תנועת אומ”ץ; “מעורבות בלתי מידתית של הנשיא במערכת הבחירות עלולה להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים, העולה כדי מניעות מהפעלת סמכותו לקבוע את זהות חבר/ת הכנסת עליו/ה תוטל מלאכת הקמת הממשלה הבאה” ◄ עו”ד אבינועם מגן, בחוות דעת מיוחדת; “מעורבות בלתי מידתית של הנשיא במערכת הבחירות עלולה להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים העולה, כדי מניעות מהפעלת סמכותו לקבוע את זהות חבר/ת הכנסת עליו/ה תוטל מלאכת הקמת הממשלה הבאה”.
אומ”ץ, פנתה אל יו”ר ועדת הבחירות המרכזית לאסור על נשיא המדינה להתערב בבחירות
תנועת אומ”ץ, פנתה היום (ג’) אל יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, כב’ השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, בבקשה, כי ייתן הנחיות בדבר פגישות מועמדים לכנסת עם נשיא המדינה, זאת לאחר שלתנועת אומ”ץ, נודע, כי נשיא המדינה מר שמעון פרס, מקיים פגישות עם מספר ראשי מפלגות כמה שעלול להיראות כניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות ועל המו”מ הקואליציוני העתיד להתנהל לאחר הבחירות (“יצירת גוש חוסם”).
לטענת יו”ר תנועת אומ”ץ, מר אריה אבנרי; “על פי חוות דעת משפטית אשר הוכנה ע”י עו”ד אבינועם מגן, חבר הצוות המשפטי של תנועת אומ”ץ, עבור התנועה, אשר העתקה, מופיע כאן בהמשך, יש להימנע מפגישות מסוג זה, ולכל הפחות להגביל אותן באמצעות מספר תנאים כמפורט בחוות הדעת, בין היתר משום שיש בהן כדי להשפיע על מערכת הבחירות כמפורט בחוות הדעת.
יו”ר תנועת אומ”ץ, מר אריה אבנרי
לדברי יו”ר אומ”ץ, עוד עולה מחוות הדעת המשפטית, כי; “פגישות של מועמדים עם נשיא המדינה עשויות להשפיע על תוצאות הבחירות.
מעורבות בלתי מידתית של הנשיא במערכת הבחירות עלולה להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים, העולה, כדי מניעות מהפעלת סמכותו לקבוע את זהות חבר/ת הכנסת עליו/ה תוטל מלאכת הקמת הממשלה הבאה.
“בנסיבות אלו הנך” – כותב מר אריה אבנרי, יו”ר תנועת אומ”ץ; “מתבקש להנחות את המועמדים השונים בכל הקשור לפגישות עם נשיא המדינה ערב הבחירות”.
◄ חוות דעת עו”ד אבינועם מגן בעניין איסור על נשיא המדינה להתערב בבחירות
לבקשתך הריני להביא בפניך (אל יו”ר תנועת אומ”ץ, מר אריה אבנרי) את חוות דעתי המשפטית בכל הנוגע לפגישות בין נשיא המדינה ובין חברי כנסת ו/או ראשי סיעות ערב הבחירות לכנסת.
תמצית: מעמדו הרם של נשיא המדינה, מחייב “ריחוק משדה הקרב הפוליטי”, בייחוד ערב בחירות. על פי חוות דעת זו, יש להימנע ממעורבות של הנשיא במערכת הבחירות באמצעות פגישות עם ראשי מפלגות, ולכל הפחות להתנות קיומן של פגישות מסוג זה, בשורה של תנאים כמפורט להלן. תנאים אלו, נועדו לצמצם את הפגיעה באמון הציבור ולמנוע מראית עין של התערבות נשיא המדינה בפוליטיקה היום – יומית.
יש להדגיש, כי עמידה בתנאים אלו תצמצם את הפגיעה באמון הציבור וב’מוסד הנשיאות’, אך לא תמנע אותה לחלוטין ומשום כך, מלכתחילה, יש להעדיף הימנעות מהתערבות, כאמור.
מעורבות נשיא מדינה בהתארגנויות פוליטיות או ביצירת “גושי מפלגות” (ככל שישנה כזו) עשויה להעמיד הנשיא במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את תפקידו להטיל את הקמת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.
1. מעמדו של נשיא המדינה מוגדר בחוק יסוד; נשיא המדינה.
2. נשיא המדינה, אמור לעמוד מעל הפוליטיקה ולא להתערב בה. בפרשת ברזילי (בג”ץ 428/86, יצחק ברזילי נ’ ממשלת ישראל) ציין השופט ברק; “הנשיא בישראל הוא “ראש המדינה”. אין הוא ראש הרשות המבצעת… הוא מסמל את המדינה. הוא אינו חלק במאבקי הכוח במדינה. הוא עומד מעל לפוליטיקה היומיומית. אין זה סביר להניח, כי לנשיא כזה, ביקש המחוקק להעניק סמכות להתערב בפעולתן היומיומית של הרשויות השלטוניות השונות. התערבות שכזו כמוה כירידה “לשדה הקרב”, ואין היא הולמת את נשיא המדינה” (ההדגשות שלי, א.מ.)
