מחוות דעת של מבקר המדינה, על פיקוח על מחירי המזון, עולה, כי משרד האוצר ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה לא מילאו את תפקידם בפיקוח ראוי על מחירי מוצרי המזון, כשלא הובאו בחשבון שיקולים חברתיים ובריאותיים, רווחת הצרכנים, והאינטרסים שלהם ◄ משרד התמ”ת; “פיקוח על מוצרי החלב, הנו באחריות משרד החקלאות, ולא משרד התמ”ת”.
משרד התמ”ת, זועם ומוחה על אופן פרסום של דו”ח מבקר המדינה, בפיקוח על מחירי המזון
משרד התמ”ת, הביע היום (ד’, 12.09.2012), את זעמו על אופן פרסום של דו”ח מבקר המדינה, ועל אופן יציאתו לתקשורת של חלק ממנו כבר הבוקר. לטענת אנשי משרד התמ”ת; “באופן תקדימי החליט המבקר הנכנס, לפרסם את הדו”ח בתקשורת לפני מועד פרסומו הרשמי, ומבלי להודיע למשרדים המבוקרים על כך. התנהלות זו, היא תמוהה. היה ראוי, כי הפרסום בנושא שהוא מהחשובים ביותר על סדר יומו של האזרח, ערב החג, יעשה באופן מכובד והגון. נאמר בהודעת משרד התמ”ת, לתקשורת.
הבוקר, נודע, כי חלק מדו”ח מבקר המדינה ו-נציב קבילות הציבור כבוד השופט (בדימוס) יוסף שפירא, שהתמקד בהשפעת ’הסרת פיקוח המחירים’ שכלל מרכיבי שוק המזון הישראלי, כאשר משרדי הממשלה לא מילאו כראוי את תפקידם (“הפקירו את הביטחון התזונתי של הצרכנים במדינת ישראל, והניחו לשוק הלא תחרותי לקבוע מחירים גבוהים שזינקו לצד רווחי היצרנים והיבואנים), בפיקוח על מחירי מוצרי המזון ומחירי מוצרי החלב בפרט, משרד האוצר, ו-משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה”). חוות הדעת המלאה של מבקר המדינה, התפרסמה היום (ד’) אחר הצהריים (16:00).
זאת ועוד; ב-6 השנים האחרונות עלו מחירי המזון שבפיקוח בשיעור ריאלי של כ-10%, בשעה שנרשמה ירידה בהכנסה הריאלית, נטו, של רוב הציבור. באשר ל’מוצרי חלב’, שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה, התייקרו ביותר מ-30%.
עוד קובע, מבקר המדינה, כי; “הורדת רמת הפיקוח על המחירים ב’ענף החלב’ לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי – בלי שבשלו תנאי תחרות של ממש – פגעה פגיעה קשה באינטרסים הכלכליים של הצרכנים.
“לדעת משרד מבקר המדינה; “הורדת רמת הפיקוח על מחיריהם של מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלא שבשלו תנאי תחרות ממשיים, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים ובאמון שלו באופן קבלת ההחלטות על ידי גופי השלטון. יש לתקן קודם כול, במידת האפשר, את הכשלים בשוק, ורק אחר כך לבחון את האפשרות להוריד את רמת הפיקוח על מוצרים נוספים.
לדעת משרד מבקר המדינה; “אמנם הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים, חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים, אולם במצב השוק הקיים של מוצרי החלב בישראל ונוכח הליקויים שהועלו בחוות דעת זו, יש לבחון, בין היתר, את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מוצרי חלב בסיסיים, כדי להבטיח קיום בכבוד לצרכנים מקרב השכבות מעוטות היכולת”.
מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור, כתב בין היתר, כי; “על משרדי האוצר, התמ”ת ו’החקלאות’, וכן על הממשלה, כולה, לתקן הליקויים ולקיים פיקוח ממשי על מחירי מוצרי מזון חיוניים, באמצעות קביעת ’סל מוצרי מזון חיוניים’ שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק”.
משרד מבקר המדינה, מעיר, כי; “לאור המודעות הצרכנית הנמוכה למוצרי המזון שבפיקוח ולאור המוטיבציה הנמוכה של הצרכן להתלונן, על משרד התמ”ת לשקול להגביר את מאמצי הביקורת היזומה בתחום הפקעת המחירים. נוסף לכך, על משרד התמ”ת לשקול ליזום תיקון חקיקה שיאפשר החלת קנסות מנהליים בגין עברה זו, בדומה לעברות אחרות בתחום הצרכנות – מה שעשוי לסייע בהעמקת פעילות האכיפה ובהגברת ההרתעה.
בפברואר 2012, במסגרת המלצותיה בתחום הצרכנות, המליצה ’ועדת קדמי’, להעביר את סמכות האכיפה של עברות הפקעת מחירים ממשרד התמ”ת לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן”.
מבקר המדינה, מעיר, כי; מזון הוא צורך בסיסי לקיומו של האדם. מן הראוי שהמדינה תפעל להגביר את רמת הביטחון התזונתי של האוכלוסייה בכלל, ושל השכבות החלשות בפרט – מטרה המתיישבת עם חוק יסוד; כבוד האדם וחירותו ופסיקת בג”ץ.
הביקורת, העלתה, כי הגורמים המוסמכים לכך על פי החוק לא פעלו כנדרש בכיוון זה, ולא השתמשו ב’סל מוצרים בסיסי’ כלשהו כבסיס לקידום אספקת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה.
שוק המזון בישראל מאופיין בריכוזיות גבוהה ובכשלי שוק משמעותיים שיש בהם כדי לפגוע בצרכן במישור הכלכלי, ולכן במקרים מסוימים נדרש פיקוח על מחירי המזון”.
