משרד החקלאות, על; “מבקר המדינה, מציין בחוות הדעת שלו כי; “… אמנם הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים…”, אך מסקנת הדו”ח, הפוכה – כי “מדיניות הפיקוח, צריכה להימשך תקופה ארוכה, ויש אף להרחיבה למוצרים נוספים”.
“משרד החקלאות: חוות דעת מבקר המדינה, מותירה תחושה קשה של רצון להשתלח”
משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות השרה ח”כ אורית נוקד, הביע היום (רביעי), את זעמו ומחאתו מאופן חוות הדעת של מבקר המדינה על מוצרי המזון והחלב שבפיקוח וטען, כי חוות הדעת’ של מבקר המדינה, מותירה תחושה קשה של רצון להשתלח, בניגוד למקובל, בשני עובדי ציבור בכירים ועתירי ניסיון והישגים במשרד החקלאות. בחוות הדעת, המבקר, גם מציין את שמותיהם הפרטיים. המבקר, לא נהג כך עם פקידים אחרים במשרד האוצר ו/או התמ”ת החברים אף הם בוועדת המחירים, וכמובן שותפים להחלטותיה”.
משרד החקלאות, ממשיך ומאשים, כי; “מבקר המדינה, העדיף להתעלם מהעובדה המצוינת בחוק הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים 1996 שהמלצות שניתנות ע”י ועדת המחירים לשרים ניתנות כ”גוף”, ולא באופן פרטני. להזכיר, כי ועדת המחירים כוללת גם 2 חברים מ’משרד האוצר’, כשאחד מהם משמש כיו”ר”.
המשרד, מצר על התנהלות המבקר בכל הקשור להפצת הדו”ח. ומציין, כי משרד מבקר המדינה, העביר את הדו”ח הסופי ל’אמצעי התקשורת’, שבוע לפני מועד פרסומו הרשמי, אך עד לרגע זה, לא הועבר הדו”ח לידיעת המבוקרים שבין השאר נדרשים על ידי אמצעי התקשורת להגיב על מסמך שהם כלל לא יודעים את תוכנו”.
◄ תגובה משרד החקלאות על דו”ח מבקר המדינה על מחירי מוצרי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב
“המדיניות הכלכלית של משרדי האוצר, ו-החקלאות של הוצאת מוצרים מפיקוח ממשלתי התקבלה על דעת ממשלת ישראל, וכנסת ישראל. מדיניות זו של הסרת מוצרי החלב מפיקוח הינה המשך למדיניות שהוחל בה בסוף שנות ה-90, וכחלק ממדיניות כלכלית כוללת להעצמת הליברליזציה בכלכלה הישראלית, ואשר הובילה להיצע רחב ומרשים של מגוון מוצרי חלב לצרכן הישראלי, מן הייחודיים שקיימים במדינות המערב. מגוון מוצרים המאופיין בקצב מרשים של כניסה ויציאה של מוצרים חדשים למדפים, ובמגוון רחב ומשתנה של גדלי וסוגי אריזות של המוצרים.
אלו הם מסממני ההיכר המובהקים של תחרות שקיימת ב’ענף החלב’. מדיניות זו, גם קיבלה גושפנקה רשמית של ממשלת ישראל, ו’כנסת ישראל’ במסגרת חוק החלב שאושר בכנסת ישראל בשנת 2011.
יחד עם זאת, יש לציין, כי מדיניות השארת קבוצה של מוצרי יסוד כעוגן למחירי החלב המשיכה לכל אורך הדרך. בנוסף, המליצו גורמי המקצוע במשרד להרחיב את הפיקוח בשיטת דיווח הרווחיות לכ-10 מוצרים מעבר ל-10 להם נקבע מחיר מירבי והדיווח הורחב גם לדיווח רווחיות של רשתות השיווק.
מבקר המדינה, מציין, כי המלצת ועדת המחירים, להסרת הקוטג’ מפיקוח מיולי 2006, נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. אך המבקר לא מציין שהחלטת הממשלה הזו, קבעה להשאיר בפיקוח מחירים 4 מוצרים בלבד (לעומת 10 מוצרים שעודם בפיקוח כיום). בנוסף, החלטת ממשלה זו, התקבלה ביוזמת משרד האוצר על סמך המלצות ועדה שמעולם לא הגישה המלצות ומסקנות ולכן גם לא יושמה. מבקר המדינה אף פרסם לגבי דרך מינויה ואופן פעולתה דוח ביקורת חמור.
