ראש השנה, כבר ממש בפתח ו’משרד החקלאות ופיתוח הכפר’, מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים (דגים, רימונים, דבש ותפוחים), בראש השנה, ולקראת תקופת החגים. עולה, כי כ- 50% מהצריכה השנתית של דבש נצרכת סביב ראש השנה, המדובר הוא בכ- 300 גרם לנפש בממוצע, כאשר ראוי לציין, כי הרימונים ממשיכים להיות להיט – בשנה האחרונה, מתברר, החלו לשאת פרי לא פחות מ- 4,000 דונם נוספים של מטעי רימון, שניטעו בשנים האחרונות, ובמהלך השנתיים האחרונות, ניטעו לא פחות מ-8,000 דונם מטעי רימון חדשים. היבולים, עלו משמעותית, ובתוך 3 שנים, זינק ייצוא הרימונים מישראל פי 2.5!
★ צריכת דגים
משרד החקלאות ופיתוח הכפר ו’ארגון מגדלי דגים’ מפרסמים לקראת ראש השנה, ו-חגי תשרי, נתונים על ענף הדגים; בחודש ממוצע צורך הישראלי כ-900 גרם דגים (שהם כ-11 ק”ג לשנה), ואילו בחודש תשרי, נוסקת הצריכה פי שניים, ומגיעה לכדי כ-1,800 גרם לנפש.
דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “בחודש תשרי, נצרכים 1,000 טון קרפיונים לעומת 350 טון בשאר חודשי השנה, 850 טון דגי אמנון בחודש תשרי לעומת 500 טון בשאר חודשי השנה ו-350 טון בורי בחודש תשרי, לעומת 170 טון, בשאר חודשי השנה.
הצריכה המקומית לנפש נמוכה מאוד לעומת הצריכה במדינות אחרות; מדינות הים התיכון צורכות לשנה 20 – 40 ק”ג לנפש, ביפן צורכים 60 ק”ג לנפש, והאמריקאים צורכים 6-7 ק”ג לנפש לשנה.
ישראלי צורך כ-11 ק”ג דגים בממוצע בשנה. בתשרי, הצריכה פי 2
לפי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2011, צרכנו כ-75,000 טון דגים, מהם 25,000 טון, דגים טריים מייצור מקומי ו-50,000 טון, מ’ייבוא’ (ברובו קפוא). הייצור המקומי של הענף (25,000 טון) נחלק לשלושה מקורות; חקלאות מים (מדגה) כ-19,000 טון (כ- 75%), באמצעות דייג כ-4,000 טון (כ-15%) וחקלאות ימית כ-2,000 טון (כ-10%).
בשנה הקרובה לא צפוי מחסור בדגים, לאור מזג האוויר הנוח שאפיין את החורף האחרון, והשיפורים הנכנסים דרך קבע לענף גידול הדגים, המבטיחים אספקה שוטפת, ורציפה”.
★ צריכת רימונים
צריכת רימונים עפ”י נתוני משרד החקלאות, בשנה האחרונה, החלו לשאת פרי עוד כ-4,000 דונם עצי רימונים אשר ניטעו בשנים האחרונות. לאור זאת, בשנת 2011, עמדנו על כ-19,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי, ואילו השנה, אנו נהנים מכ-23,000 דונם מטעי רימונים נושאי פרי. בתקופת החגים, צורכים הישראלים כ-6,000 טון רימונים, מתוך כ-14,000 טון רימונים אותם צורכים הישראלים לאורך כל השנה. ישראלי, אוכל בממוצע כ-3 רימונים בשנה.
היבול בשנת 2011, עמד על כ-42,000 טון, שהם כ- 7,000 טון יותר מיבול שנת 2010, ובשנה זו, מצפים ליבול של כ-50,000 טון. העלייה ביבול, נובעת בעיקר מנטיעות חדשות אשר בוצעו, כאמור, בשנים האחרונות, וכן מכניסה של זנים חדשים; “עמק”, “שני”, ו”עכו”. בזכות הנטיעות המרובות צופים במשרד החקלאות, כי בשנים; 2014-2015, נגיע ליבול של כ-60,000 טון.
