התנועה הקואופרטיבית בישראל, כוללת כשני מיליון חברים במסגרת של כ-3,800 אגודות שיתופיות. לאגודות השיתופיות בעלות או שותפות בתאגידי משנה רבים בכל המגזרים ופעילותן מהווה כ-85% מהתוצר החקלאי, 12% מהתעשייה, 20% ממערך התובלה בישראל, 35% מהתחבורה הציבורית וכ-20% מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל ולכן השפעתן ניכרת על הכלכלה בישראל.
משרד התמ”ת: המועצה לאיגוד שיתופי, תתכנס לראשונה מזה 4 שנים ולרגל שנת הקואופרציה
לראשונה מזה 4 שנים, ולרגל “שנת הקואופרציה” תתכנס ’המועצה לאיגוד שיתופי’, ביום ראשון הקרוב, ה- 23.9.2012, בין השעות 16:30-18:30 במשרדי משרד התמ”ת, בניין ג’נרי רח’ בנק ישראל 5 בעיר ירושלים.
’המועצה לאיגוד שיתופי’, מונה 45 חברים, נציגי תחומים שונים מהאקדמיה, השלטון המקומי, התנועות הקואופרטיביות, משרדי ממשלה, ונציגי ציבור, ובראשה עומד שר התמ”ת, ח”כ שלום שמחון. תפקיד המועצה, הנו לייעץ לשר התמ”ת בכל הנושאים הקשורים ל’קואופרציה’ בישראל, ולעודד פעולות מחקר והסברה בנושאי קואופרציה. בין הנכבדים הצפויים לקחת חלק באירוע ביום ראשון; חברי כנסת, ראשי תנועות ההתיישבות ומנהלי תאגידים שהן אגודות שיתופיות, ראשי מועצות אזוריות.
המועצה לאיגוד שיתופי, תציין במהלך כינוסה את ’יריית הפתיחה’ ל’שנת הקואופרציה’, אשר צפויה לכלול במהלך שנת העבודה הקרובה שלל אירועים ממלכתיים ואחרים, לרבות דיונים מיוחדים בכנסת, כנסים, הרצאות, מפגשים אקדמיים ועוד. כמו כן, תדון המועצה במשמעויות יציאתו לגמלאות של רשם האגודות המכהן, עו”ד אורי זליגמן.
שר התמ”ת, מר שלום שמחון, אמר, כי; “המערכת הקואופרטיבית בישראל, מהווה מרכיב חשוב בכלכלה וביכולתה להרחיב את תרומתה לפיתוח הכלכלי של המדינה, להגדלת תעסוקה, לחיזוק פיתוח קהילתי, לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, תוך קידום אוכלוסיות בהן תופעת העדר התעסוקה בולטת, וסיוע בשילוב עובדים בשוק העבודה. אני מקווה, כי יחד, נמצא את הדרכים למצות את הפוטנציאל הגלום בקואופרטיבים לקידום התעשייה והתעסוקה במשק הישראלי”.
◄ על התנועה הקואופרטיבית בישראל ובעולם;
התנועה הקואופרטיבית בישראל, כוללת כשני מיליון חברים במסגרת של כ-3,800 אגודות שיתופיות. לאגודות השיתופיות בעלות או שותפות בתאגידי משנה רבים בכל המגזרים ופעילותן מהווה כ-85% מהתוצר החקלאי, 12% מהתעשייה, 20% ממערך התובלה בישראל, 35% מהתחבורה הציבורית וכ-20% מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל, ולכן השפעתן ניכרת על הכלכלה בישראל.
כ-98% מההתיישבות, (שאינה בערים ובמועצות המקומית), מאוגדת כאגודות שיתופיות, מתוכם כ-280 קיבוצים, 400 מושבים, 100 כפרים שיתופים, 300 יישובים ואגודות קהילתיות להתיישבות, וכ-1,700 אגודות שונות, כגון; אגודות שיכון, קופות תגמולים, אגודות לעזרה הדדית ולחסכון, אגודות לאשראי, אגודות מימון מרכזיות, בריתות פיקוח, בריתות סיוע, תנועות מרכזיות, אגודות לביטוח הדדי, אגודות לביטוח חקלאי, אגודות יצרניות, אגודות שירותים, אגודות תובלה, אגודות מוניות, אגודות לתחבורה ציבורית, אגודות לשיווק ואספקה חקלאית, אגודות לאספקת מים, אגודות צרכניות, אגודות לאחזקות.
רשם האגודות השיתופיות, משמש כרגולטור להסדרה, פיקוח ובקרה על פעילותה התקינה והיעילה של המערכת הקואופרטיבית במדינת ישראל, וכן בשמירה על יציבותן הכלכלית, למען חברי אותן אגודות.