3. כבוד השופט לנדוי, ציין: “המסקנה המשתמעת מסעיף 1 (לחוק יסוד; נשיא המדינה) היא, שהנשיא עומד מעל למפלגות ואינו משתייך אף לאחת מרשויות השלטון האחרות של המדינה. מעמדו הרם והנפרד הזה מבליט את אי תלותו ומכשיר אותו לייצג ערכים של מוסר חברתי שאינם שנויים במחלוקת פוליטית” (מ. לנדוי, חוק יסוד: נשיא המדינה, פירוש לחוקי היסוד בעריכת יצחק זמיר).
4. נמצא, כי מעמדו הרם של הנשיא, נשמר הודות להיותו “מורם” מהפוליטיקה היומיומית.
5. בית המשפט העליון, כבר, קבע, כי החלטות נשיא המדינה נתונות לביקורת, וכי הוא מחויב לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל;
“… שיטתנו המשפטית אינה מכירה בכך שהעומד בראש המדינה ומסמל את ערכיה, הוא אישיות בעלת סגולות מיוחדות המקנות לו יכולות של שליט אבסולוטי. כולנו מצווים בכבודו של הנשיא, המבטא את הממלכתיות של המדינה, אך דומה שכולנו נסכים, כי אין הוא עומד מעל לכל הערכים שהם פרי היצירה הדמוקרטית הישראלית. גם הנשיא הוא בשר ודם, ואי אפשר להתעלם מכך, כי במקרים יוצאי דופן וחריגים – אשר מוטב שלא יתרחשו לעולם – גם הנשיא, עלול חלילה לנקוט בצעד חריג ויוצא דופן המונע משיקול זר או פסול”. (דנגץ 219/09, שר המשפטים נ’ ניר זוהר).
6. בדומה לסמכויות של רשויות אחרות כך גם סמכותו של נשיא מדינה מוגבלת אך ורק למה שהחוק התיר לו; “סמכותה של הרשות המנהלית מוגבלת אך ורק לכל אותן הפעולות אשר התיר לה המחוקק לנקוט בהן. היעדרו של איסור על נקיטת פעולה כזו או אחרת אינו מקים סמכות לרשות המנהלית לנקוט פעולה שלא נאסרה במפורש בחוק. קרי; בבואה של הרשות לבחון את היקף סמכותה, לא די בכך שתבחן האם אסר המחוקק על ביצוע פעולה מנהלית, אלא עליה לבחון האם התיר המחוקק לרשות את עשייתה”. (עא 1644/04 עיריית רמלה נ’ מרכז סליקה בנקאית בע”מ).
7. סמכויות נשיא המדינה, ותפקידיו קבועים בסעיף 11 לחוק יסוד; נשיא המדינה, לפיו נשיא המדינה; יחתום על כל חוק חוץ מחוקים הנוגעים לסמכויותיו; ימלא את התפקידים שיוחדו לו בחוק-יסוד; הממשלה; יקבל מן הממשלה דין וחשבון על ישיבותיה;
יאמין את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה, יקבל האמנתם של נציגים דיפלומטיים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל, יסמיך את הנציגים הקונסולריים של המדינה ויקיים מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות-חוץ שיגרו לישראל; יחתום על אמנות עם מדינות-חוץ שאושרו על ידי הכנסת; ימלא כל תפקיד שיוחד לו בחוק בקשר למינוי שופטים, ונושאי משרות אחרים ולהעברתם מכהונתם; לנשיא המדינה, נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם; נשיא המדינה ימלא כל תפקיד אחר ונתונה לו כל סמכות אחרת שיוחדו לו בחוק.
8. בהקשר לתפקיד נשיא המדינה בהקמת ממשלה, סעיף 7 לחוק יסוד: הממשלה קובע;
א. משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך…
ב. נתקיימה ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים שתיוצגנה בכנסת החדשה.
9. מלשון החוק, נראה, כי סמכותו של הנשיא לקיים התייעצויות עם ראשי הסיעות, קמה רק לאחר הבחירות ורק ככל שמדובר בנציגי רשימות מועמדים אשר כבר נבחרו לכנסת. מכלל הן ניתן ללמוד לאו; נראה, כי הנשיא איננו מוסמך להתייעץ עם נציגי רשימות לפני הבחירות, ובוודאי שלא עם ראשי רשימות אשר טרם נבחרו לכנסת.
10. גם אם נניח, כי פגישות נשיא המדינה עם ראשי מפלגות המתמודדות לכנסת, אינן חלק מההתייעצויות הפורמאליות הקודמות להטלת הקמת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, הרי שגם אז יש לבחון את מטרת הפגישות, את נסיבות קיום הפגישות, את שאלת יוזם הפגישה, את השיוויון בין כלל ראשי הסיעות, את השקיפות ואת ההשפעה שעשויה להיות לפגישות אלו על תוצאות הבחירות ועל החלטת הנשיא להטיל את הקמת הממשלה על מי מחברי הכנסת – לאחר הבחירות.
11. מגעים עם סיעות שונות ערב בחירות עלולים ליצור מראית עין של השפעה על החלטתו של נשיא המדינה להטיל את הקמת הממשלה, על מי מחברי הכנסת, לאחר הבחירות. זאת בנוסף למראית העין של התערבות במערכת הבחירות.
12. לפי חוות דעת זו, פגישות נשיא מדינה עם ראשי רשימות, ערב בחירות איננה עולה בקנה אחד עם הממלכתיות והאובייקטיביות להן הנשיא מחויב. עם זאת נראה כי לא ניתן למנוע מהנשיא לקיים פגישות אלו אך יש להחיל עליהן את העקרונות והתנאים הבאים;
א. שקיפות ופומביות; ככל שנשיא המדינה מוצא לנכון להיפגש בכל זאת עם ראשי סיעות ערב בחירות, עליו לעשות זאת בשקיפות ובאופן פומבי. יש להודיע מראש על קיומן של פגישות אלו ואף לפרסם את תוכן הפגישות.
ב. שוויון; יש ליתן לראשי כל הרשימות, לרבות רשימות “קטנות”, ללא קשר לסיכוייהן להיבחר, הזדמנות שווה להיפגש עם הנשיא. הזימון צריך להיות פומבי ומראש – באופן ישיר לנציגי כל מפלגה ומפלגה, ביוזמת הנשיא עצמו. יש להקדיש זמן שווה לכל מפלגה.
בכך יש למנוע עדיפות שתינתן לראשי רשימות מסוימות בלבד, לפגוש את הנשיא ולזכות בהכרה ממלכתית. אין די בפרסום כללי לפיו “דלתו של הנשיא פתוחה לכל”.
ג. אמון הציבור; לשם שמירה על אמון הציבור, מניעת חשש עתידי לניגוד עניינים בהטלת הקמת הממשלה העתידית על מי מחברי הכנסת, או להשפעה על מערכת הבחירות, יש לנקוט משנה זהירות והקפדה יתירה בכל המגבלות המפורטות לעיל ולהלן.
ד. הגבלת תוכן הפגישות; יש להגביל את תוכן הפגישות להצגת מצען של המפלגות בלבד. על הנשיא להימנע מנקיטת עמדה או הבעת תמיכה במפלגה זו או אחרת, או להתערב במהלכים פוליטיים של המפלגות השונות. יש להימנע מפגישות “בארבע עיניים” ובוודאי שאין להיות שותף להתארגנויות פוליטיות כאלה או אחרות. מעורבות שכזו עשויה לעמיד את הנשיא המצב פסול של ניגוד עניינים ואף להביא לביקורת שיפוטית על החלטותיו העתידיות.
באשר לאפשרות לנקוט בהליכים נגד נשיא המדינה;
13. סעיף 13 א’ לחוק יסוד; נשיא המדינה, קובע: “לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה”.
14. המשמעות, הינה, כי נשיא המדינה, חסין מפני כל הליך משפטי, לרבות עתירה לבג”ץ, כל עוד הוא פועל בנושא “הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו”. (ראה למשל בג”ץ 428/86, יצחק ברזילי נ’ ממשלת ישראל).
15. על אף האמור, אין מניעה, כי חוקיות פעולתו של הנשיא תיבחן במקרה מתאים באופן עקיף עקב דיון בבקשה, המופנית נגד משיב אחר מלבד הנשיא עצמו. (תקיפה עקיפה).
16. ישנה אפשרות להעמיד את החלטות הנשיא לביקורת שיפוטית.
17. מעורבות של נשיא המדינה, תוך חריגה מהאמור לעיל, עשויה לפגוע קשות באמון הציבור ואף להביא לעתירה נגד מינוי מי מחברי הכנסת להקים ממשלה, ככל שיימצא, כי ההחלטה העתידית נגועה בשיקולים זרים או בניגוד עניינים כתוצאה מפגישות שמקיים הנשיא בימים אלה.
– סיכם עו”ד אבינועם מגן, חבר הצוות המשפטי – אומ”ץ את חוות דעת מיוחדת בעניין פגישות מועמדים לכנסת עם נשיא המדינה.
Add Comment