ההחלטה להוציא את ה’קוטג’ מפיקוח, נבעה דווקא משום שלדעת חברי ועדת המחירים כגוף (ולא כהנחיה פרטנית של מי מחבריה) נוצרו תנאי תחרות בענף לגבי מוצר זה;
● שלושת המחלבות הגדולות, ייצרו קוטג’ במגוון של אריזות/טעמים/תכולת חלבון ושומן.
● מדד ריכוזיות הייצור של הקוטג’, ירד באופן משמעותי בין השנים; 2000 ל–2006, דבר המוכיח על תחרות בעוד שמדד הריכוזיות של מוצרים שנשארו בפיקוח; חמאה, לבן, שמנת חמוצה – דווקא עלה.
אין חולק, כי מדובר בתנאים בולטים לתחרותיות במוצר שגם אם מחירו היה עולה בטווח הקצר אפשר היה להניח שמחירו ירד בטווח הבינוני והארוך.
משנת 1999, מועד הוצאת מחצית המוצרים מפיקוח ועד 2008, עלו מחירי מוצרי החלב שלא בפיקוח בשיעור דומה לאלה המפוקחים. הפער שנפער במחיר הקוטג’ החל בשנת 2009, שלוש שנים(!) לאחר הוצאת הקוטג’ מפיקוח, וכשנה לאחר רכישת תנובה על ידי גורם עסקי פרטי.
התנהלות ’תנובה’, בשנים אלה של עלייה חריגה במחיר הקוטג’, נמצאת תחת בדיקה וחקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. אשר על כן, נראה, כי חוות הדעת של מבקר המדינה היא בבחינת חוכמה שבדיעבד.
משרד החקלאות בשנים האחרונות עוסק באינטנסיביות בניתוח דוחות רווחיות מוצרי החלב והמחלבות. ולראייה, בשנת 2012 מסר המפקח על המחירים של משרד החקלאות ל-וועדת המחירים את נתוני הרווחיות של המחלבה הגדולה, ונציגיה אף זומנו לשימוע בפני ועדת המחירים.
ועדת מחירים לא מצאה לנכון להמליץ לשרים להשיב את הקוטג’ לפיקוח.
יצוין, עוד, כי 2 ועדות אשר מונו על ידי הממשלה, ושפעלו בשנה האחרונה בעקבות “גל המחאה הציבורית” בנושא מחירי המזון בישראל, לא המליצו על מנגנון הפיקוח על המחירים בקביעת מחיר כמנגנון הראוי שיוביל לריסון מחירי המזון במדינה, והמליצו רק על הגברת הדיווח על הרווחיות, ומעקב בהתאם, וכן על אפיקים נוספים שאינם בתחום הפיקוח אלא הגברת התחרות והמודעות הצרכנית.
מבקר המדינה, מציין בחוות הדעת שלו כי; “… אמנם הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים…”, אך מסקנת הדו”ח, הפוכה – כי “מדיניות הפיקוח, צריכה להימשך תקופה ארוכה, ויש אף להרחיבה למוצרים נוספים”.
עמדת משרד החקלאות, וקובעי מדיניות הפיקוח על המחירים, עד לכניסת שרת החקלאות לתפקידה, הייתה, כי, תנאי תחרות לא יתפתחו במשטר מונצח של פיקוח על המחירים. זרז משמעותי ליצירת תחרות בטווח הבינוני והארוך היא הסרת מוצרים מפיקוח, וכאמור, זו גם מדיניות ממשלת ישראל בעבר ובהווה, מדיניות שתרמה להזנקת כלכלת ישראל.
ולגבי ענף החלב, הביאה להרחבת הצריכה של מוצרי חלב לרווחת צרכני החלב ומוצריו. יתרה מזאת, מדיניות של פיקוח על מחירים מעודדת ריכוזיות ויציאת יצרנים ממעגל היצור כמו גם תופעות של סבסוד צולב בין מוצרים.
עם זאת, במספר מוצרי עוגן בעלי אופי ריכוזי מובהק, שהם מוצרי יסוד, הוחלט נקודתית על השארתם בפיקוח ומדיניות זו, ממשיכה עד היום”.
אל חוות דעת המלאה של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כב’ השופט (בדימ’) יוסף חיים שפירא, על הפיקוח על מחירי המזון, והפיקוח על מחירי מוצרי חלב.
Add Comment