בענת ה’ייצוא’ בשנים; 2011-2012 (יולי עד דצמבר 2011, ועד מרץ 2012) כ-21,500 טון, יועדו ל’ייצוא’. בעונת הייצוא הנוכחית, צפוי היצוא להגיע לכ-25,000 טון ויותר, עלייה של כ-20% מעונת הייצוא המקבילה אשתקד, ויותר מפי שתיים מן העונה לפני שנתיים!
דפנה יוריסטה, דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “במשך שנים, התרכז ענף הרימונים, בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם.
ישראלי אוכל בממוצע כ-3 רימונים בשנה, צילום: רם שדמון
לפני מספר שנים, פותחה על ידי מנהל המחקר החקלאי (“מכון וולקני”) במשרד החקלאות, מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. בעקבותיה, ובעקבות שילוב של זנים חדשים, הורחבו בין השנים; 2003 –2011, הנטיעות באופן משמעותי, ובשנת 2011, כאמור, הענף עמד על כ-23,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ-5000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 500 מגדלים בכל רחבי הארץ”.
לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל; נוגדי חמצון, ויטמין C, ו’ברזל’ בכמויות גבוהות. נכון להיום, הפרי משווק בשלמותו, כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף, כמיצים טבעיים, כמשקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה. הזנים העיקריים הם; “עמק” (ורוד), “עכו” ו”שני” (אדומים) – מוקדמים, “הרשקוביץ” (אדום וחמצמץ)- ו”כאמל” (חמוץ-מתוק וגדול) באמצע העונה ו-“ונדרפול” (חמוץ-מתוק וגדול) המאוחר, שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף.
★ צריכת דבש
50% מהתצרוכת השנתית של דבש בישראל, נצרכת סביב חגי תשרי, ובעיקר סביב ראש השנה. המדובר ב-2,000 טון בקרוב הנצרכים בחודש אחד, בשווי כולל של כ-80 מיליון ₪ במונחי מחיר לצרכן. ישראלי ממוצע צורך בחודש תשרי, כ-300 גרם דבש בממוצע (לפי חישוב האוכלוסייה החוגגת את חגי תשרי). במהלך השנה כולה צורכים הישראלים כ-3,600 טון דבש, כחצי ק”ג דבש לנפש.
עפ”י נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, במשך שנים נעשתה הקנייה על פי שיקולי מחיר בלבד, ורוב הציבור העדיף את הדבש “הרגיל” הנמכר ברשתות השיווק, העשוי ממספר מקורות צוף של פרחים שונים, הקרוי; דבש פרחי בר.
ארץ ישראל היא “ארץ זבת חלב ודבש”, אשר נתברכה בשפע מקורות צוף, ותנאי סביבה מיוחדים המאפשרים ל’דבוראים’ לייצר דבש מיוחד. בהתאם, בשנה האחרונה, נצפית המשך מגמת צריכת דבש מיוחד, הנקראים; ’דבש זני’.
דבש זה נרכש בחנויות מתמחות ואצל הדבוראים באופן ישיר. השנה, הייתה ברוכת משקעים בכל אזורי הארץ כולל הנגב. ריבוי הגשם הביא בעקבותיו נביטה וצמיחה של פרחי הבר ו’תנובת דבש’ גבוהה בכל אזורי הארץ. תנובת הדבש הטובה אפשרה לייצר סוגי דבש טובים וייחודיים, ובמיוחד ’דבש האיקליפטוס’.
נמשכת מגמת צריכת דבשים מיוחדים, הנקראים; דבשים זניים
סוגי הדבש, מראים שונות גדולה בטעם ובארומה. העובדה שהדבורים, אוספות צוף מפרחים שונים גורמת לשינויים בהרכב הדבש מלבד השינויים הבולטים של טעם, ריח וצבע. איכות הדבש הישראלי גבוהה, ביחס לדבש האירופאי או האמריקאי, הודות למגוון גדול של צמחיה ותנאי סביבה. דבש מסווג לפי מינים על פי הפרח ממנו נאסף הצוף, ועל פי העונה והמיקום בהם נאסף הצוף.
לדברי חיים אפרת, מרכז מקצועי ראשי לדבורים בשירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) ב’משרד החקלאות’; “הדבש בארץ ישראל, נחשב לאיכותי במיוחד, נוכח מגוון הצומח ותנאי הסביבה בארצנו. למרות זאת, רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, כ-25% מהצרכנים, מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד, דומיננטי, כדוגמת דבש מ-צוף הדרים, צוף אבוקדו, צוף זעתר, ו’צוף אקליפטוס’, שערכו התזונתי והבריאותי רב.
