרים פרקים בספרים ערוכים. בנוסף לעבודתו האקדמית ערן פייטלסון היה מעורב בצוותי תכנון לאומיים רבים, ובהם הצוות שהכין את תכנית המתאר הארצית לקליטת עליה ובניה (ת/מ/א 31), תכנית האב לישראל בשנות האלפיים (ישראל 2020), ותכניות המתאר המחוזיות למחוזות ירושלים, תל אביב, והמרכז.
כמו כן, שימש פרופ’ פייטלסון, כיועץ מתודולוגי למנהל התכנון במשרד הפנים. בין 1999 ל-2009, שימש פרופ’ ערן פייטלסון כיו”ר של מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע. בשנה”ל 2009/10, היה נמצא בשבתון באוניברסיטת אוקספורד.
