Site icon כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim

מרכז טאוב: הורדת גיל חינוך חובה בגנים מגיל 5 לגיל 3, תעלה 1.4 מיליארד ₪ בשנה

0
0

המחקר של מרכז טאוב, מגלה גם, כי מרבית הילדים בגילי 3-4 רשומים לגנים ציבוריים, אך הורים שילדיהם רשומים לגנים פרטיים משלמים לעתים 3,000 ₪ בחודש ◄ עלות החינוך הקדם-יסודי לגילאי 0-4 משתנה במידה משמעותית בהתאם למסגרת החינוך; מעלות חודשית אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ₪, ואף יותר בגנים פרטיים.

מרכז טאוב: הורדת גיל חינוך חובה בגנים מגיל 5 לגיל 3, תעלה 1.4 מיליארד ₪ בשנה

הורדת ’גיל חינוך חובה בגנים’ מגיל 5 לגיל 3 תעלה 1.4 מיליארד שקלים בשנה – כך מגלה מחקר חדש של מרכז טאוב, המתפרסם היום (שלישי, 17.07.12), לראשונה, ובוחן את החינוך הקדם-יסודי בישראל. ’החינוך הקדם-יסודי’, כיום אינו מוקנה בצורה מאורגנת, ויש הבדלים משמעותיים בין מחירי הגנים ובין אחוזי ההרשמה לגנים במגזרים השונים – מוסיף וקובע מחקר חדש שערכו חוקרי מרכז טאוב מר נחום בלס, וחיים בלייך עם הילה צבן מאוניברסיטת בן-גוריון בעריכת פרופ’ איל קמחי, סגן מנהל המרכז. המחקר בוחן באופן מקיף את החינוך הקדם-יסודי בישראל בגילאי 0-6, תוך התמקדות בגילאי 3-5.

אף שהדעה המוסכמת היא, כי חינוך ב”ילדות המוקדמת”, יש חשיבות להצלחה בטווח הארוך, טיפול המדינה בחינוך הילדים בגילי 3-4, הוא עדיין חלקי ובלתי מחייב (למעט ביישובים שכבר הוחל בהם חוק לימוד חובה, שמתגוררים בהם רק כשליש מהילדים בארץ).

עוד עולה מהמחקר של מרכז טאוב, כי יישום מלא של התיקון לחוק לימוד חובה (1984) כרוך בעלות התחלתית של 2.3 מיליארד שקלים, ועלויות תפעול נוספות של 1.4 מיליארד שקלים בשנה.

▼ העלות כוללת;

● 700 מיליון שקלים שההורים משלמים כיום מדי שנה – הוצאה שתעבור לממשלה.

● 670 מיליון שקלים בשנה בגין עלויות תפעול של גנים לכ-80 אלף ילדים בגילי 3-5 שאינם רשומים לגנים ציבוריים נכון ל-2010. הערכה זו, משקפת תוספת של 2,700 גנים שבכל אחד מהם 30 ילדים, ועלויות תפעול בגובה 250 אלף שקל לכל גן.

● עלויות חד-פעמיות העשויות להגיע ל-2.3 מיליארד שקל, הכוללות עלויות בנייה בגובה כ-500 אלף שקל לגן (לפי 2,700 גנים) והכשרת 4,000 גננות נוספות בעלות של 250 אלף שקלים לגננת. ניתן לצמצם עלויות אלו בעזרת שימוש במבנים קיימים וניצול יעיל יותר של כוח אדם.

התיקון לחוק לימוד חובה שאושר בשנת 1984, קבע, כי לימוד חובה, יינתן כבר מגיל 3, אולם הוא יושם רק בשנת 1999, והוחל רק ביישובים המאופיינים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, שמתגוררים בהם רק כשליש מכלל ילדי ישראל.

המחקר של מרכז טאוב, מגלה גם, כי מרבית הילדים בגילי 3-4 רשומים לגנים ציבוריים, אך הורים שילדיהם רשומים לגנים פרטיים משלמים לעתים 3,000 שקלים בחודש.