חשיבותה של התנועה הקואופרטיבית, בהיותה תנועה כלכלית וחברתית, הזוכה לעידוד ולתמיכה מהמדינה, ונוכח מקומה ותרומתה של התנועה הקואופרטיבית לקיום המשק הלאומי, להתיישבות, לקליטת עלייה, לביצור גבולות המדינה ולביטחונה.
בדצמבר 2009, החליטה עצרת האו”ם, פה אחד, להכריז על שנת 2012 כ”שנה הבינלאומית של הקואופרטיבים”. (The United Nations General Assembly has declared 2012 as the International Year of Cooperatives), החלטה המיועדת להגביר את הידע הכללי אודות פעילות הקואופרטיבים ולחזק את העשייה למען פיתוחם וקידומם של קואופרטיבים בכל מדינות העולם.
“שנת הקואופרטיבים”, עומדת להיות אירוע בעל חשיבות אשר תעלה את קרנה וערכה של הקואופרציה למרכז הבמה העולמית. היא גם תוליד תנופה מחודשת של צמיחה ופיתוח של הקואופרטיבים ושל הקואופרציה, ותביא לחיזוק ולהגברה של התמיכה הממלכתית בקואופרציה ושל ההכרה הבינלאומית בחשיבותה ואם כך ברחבי תבל – הרי על “אחת כמה וכמה” בכל הנוגע לקואופרציה בישראל.
ברחבי העולם המודל העסקי הקואופרטיבי מופעל בהצלחה רבה בתעשייה, ב’צרכנות’, תחבורה, שיכון בניה, חקלאות, בנקאות, ביטוח, ואף בתחומים כלכליים נוספים. כמו-כן, הקואופרטיבים הם גורם משמעותי ביותר בתחומי חברה ורווחה כגון; חינוך, בריאות, סיעוד; וטיפול בקשישים, ספורט, תרבות, עיתונאות, תקשורת. היקף השימוש במודל הקואופרטיבי בעולם בא לידי ביטוי, בין היתר, בעובדה שמספר חברי קואופרטיבים הוא פי שלושה גדול יותר ממספר מחזיקי המניות בחברות ציבוריות (מיליארד חברים בקירוב).
על רקע חששות לגבי היציבות הכלכלית וחיפושים אחר מדיניות פיתוח כלכלי מתאימה, ניתן להבין את ההתעניינות ההולכת וגוברת במודל העסקי הקואופרטיבי. שיח זה מתרחב הן באירופה והן בארה”ב, וקנדה. אך הציבור הישראלי, התקשורת, ומקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה אינם מודעים ברובם למציאות הקואופרטיבית העולמית ועל תרומתו של המודל הקואופרטיבי ליצירת תעסוקה ופיתוח כלכלה מקומית הקואופרטיבים בעולם, מעסיקים היום מעל 100 מיליון אנשים בעולם או כ-20%, יותר ממספר המועסקים בחברות רב לאומיות.
המודל הקואופרטיבי, מייצר תעסוקה בדרכים שונות. לעיתים מדובר ביצירת תעסוקה ישירה של חברי הקואופרטיב. בנוסף אותם קואופרטיבים מעסיקים עובדים נוספים שאינם בהכרח חברי הקואופרטיב.
במדינות ה-OECD, כדוגמת; איטליה, ישנם מאות עסקים תעשייתיים קטנים ובינוניים בבעלות העובדים אשר פועלים יחד ברשתות ייצור ושיווק בתחומי ייצור מכוניות, ציוד תעשייתי שונה וטכנולוגיות הקשורות לענפי הבניה והמזון. הקואופרטיבים באיטליה מייצרים מעל מיליון משרות. בארה”ב הקואופרטיבים מעסיקים מעל שני מיליון אנשים ומשלמים שכר שנתי בהיקף של 75 מיליארד דולר.
באירופה כולה מועסקים מעל 5 מיליון אנשים בתאגידים הקואופרטיבים. בקנדה הקואופרטיבים מעסיקים מעל 400,000 אנשים. אך תרומת הקואופרטיב לתעסוקה, אינה מסתכמת בתעסוקה ישירה בלבד.
בעלי עסקים רבים בתחום החקלאות ובתחום המסחר הקמעונאי הינם חברים בתאגידים קואופרטיבים העוסקים ברכש של תשומות ובשיווק תוצרת. אותם בעלי עסקים משתמשים בחברותם בקואופרטיב על מנת ליצור לעצמם יתרונות לגודל שלא היו מגיעים אליהם לבדם. פעילות משותפת זאת מאפשרת להם לשרוד בשווקים תחרותיים ביותר, ובכך לשמור על מקומות עבודה רבים.
Add Comment