אינטרנט חדשות

נגישות לשונית ב’אינטרנט’: משרדי הממשלה, יחוייבו לתרגם את אתריהם למספר שפות

0
0

הצ”ח, קובעת, כי אתרי האינטרנט הממשלתיים והציבוריים יתורגמו למספר שפות לנוחות אזרחי המדינה תונח השבוע על שולחן הכנסת ◄ ח”כ רוחמה אברהם; “חברה רב גונית, כמו בישראל, מחייבת התייחסות מיוחדת של המדינה לאזרחיה ומתן האפשרות לכל אזרח, גם אם הוא עולה ותיק להבין את זכויותיו וחובותיו בשפה בה הוא שולט בצורה המיטבית.
נגישות לשונית ב’אינטרנט’: משרדי הממשלה, יחוייבו לתרגם את אתריהם למספר שפות
נגישות לשונית ב’אינטרנט’: משרדי הממשלה, יחוייבו לתרגם את אתריהם למספר שפות

משרדי הממשלה, וגופים ציבוריים אחרים, יהיו חייבים לתרגם את אתרי האינטרנט שלהם למספר שפות, השבוע תונח על שולחן הכנסת הצעת החוק, בדבר נגישות לשונית באינטרנט, את ההצעה מובילה ח”כ רוחמה אברהם בלילא, יחד עם חברי הכנסת; אמנון כהן, אילן גילאון, דב חנין, אבישי ברוורמן, ראלב מג’דלה, מרינה סולודקין, אריה ביבי, רוברט טיבייב, אבי דואן, יובל צלנר, אכרם חסון, שכיב שנאן, שי חרמש, דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, ציון פיניאן, זבולון אורלב, זהבה גלאון, ניסים זאב, ודניאל בן סימון.

בדברי ההסבר להצעת החוק, פרי יוזמה משותפת של עמותת “ידיד”, ועמותת “סיכוי”, ושנכתבה על ידי נירה דוראני עם ואג’די בייאסי, סטודנטים למדיניות ציבורית מ’האוניברסיטה העברית’ בירושלים, נאמר, בין השאר, כי; “אחד המכשולים הגדולים ביכולתו של כל אזרח לממש את זכויותיו הוא בעובדה שבמדינה רב תרבותית, כמו; ישראל – חלק גדול מהאוכלוסייה אינו מסוגל לקרוא ולכתוב בשפה העברית.

חלק גדול מהאזרחים במדינה מסוגלים להבין עברית ברמה בסיסית, לעיתים אפילו לדבר בשפה בצורה מניחה את הדעת אך כאשר מדובר ביכולת לקרוא מכתבים רשמיים, מדריכים הנוגעים לזכויות או אפילו חוזים כללים ותקנות, הרי שבמקרים שכאלה הקושי הוא רב והוא מוביל לטעויות, לעיתים אף הרות אסון.

עם השתכללות הטכנולוגיה והתרחבות פעילות ה’אינטרנט’, מציג כל גוף ממשלתי, ציבורי, כלכלי ואחר את המידע הנוגע לו באתר האינטרנט שלו. זה המקום אותו צריך להנגיש ולתרגם, כך שכל אזרח ואזרח יוכל להכנס ולקרוא את המידע בשפה אותה הוא מסוגל להבין ולנתח בקלות. דבר זה, ימנע חיכוכים ובעיות משפטיות ואחרות.

הצעת החוק, באה לחייב את משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, גופים כלכליים, צרכניים, ואחרים לתרגם את המידע המצוי ב-אתרי האינטרנט שלהם לשפות שונות ובמיוחד לשפות הרשמיות הקיימות במדינת ישראל – עברית, ו-ערבית, וכן, לשפות בהן מספר הדוברים הוא הגדול ביותר או לפי שיקולים אחרים שיקבעו על ידי השר”.

ח”כ רוחמה אברהם, שיזמה את הצעת החוק עם קבוצת “הכח להשפיע תושבים עושים שינוי”, “עמותת ידיד”, ו”עמותת סיכוי”, אמרה, כי; “חברה רב גונית, כמו בישראל, מחייבת התייחסות מיוחדת של המדינה לאזרחיה, ומתן האפשרות לכל אזרח, גם אם הוא עולה ותיק להבין את זכויותיו וחובותיו בשפה בה הוא שולט בצורה המיטבית

ההצעה מציגה גם את רשימת השפות המדוברות ביותר בישראל ואת מספר הדוברים בכל שפה, ברמת שפת אם. עברית – שפה רשמית – כשישה מיליון דוברים, ערבית – שפה רשמית – כמיליון ו-400 אלף דוברים, רוסית – כמיליון דוברים. אנגלית – כ-100 אלף דוברים. ערבית יהודית צפון-אפריקנית (מרוקאית, תוניסאית, אלג’יראית) – למעלה מ-300 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים, רובם עולים שהגיעו לארץ במהלך שנות ה-50 או צאצאיהם. רומנית – כ-200 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים, רובם עולים מרומניה וצאצאיהם. יידיש- כ-200 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים. רובם עולים שהגיעו לארץ מאירופה ומאמריקה, החל מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 וצאצאיהם.

לאדינו (ספניולית, ז’ודזמו) – כ-100 אלף דוברים. ערבית יהודית עירקאית – כ-100 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים, רובם עולים שהגיעו לארץ בשנות ה-50 וצאצאיהם. פולנית – כ-100 אלף דוברים, כמעט כולם דוברים ילידיים, רובם עולים שהגיעו לארץ מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-50 של המאה ה-20.

ל-3 שפות, יש מעמד מיוחד, אף שהן מדוברות בקהילות קטנות יחסית: השפה הצ’רקסית מדוברת בפי קהילה קטנה של מוסלמים ממוצא קווקזי. השפה האמהרית מדוברת בפי קהילת יהודי אתיופיה (בקהילה זו, מדוברת גם השפה טיגראינית)

מדובר בהמשכו של תהליך שהחל לפני כשנתיים בעיר אשקלון במסגרת התארגנות קהילתית של קבוצת “הכח להשפיע-תושבים עושים שינוי”, הפועלת במסגרת עמותת “ידיד” בעיר.

בין חברי הקבוצה גם תושבים שעלו זה מכבר או לפני שנים מספר מארה”ב, חבר המדינות, ואתיופיה. הללו התלוננו על כך שמסמכים רשמיים, ברמה ארצית (ביטוח לאומי, בנקים, קופות חולים, משרדי ממשלה), וברמה מקומית (הרשות המקומית), אינם כתובים בשפתו של העולה, אשר השפה העברית אינה שגורה בפיו.

“הדבר מביא לכך שלעיתים קרובות חותם העולה על מסמך שאינו מבין כלל את משמעותו המשפטית או לחילופין, מקבל מסמך שאינו מבין את הנאמר בו. הדברים מגיעים לעיתים עד לפתיחת הליכים משפטיים וזאת כאשר בתרגום פשוט ומראש ניתן היה לחסוך הליכים רבים, כח אדם וזמן עבודה יקר”. טענו חברי הקבוצה ,ובראשם מר ג’ון דאלי, שהתמחה בנושא בעת לימודיו במכללת ספיר.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן