עו”ד נעמי אסיא; “מעסיקים רבים – במיוחד בתעשיות הנשענות על חידושים ועל פיתוחים טכנולוגיים דוגמת: חברות הייטק, נוהגים כיום לכלול בהסכמי ההעסקה שלהם, סעיפים דרקוניים, על פיהם מוותר העובד באופן גורף על כל זכות בכל אמצאה שפיתח במהלך עבודתו, או בקשר אליה. הדבר נעשה במטרה להימנע מן הצורך לשלם לעובד תמלוגים בעתיד. בחלק מן המקרים מקפיד המעסיק לכלול בהסכם ויתור מפורש של העובד על תמלוגים בגין אמצאת שירות”.
האם עובד המעורב בפיתוח אמצאות בעלות שימוש בטחוני, מגיעה תמורה על אמצאותיו
בעקבות שיווקה העתידי של מערכת ’כיפת ברזל’, עולה השאלה; האם לעובדים המעורבים בפיתוח אמצאות בעלות שימוש בטחוני מגיעה תמורה על אמצאותיהם? על פי חוק הפטנטים הישראלי, על כל האמצאות שיש להם שימוש ביטחוני, יחול עליהם חיסיון אוטומטי, עד אשר השלכות חשיפתם או מסחורם ייבדק על ידי משרד הביטחון.
במקרה וה’אמצאה’, תמצא כזו שלא ניתן לחשוף אותה או לסחור בה, מפני שחשיפה/או מסחור כזה עלול לפגוע בביטחון המדינה, יזכה בעל האמצאה לפיצוי סביר. ייתכן מצב, בו עובדים שהיו שותפים בפיתוח אמצאות כאלה, כדוגמת ’כיפת ברזל’, יוכלו ליהנות מתמלוגים או פיצויים, כאשר המערכת תימכר לארצות נוספות” – אומרת עו”ד נעמי אסיא העוסקת רבות במסחור פטנטים, ובדיני קניין רוחני.
לדבריה, של עו”ד אסיא, פסק דין של ביהמ”ש העליון, שניתן השנה, קבע, כי; “ויתור של עובד על זכותו לתמורה בעד אמצאתו, אינו שולל ממנו את הזכות להגיש תביעה בנושא ל’וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים’. לדבריה, הלכה זו תקפה גם אם מדובר באמצאה שיש לה שימוש צבאי, ושר הביטחון מטיל עליה חיסיון”.
מדברי עו”ד נעמי אסיא, עולה, כי; “’חוק הפטנטים’, קובע, כי אמצאה של עובד, אשר הגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו אצל מעסיקו (’אמצאת שירות’), היא קניינו של המעסיק – אלא אם כן, קיים ביניהם הסכם אחר. כמו כן, אם המעסיק ויתר על האמצאה בתוך שישה חודשים מהיום בו הודיע לו העובד על קיומה – האמצאה, תהיה שייכת לעובד, ולא למעסיק.
עו”ד אסיא, מוסיפה, כי; “במידה ובהסכם בין העובד למעסיק לא מצוין האם העובד זכאי לתמורה בעד אמצאת שירות, או לא – יוכרע העניין על ידי ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, הפועלת תחת רשות הפטנטים”.
לדברי עו”ד נעמי אסיא; “מעסיקים רבים – במיוחד בתעשיות הנשענות על חידושים ועל פיתוחים טכנולוגיים דוגמת חברות הייטק, נוהגים כיום לכלול בהסכמי ההעסקה שלהם, סעיפים דרקוניים, על פיהם מוותר העובד באופן גורף על כל זכות בכל אמצאה שפיתח במהלך עבודתו, או בקשר אליה. הדבר נעשה במטרה להימנע מן הצורך לשלם לעובד תמלוגים בעתיד.
לדברי עו”ד אסיא, בחלק מן המקרים מקפיד המעסיק לכלול בהסכם ויתור מפורש של העובד על תמלוגים בגין אמצאת שירות. “הטענה הרווחת היא כי ממילא העובדים בתעשיות אלה מרוויחים משכורות גבוהות, המגלמות את זמן העבודה שלהם ואת האמצאות שיפתחו במסגרת עבודתם” אומרת עו”ד אסיא.
אולם פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב-1 באוגוסט 2012, בעניינו של ד”ר נמרוד בייר, מטיל ספק גדול בדבר תוקפן ויעילותן של התניות אלה בהסכמי ההעסקה, ופותח לדיון מחודש את נושא התמלוגים להם זכאים העובדים בגין אמצאותיהם.
◄ ערער לבית המשפט העליון, וקיבל את הזכות לתבוע תמלוגים
ד”ר נמרוד בייר, הועסק בחברת ההייטק “פלורליטי”, כמדען במשך 25 שנה, אך החברה נכנסה להליך פירוק, לאחר שנקלעה לקשיים. ד”ר בייר, פנה לבית המשפט המחוזי, וביקש שיתירו לו להגיש תביעה נגד החברה, אל הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, בטענה, כי הוא זכאי לקבל תמלוגים עבור ’אמצאת שירות’ – אותה פיתח במסגרת העסקתו בחברה.
בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק, כי סעיף בחוזה העסקתו של ד”ר בייר, בחברה קבע, כי כל אמצאה שלו היא קניינה החברה, וכי העובד לא יהיה זכאי לכל תמורה, תשלום או תמלוגים בגין אמצאות אלה. אלא שד”ר בייר, לא ויתר, והחליט להגיש ערעור אל בית המשפט העליון, מהלך שהצדיק את עצמו; בית המשפט העליון, הפך את החלטתו של בית המשפט המחוזי, וקבע, כי גם אם נשללה בהסכם זכות העובד ל’קבלת תמלוגים’ בגין אמצאת שירות, הרי שלא נעולה בפניו הדלת לטעון לזכותו לתמלוגים – וזאת ב’וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים’.
◄ זכאות לתמלוגים- תמונת מצב במגזר הציבורי
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים הפועלת תחת רשות הפטנטים, הוקמה בשל היעדרן של תקנות המסדירות את גובה התמלוגים, המגיע לעובדים בגין אמצאותיהם בחברות מסחריות. זאת לעומת המצב במגזר הציבורי, שם קיימת הסדרה חלקית של הנושא.
כך למשל באקדמיה, זכאי ממציא לקבל חלק הנע בין 40-50 אחוזים, מן ההכנסות המסחריות של המוסד האקדמי בו הוא מועסק, ממסחור אמצאותיו (העניין מתייחס בעיקר ל”חוקר בכיר”). גם חוקרים שעוסקים בפעילויות מחקר ב’בתי חולים’, זכאים לקבל תמלוגים, בשיעור של כ-35 אחוזים מערכה המסחרי של אמצאתם, ואילו ל’עובדי מדינה’, המבקשים תמלוגים קיימת ועדה נפרדת, בשם “ועדת האמצאות בשירות המדינה”.
◄ האמצאה מערבת ערך צבאי? שר הביטחון נכנס לתמונה
ומה לגבי התעשייה הצבאית או הביטחונית? לדברי עו”ד נעמי אסיא, בדומה לתעשייה המסחרית, גם עובד ומפתח אמצאות המוגנות בפטנטים, בפרויקט בעל שימוש ביטחוני או צבאי – זכאי לתמלוגים, במקרה שנעשה שימוש מסחרי באמצאותיו. לדבריה, הדבר כפוף להחלטת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, המהווה את הכתובת לתביעת תמלוגים גם במקרים אלה.
עו”ד אסיא, מציינת כי; “משרד הביטחון רשאי להתיר שימוש באמצאות מסוג זה לטובת המדינה, כאשר בעל האמצאה זכאי לקבל פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים. בהעדר הסכם, כאמור, יקבע גובה התגמול על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שהוקמה לפי חוק הפטנטים.
בבואה לקבוע תמלוגים, תשקול הועדה בין היתר את היקף הניצול שהותר ואת אופיו, ומותר לה להביא בחשבון תמלוגים שהותנה עליהם ברישיונות שתנאיהם דומים לתנאי ההיתר”.
“בחוק הפטנטים נקבע מנגנון, המאפשר לשר הביטחון להפקיע, להגביל או לאסור פרסום בקשות למתן פטנט בתחום הביטחוני בישראל”, מרחיבה עו”ד אסיא; “בנוסף, אסור לאזרח ישראל, תושב קבע בישראל, או אדם אחר החייב בנאמנות למדינה להגיש מחוץ לישראל, בקשה למתן פטנט על אמצאה שנושאה הוא בעל ערך בטחוני, ללא היתר של שר הביטחון”.
◄ הפרת ההוראה של חוק הפטנטים, לגבי אמצאות המערבות ערך צבאי, מהווה עבירה פלילית
לדברי אסיא; “קיימים לא מעט מקרים בהם שר הביטחון, מחליט להטיל צו חיסיון לרישום פטנט על אמצאותיו של אדם, בטענה, כי האמצאה הינה בעלת ערך צבאי. כך למשל פורסם בתקשורת, כי יזם הייטק מתחום התוכנה, נתקל בחודש מאי השנה, בעת הליך ל’רישום פטנט’, בהתערבותו של משרד הביטחון.
רשם הפטנטים, כך נמסר לו, העביר את בקשתו לבדיקת משרד הביטחון, זאת מפני שהאמצאה מערבת ערך צבאי. לדברי עו”ד אסיא, בדיקה שכזו עשויה להמשך כשישה חודשים, במהלכם חל איסור לרשום את הפטנט בישראל או בחו”ל.
“בהחלטה משנת 2009 של ’הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים’, נידון מקרה בו המבקש טען לנזק שנגרם לו, כתוצאה מהחלטת שר הביטחון להטיל צו חיסיון לרישום פטנט על אמצאותיו”, מוסיפה עו”ד אסיא; “במקרה זה, נקבע, כי; “יש להוכיח פגיעה כלכלית כתוצאה מנטילת צו חיסיון על ידי שר הביטחון, וכאשר הוכחה פגיעה כזו, זכאי העובד לפיצויים”.
עו”ד אסיא, מדגישה וטוענת, כי הפרת ההוראה של חוק הפטנטים, לגבי אמצאות המערבות ערך צבאי, מהווה עבירה פלילית. סיכמה עו”ד נעמי אסיא, העוסקת רבות ב’מסחור פטנטים’, וב’דיני קניין רוחני’.
_______
*עו”ד נעמי אסיא, עוסקת רבות בסימני מסחר, בפטנטים, בקניין רוחני, בזכויות יוצרים ובמקרקעין, בעלת אתר האינטרנט של משרד עורכי הדין נעמי אסיא ושות’
