משרד הבריאות; “שני הילדים החולים המאושפזים מקבלים טיפול אנטיביוטי ומצבם משתפר” ◄ יודגש, כי אין סיכון יתר להדבקה במחלה, למי שלא שהה במעון או שאינו מתגורר באותו בית עם אחד החולים ◄ צוות של לשכת הבריאות תל אביב, הגיע למעון, הסביר להורים על משמעות המחלה והדרכים למניעתה.
שני מקרי מנינגוקוק “החיידק האלים”, אובחנו במעון ילדים בעיר בני ברק
שני מקרי תחלואה של מנינגוקוק (Neisseria meningitides) “החיידק האלים”, אובחנו בקרב ילדים במעון בעיר בני ברק, כ’דלקת קרום המוח’.
עינב שימרון – גרינבוים דוברת משרד הבריאות, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “כל הילדים במעון, קיבלו טיפול מונע, ומשפחותיהם עודכנו”.
אנשי הצוות במעון, קיבלו גם כן, טיפול מונע על ידי משרד הבריאות – מחוז תל אביב.
צוות של לשכת הבריאות תל אביב, הגיע למעון, הסביר להורים על משמעות המחלה והדרכים למניעתה.
שני החולים המאושפזים מקבלים טיפול אנטיביוטי, ומצבם משתפר. יודגש, כי אין סיכון יתר להדבקה במחלה, למי שלא שהה במעון או שאינו מתגורר באותו בית עם אחד החולים.
משרד הבריאות, מסר, כי הוא ממשיך לעקוב אחר מצבם הרפואי של הילדים.
◄ מנינגוקוק – Neisseria meningitides
תחלואה במנינגוקוק, מוכרת מזה שנים רבות ומספר המקרים המזוהה מדי שנה הינו יציב למעט שנים של מגיפות ואז המספר יכול לעלות. לאור העניין הרב שמעורר חיידק הזה בציבור נסקור בפרק זה את הידוע אודות החיידק, התחלואה שהוא גורם, וכן הטיפולים הקיימים למי שהיה חשוף לחולה.
● היסטוריה של מנינגוקוק; תיאורים אודות מחלות המתאימות לזיהום בחיידק המנינגוקוק נמצאות בספרות הכתובה כבר החל מהמאה ה-16. למרות זאת התיאור הראשון המקובל על כולם של תחלואה בחיידק זה מוארך לשנת 1805, ונכתב ע”י Vieusseux.
החיידק עצמו בודד בשנת 1887, ולמרות ההיכרות רבת השנים עמו ולמרות שקיימים חיסונים כנגד חלק מהזנים, החיסון כנגד הזן המשמעותי יותר מהווה היום כבעבר את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הרפואה המודרנית שלא הצליחה בינתיים למצוא נגדו חיסון יעיל אלא רק טיפול תרופתי אנטיביוטי. למרות זאת הניסיונות לפתוח חיסון יעיל נמשכים במלוא המרץ, ויתכן ובשנים הקרובות ימצא חיסון יעיל כנגד חיידק זה.
● איך מזהים את החיידק? בחולים החשודים נלקחות תרביות הן מהדם והן מנוזל עמוד-השדרה. תרביות אילו מודגרות בתנאים הנוחים להתרבות החיידק ובמידה והוא אכן קיים בנוזלים הללו ניתן לזהות אותו בדגימות, לאחר כיומיים.
ניתן גם לבצע מספר בדיקות ישירות לזיהוי החיידקים בדגימות על-מנת לקבל תשובה מהירה יותר אך בדיקות אילו אינן מדויקות מאוד ובעלות רגישות וסגוליות נמוכות יחסית. מסיבה זו, במידה והן שליליות, הן אינן שוללות את קיום החיידק, ויש צורך בכל מקרה להמתין לתשובת התרבית.
צילום תקריב של חיידק של מנינגוקוק – החיידק האלים
● כמה קטלני החיידק? בארה”ב אחוזי התמותה המדווחים הם סביב 10%. יש לציין שאחוזי התמותה משתנים כתלות בגיל החולה בתצורת המחלה במהירות האבחנה וגורמים נוספים אבל אחוזי התמותה הכללים נשארו יציבים למדי במדינות המפותחות בעשור האחרון.
תחלואה במנינגוקוק גוררת אחריה גם סיבוכים ארוכי טווח. 10-20 אחוז מהחולים, יסבלו מסיבוכים כאלו. הנפוץ ביותר הינו איבוד שמיעה עקב דלקת הפוגעת בעצב השמיעה. סיבוכים נוספים הם נזקי עור שונים, נזקים לגפיים עקב חוסר באספקת דם, בעיות נוירולוגיות שונות ועוד.
● מה קורה כשאחד מבני הבית נדבק? נניח שאירתע מזלו של אחד מבני הבית והוא נחשף לחיידק מנינגוקוקוס “אלים” מהרגיל שהצליח לגרום לו למחלה-לשאר בני המשפחה הקרובה והאנשים שעימם הוא בא במגע קרוב (לא מדובר בפגישות מזדמנות אלא ממש שהיה הדוקה במחיצת החולה) יש סיכוי גבוה פי 400-1000 ביחס לאדם רגיל ללקות במחלה. מסיבה זו מטופלים כל המגעים הקרובים באנטיביוטיקה המונעת התפרצות אפשרית של המחלה אצלם.
● מניעה וחיסון; מטרתה של המניעה היא הפחתת הזיהומים המשניים של אנשים שהיו במחיצת חולה ידוע. כאמור, הסיכוי שלהם לחלות גבוה בהרבה משל אדם רגיל (עד פי 1000). הסיכון לתחלואה משני הוא גבוה ביותר בשבוע שלאחר גלוי המחלה אך סיכון נשאר מוגבר למשך מספר שבועות במידה ולא ניתן טיפול.
יש מספר סוגי אנטיביוטיקה המאפשרים טיפול מונע כזה ומשרד הבריאות אחראי על זיהוי המגעים הקרובים ואספקת האנטיביוטיקה הנדרשת. למרות שיש כיום חיסונים נגד רוב הזנים של חיידק זה דווקא הזן האחראי על רוב המקרים B – מהווה אגוז קשה לפצוח. כיום אין עדיין חיסון יעיל נגדו, ולכן ההשתלטות על מגיפות והתפרצויות מקומיות מסתמכת גם כיום כמו בעבר על תרופות אנטיביוטיות.
● טיפול; הטיפול המיידי הינו אנטיביוטיקה כשרוב זני המנינגוקוק מגיבים לפניצילין. בנוסף כמובן טיפול תומך לפי צרכיו של החולה וחומרת מחלתו תוך מעקב אחר התפתחות סיבוכים שונים עם התקדמות המחלה.
● לסיכום; תחלואה בחיידק המנינגוקוק מתאפיינת במהלך מהיר שתחילתו אינה מלווה בסימנים ייחודיים, ולכן, מקשה על הזיהוי המיידי. בהמשך מופיעים סימנים מכוונים כגון פריחה או סימני קשיון עורף או הדרדרות לא צפויה במצב החולה. יש לגלות ערנות לזיהוי סימנים אין ולהחיש את החולה לקבלת טיפול רפואי. למרות ההד התקשורתי הרב, עדיין מדובר במחלה נדירה יחסית ובחיידק נפוץ יחסית, כך שהפחד מחיידק זה (למרות שהוא מוצדק בחלקו), הוא ברוב המקרים מוגזם ונטול בסיס הגיוני.
עוד בהרחבה על מנינגוקוק – (“החיידק האלים”).
Add Comment