משרד מבקר המדינה, מציין; “נמצא, כי משרדי התמ”ת, ו’האוצר’ לא פיקחו כראוי על מחיריהם של מוצרי המזון שבפיקוחם. בכלל זה הם לא פעלו לזיהוי מוצרים שיש לשקול להחיל עליהם פיקוח, לא פעלו על פי מדדים, מאפיינים ואמות מידה אחידים, וגם לא באופן שיטתי ומקצועי, כשבחנו את האפשרות להסיר כליל את הפיקוח. הם גם לא פעלו לפי אמות המידה לצורך עדכון המחירים שבפיקוח, ולא הביאו בחשבון את האינטרסים של ציבור הצרכנים. זאת ועוד, מרגע שהוסר הפיקוח על מוצר, לא ניהלו מעקב אחר מחירו”.
משרד מבקר המדינה, כותב, ומדגיש, כי; על משרד התמ”ת ו’ועדת המחירים’ לפעול לאיתור ולבחינת מוצרי מזון אשר יש להחיל עליהם פיקוח; לפעול באופן שיטתי ועל פי אמות מידה כלכליות, חברתיות ובריאותיות בקבלת ההחלטות; ולכלול בשיקוליהם את רווחת הצרכנים. כמו כן, עליהם לפעול בהתאם לאמות המידה שקבע משרד התמ”ת, לעדכנן במידת הצורך, ולפעול להגברת מודעותם של הצרכנים בנושא המוצרים שבפיקוח ומחיריהם”.
בפיקוח על מחירי המזון בכלל, העיר המבקר, כי “צדק חברתי אינו סיסמה ריקה, וכי חובתה של הממשלה, לפעול לתיקון הליקויים ולהביא להגברת הביטחון התזונתי של האוכלוסייה כולה ושל השכבות החלשות בפרט.
◄ תגובה משרד התמ”ת על דו”ח מבקר המדינה על מחירי מוצרי המזון
בהודעתו לציבור, מציין, משרד התמ”ת, כי התייחס בשנה האחרונה, לטענות אשר עלו ב’דו”ח מבקר המדינה’, והמפורסמות היום (ד’, 12.09.2012), ונקט מספר צעדים משמעותיים בנושא; “מיד עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ”ת, ח”כ שלום שמחון, יחד עם שר האוצר, על הקמת ועדת המזון, בין-משרדית לבחינת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה בראשות מנכ”ל משרד התמ”ת, מר שרון קדמי, אשר בחנה אל כשלי השוק בתחום המזון, והציגה דו”ח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלו ולמרבית טענות המבקר.
שרון קדמי, מנכ”ל משרד התמ”ת ויו”ר הוועדה לבחינת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה
בעוד שמבקר המדינה, התמקד בהשפעת ’הסרת פיקוח המחירים’ על עלייתם, בדקה ועדת המזון את כלל מרכיבי שוק המזון הישראלי, ומצאה, כי הוא מאופיין במספר כשלים, שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת ולכן, קבעה שורת צעדים ל’הוזלת סל הקניות’ שתחילתם בעידוד התחרות בתחום ה’ייצור’, וה’ייבוא’, עבור דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן וכלא בחיזוק המודעות והכוח הצרכני.
על מנת לפתור באופן מבני את הכשלים שהתגלו, ביצע צוות התמ”ת, בחינה יסודית לכל אורכה של שרשרת הערך של מוצרי המזון, תוך בדיקה מעמיקה של כל חוליה בה, החל מראשית דרכו של מוצר כחומר גלם במקטע החקלאי, במקטע היצרני או במקטע הייבוא, דרך השיווק וההפצה, ועד הצבתו על המדף ברשתות הקמעונאיות, ורכישתו על ידי הצרכן. כלל ההמלצות על פרקיהן והכלים המוצעים בהן מבטאות פתרון משולב שיאפשר הורדת מחירים.
אחת ההמלצות של ועדת המזון, היא, כי שרי האוצר והתמ”ת, ימליצו על מוצרים בסיסיים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני עד ליישום מלא של המלצות הועדה אשר יביאו לשינוי משמעותי בענף ולהגברת התחרות. המלצה זו, לצד המלצות נוספות, הן; הגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק-קמעונאי והפחתת מכסים, יובאו לאישור הממשלה במסגרת “חוק ההסדרים”.
בנוסף, עם כניסתו לתפקיד בראשית 2012, הודיע ’המפקח החדש על המחירים’ של משרד התמ”ת, בגיבוי הנהלת המשרד והשר העומד בראשו, על בחינה מחודשת של כלל הליכי העבודה הקיימים, בליווי רואה חשבון, על מנת לוודא, כי העלויות המוצהרות והתחשיבים הנוגעים לתשומות הייצור ושעל פיהם נקבעים המחירים בפיקוח, אכן משקפים את המציאות לאשורה.
כבר בתום בדיקה ראשונית של מחירי הלחם – המוצר המרכזי המפוקח היום על ידי התמ”ת – החליט ’המפקח על המחירים במשרד התמ”ת’, לאחר שחשף, כי ה’מאפיות’ מעניקות הנחות לרשתות השיווק הגדולות, שלא להיעתר לבקשתן להעלות את מחירו המפוקח של הלחם בשיעור של 9%, ויותר כפי שדרשו אלא בכ-6% בלבד”.
נדגיש, מוסיפים במשרד התמ”ת, כי; “פיקוח על מוצרי החלב, הנו באחריות משרד החקלאות, ולא משרד התמ”ת”.
אל חוות דעת המלאה של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כב’ השופט (בדימ’) יוסף חיים שפירא, על הפיקוח על מחירי המזון, והפיקוח על מחירי מוצרי חלב.
Add Comment