לרוב, ניתן למצוא דבש זני במכוורות ה”בוטיק”. קהל הצרכנים המבקש דבש מיוחד הולך וגדל משנה לשנה, ולמרות שמחיר דבש זה אצל היצרנים אינו זול, עדיין יש לו ביקוש הולך וגדל.
ככלל, מבחינים בין ’הדבש הכהה’, שמקורו לרוב בצוף אבוקדו או ב-צוף איקליפטוס, ל’דבש בהיר’, שמקורו ב’צוף הדרים’ ו’צוף פרחי בר’. הדבש הכהה, מכיל שיעור גבוה יותר של מינרלים, בהם; אשלגן, ברזל, זרחן, נתרן, ו-מגנזיום, ומתאים למאכלי “חורף”, כדוגמת; קדירות ובשרים. הדבש הבהיר מתאים לבישולים “קיציים” של ירקות, עוף, סלטי ירקות ופירות, ו-יוגורט.
הדבש הוא נוזלי וצמיגי בעת הרדייה. במהלך חיי הדבש הוא מתגבש והופך מנוזלי למוצק. לכל דבש קצב ההתגבשות וצורת ההתגבשות האופייניים לו. ’דבש מגובש’ הוא טבעי לכל דבר ועניין, יש צרכנים המעדיפים אותו על דבש נוזלי, מסיבות טעם ואסתטיקה.
מזה מספר שנים מקיים משרד החקלאות, יחד עם ’המועצה לייצור ושיווק דבש’, תוכנית בשם; ’בקרת איכות הדבש’ לשיפור איכות הדבש בישראל. ניתן לומר, כי מאז שהחלה תכנית הבקרה, השתפר הליך ייצור הדבש ושיווקו לצרכן. התוכנית מבוקרת על ידי המועצה, ומביאה פירות ל’צרכני הדבש’ דרך שיפור והקפדה על נוהלי ייצור ובקרת איכות.
★ צריכת תפוחים
עפ”י נתוני משרד החקלאות, בארץ ישראל כ-40,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2011, עמד על כ-100,000 טון, מעט מתחת לממוצע השנתי שעומד על 115,000 טון. בשנת 2012, היבול חזר לרמות גבוהות מעל הממוצע השנתי, בדומה לשנת 2010, ועמד על כ-125,000 טון, הודות לתנאים מצוינים לגידול התפוח, ולכן הפרי גדול יותר מהרגיל. ישראלי אוכל בממוצע כ-125 תפוחים בשנה! מדובר בכמות מאוד גבוהה לאורך כל השנה, ולכן העלייה לקראת חגי תשרי קיימת אך היא מינורית.
דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים, הן; סין (עם 25-30 מיליון טון לשנה), אירופה (עם 9 מיליון טון לשנה), ו-ארה”ב (עם 5 מיליון טון לשנה).
ישראלי, אוכל בממוצע כ-125 תפוחים בשנה! צילום: רם שדמון
תפוחים, “אוהבים”; קור, לכן ארץ ישראל, נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע של התפוחים בישראל, מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן, בגבהים של לפחות 600 מטרים.
ישראל אינה מייצאת תפוחים, למעט יצוא תפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לשכנה ’סוריה’ שנעשה בשנים האחרונות. המדובר בכ-8,000 טון תפוחים שנשמרו בקירור, הודות לפיתוח תשתיות קירור ואריזה מתקדמות בישראל שאינן קיימות בסוריה, דבר שמאפשר אספקת תפוחים לאורך כל השנה. ייבוא התפוחים לישראל הוא מינימלי, כ-2,000 טון מארה”ב ואירופה.
הזנים העיקריים, הינם; “זהוב” (ירוק-צהוב), “סטארקינג” (אדום), “גרניסמית” (ירוק), “גאלה” (אדום-צהוב), “פינקליידי” (אדום-צהוב), “יהונתן” (אדום) ו”ענה” (אדום-ירוק).
“ענה” הוא זן מקומי, אשר פותח ע”י אבא שטיין, מקיבוץ עין שמר, והוא הזן היחיד שיכול לגדול בתנאי חום, ולכן, הוא מגודל בישראל באזור הדרום”.