עלות החינוך הקדם-יסודי לגילאי 0-4 משתנה במידה משמעותית בהתאם למסגרת החינוך: מעלות חודשית אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 שקלים, ואף יותר בגנים פרטיים.

עוד ממצא חשוב הוא שחלקם הגדול של הגנים הפרטיים לגילאי 0-3, אינם נתונים לפיקוח, וכיום אין הנחיות מחייבות, תקנים או סיווגים עסקיים מיוחדים לסוג הגנים הזה.

נחום בלס, מ”מרכז טאוב”, מצא, כי יישום חוק לימוד החובה גרם לעלייה משמעותית בהרשמה לגנים במגזר הערבי. אף על פי כן, שיעורי ההרשמה לגנים עדיין נמוכים יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.

● בעקבות יישום חוק לימוד חובה לגילאי 3 ומעלה, שיעור הילדים הערביים בני 3-5 הלומדים בגנים ציבוריים גדל במידה ניכרת בשנים 2005-2000. בחמש השנים שלאחר מכן (עד 2010) לא נרשמה עלייה בקבוצה זו.

● 71 אחוזים מהילדים הערביים בגילי 3-5, ביקרו ב-2010 בגנים ציבוריים, בהשוואה ל-84 אחוזים מהילדים היהודיים בגילים אלו (ראו גרף). בשנת 2000, לשם השוואה, למדו בגן 49 אחוזים מהילדים הערביים ו-85 אחוזים מהילדים היהודיים. הביקור בגני ילדים פרטיים – שלא בא לידי ביטוי בגרף – היה זניח במגזר הערבי, אך גדל במגזר היהודי.

● במגזר היהודי, מספר הילדים בני 3-5 הלומדים בגן גדל בכ-27 אחוזים בין השנים 2000–2010; בחינוך החרדי נרשמה עלייה של 57 אחוזים, בחינוך הממלכתי – של 15 אחוזים, ובחינוך הממלכתי-דתי – של 20 אחוזים.

● ב-2010, היוו ילדים חרדים מעל 31 אחוזים מכל הילדים היהודים בגיל 3-5 שלמדו בגן (לעומת 25 אחוזים בשנת 2000).

● בין השנים 2005-2010, חלה עלייה של 20 אחוזים במספר הילדים בני ה-6 שנשארו בגן לשנה נוספת – תופעה הרווחת בעיקר באוכלוסייה היהודית. הרבה מאותם ילדים נשארים בגן ללא הצדקה נאותה. במונחים מעשיים, התוצאה היא 10,000 ילדי גן נוספים, הנזקקים לתוספת של כ-350 גנים.

חוקרי מרכז טאוב, מציינים, עוד, כי עלול להיווצר מחסור בגננות בגנים הממלכתיים. סטודנטים המתמקדים בחינוך הקדם-יסודי הם כמעט אך ורק נשים, וחלקן של הערביות והחרדיות מתוכן גבוה יחסית. הדבר מרמז שייתכן מחסור עתידי בגננות במערכת הממלכתית והממלכתית-דתית, ולעומת זאת עלול להיווצר עודף גננות במגזר החרדי והערבי.

כבר כיום, יש מחסור בגננות באזור תל אביב רבתי ובירושלים, ולאור העובדה שחלקן מבוגרות יחסית והירידה במספר הסטודנטיות המוכשרות להיות גננות בשנים האחרונות, עלול להיווצר בעתיד מחסור חמור אף יותר בגננות.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בראשות פרופ’ דן בן-דוד, הוא מוסד עצמאי ולא-מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי היושב בירושלים.

מרכז טאוב, מעניק למקבלי ההחלטות המובילים בארץ ולציבור הרחב מבט-על בתחומי הכלכלה והחברה. הצוותים הבינתחומיים – הכוללים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים מתחומי המדיניות – והצוות המקצועי של המרכז עורכים מחקרים, ומציעים המלצות למדיניות בסוגיות החברתיות-כלכליות המרכזיות מולן ניצבת המדינה.

תגובות
0
0



Exit mobile version