ביחידה להפריה חוץ גופית של מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה בעיר חדרה, בוצעה תרומת ביצית ראשונה. התורמת, שפרטיה, כנדרש בחוק, חסויים לחלוטין, פנתה אל ד”ר אדריאן אלנבוגן, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה, בבקשה לבצע תרומה, ונמצאה כעונה על כל הקריטריונים הנדרשים מתורמת פוטנציאלית.
המרכז הרפואי הלל יפה: בוצעה תרומת ביצית ראשונה בישראל
תרומת ביצית ראשונה ביחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, בוצעה אתמול (רביעי, 13.6.2012). ד”ר אדריאן אלנבוגן, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה, מציין, כי התורמת, פנתה אליו לאחר שהשתתף בפורום באינטרנט בנושא; “חוק הביציות”, בו ענה על שאלות בנידון. כאשר, יצר עימה קשר, לוידוא רצונה לבצע התרומה, ציינה האישה, כי היא רואה חשיבות רבה בסיוע לנשים הרוצות להביא ילדים לעולם. מסיבה זו גם הסכימה האישה לקחת חלק בתהליך התרומה, למרות מורכבותו הרבה.
במהלך החודשים החולפים, עברה האישה את כל התהליך, על בדיקותיו המרובות, וכאמור, אתמול בוצעה התרומה ביחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה.
בשל המחויבות לשמור על כל התהליך באנונימיות גמורה, אין ולא מתאפשר כל קשר בין התורמת לנתרמת/ נתרמות (גם אם ירצו בכך), וכן לא ניתן למסור פרטים נוספים על התורמת. עם זאת, מדגיש ד”ר אלנבוגן, כי; “האישה עומדת בכל הקריטריונים הנדרשים לשם ביצוע התרומה כמצוין בחוק וכמתבקש ממשרד הבריאות”.
ביחידה להפריה חוץ גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, בעיר חדרה, הביעו שמחה רבה על התורמת הראשונה, ובהחלט מקווים שבעקבותיה יבואו עוד הרבה אחרות, מכיוון ש”הרשימה של הנשים המבקשות תרומה כיום, ארוכה מהרשימה של התורמות הקיימות”, כך על פי ד”ר אלנבוגן, המוסיף; “ברור, כי מדובר בתהליך מורכב למדי, אך התוצאה האפשרית – סיוע להבאת ילדים לעולם לנשים המבקשות זאת- לא תסולא בפז”.
יש לציין, כי ביציות התורמת שימשו ל-2 נתרמות, שאף הן עמדו בכל הקריטריונים ועברו את תהליך ההכנה כמתבקש.
תהליך תרומת ביציות בישראל; בשנת 2011, התקבל בישראל חוק המאפשר לנשים ישראליות ובישראל לתרום ביצית לטובת נשים הנזקקות לתרומה שכזאת. משלב זה ואילך התגבש במשרד הבריאות נוהל “תרומת ביצית” ששואב את יישומו מהחוק.
◄ מהם השלבים לביצוע תרומת ביצית?
▼ שלב א’;
1. התורמת הפוטנציאלית צריכה לפנות בכתב ולהביע נכונותה לביצוע התרומה.
2. התורמת הפוטנציאלית חייבת להיות רווקה ובגילאים בין 18 ל-35.
3. התורמת הפוטנציאלית חייבת לבצע בדיקות מעבדה מקיפות הכוללות, לדוגמא; ספירת דם, גילוי מחלות מין, ועוד. בדיקות נוספות שהתורמת מחויבת בהן: בדיקת כירורג שד ו ’בדיקת צוואר רחם’.
4. התורמת הפוטנציאלית צריכה להביא תעודת יושר ממשטרת ישראל חתומה על ידי עורך דין.
5. התורמת הפוטנציאלית חייבת לקבל הסבר מפורט על כל הליך הטיפול שהיא צריכה לעבור עד לשאיבת הביצית. ההסבר ניתן על ידי הרופא האחראי ביחידה להפריה חוץ גופית.
6. התורמת הפוטנציאלית צריכה להביע את הסכמתה בכתב כי פרטיה יהיו רשומים במאגר נתונים ארצי ובמאגר יילודים. מאגרים אלו נמצאים בידי משרד הבריאות ובית המשפט, והם חסויים.
7. התורמת הפוטנציאלית לעבור הערכה פסיכולוגית על ידי פסיכולוג של בית החולים.
▼ שלב ב’;
ד”ר אדריאן אלנבוגן, מהמרכז הרפואי הלל יפה, במהלך תהליך שאיבת ביציות ברקע המעבדה
1. בהינתן שלב א’, צריכה התורמת הפוטנציאלית להופיע מול ועדת אישורים של בית החולים לקבלת אישור סופי לתרומה.
החברים בוועדה, הם; רופא בכיר לא מתחום הפוריות, עו”ד/ נציג ציבור/ עובדת סוציאלית/ פסיכולוגית, אחות המשתמשת כמרכזת הועדה, רופא בכיר מתחום הפוריות שאינו הרופא המטפל או האחראי על התהליך בבית החולים.
8. לאחר אישור הועדה וחתימת התורמת על הסכמתה, ניתן להתחיל בפעילות הכנתה הרפואית ל’תרומת ביציות’.
9. רק אחרי מתן אישור זה ניתן לבצע את ההתאמה של התורמת לנתרמות פוטנציאליות.
10. החוק, קובע, כי כל תורמת יכולה לתרום מביציותיה בהליך אחד ללא יותר מ- 3 נתרמות. כל תורמת יכולה לתרום בחייה לא יותר מ- 3 פעמים ויש צורך של מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
11. התורמת יכולה להתחרט על ביצוע התרומה עד תהליך הפריית הביציות. דהיינו; גם לאחר שנעשתה שאיבה, כל עוד טרם בוצעה הפריה הרי שהתורמת הפוטנציאלית עדיין יכולה להתחרט.
12. שיפוי התורמת עבור החזרה הוצאותיה הינו בסכום של 10,000 ₪.
13. תורמת נשואה או תרומת מדת אחרת של הנתרמת, צריכה לקבל אישור מוועדת חריגים של משרד הבריאות לשם ביצוע התרומה.
תהליך התרומה; הצד של האישה המבקשת את התרומה (נתרמת פוטנציאלית);
▼ שלב א’;
1. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה לפנות ליחידה להפריה חוץ גופית בכתב לשם קבלת תרומת ביציות. עליה להציג מסמך רפואי מרופא נשים מורשה על חוסר יכולתה להרות מביציותיה ולבקש אישור לקבל ביציות מתורמת.
2. הנתרמת הפוטנציאלית, חייבת להביא תעודה רפואית על תקינות בריאותה, כמו גם תקינות בדיקות מעבדה שונות בהתאם לבקשת הרופא ב’יחידה להפריה חוץ גופית’).
3. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה להביע את הסכמתה בכתב, כי פרטיה יהיו רשומים במאגר נתונים ארצי, וב’מאגר יילודים’ . מאגרים אלו נמצאים בידי משרד הבריאות בית המשפט והם חסויים.
4. הנתרמת הפוטנציאלית צריכה לשלם תשלום של 10,000 ₪ על התרומה + התחייבות כספית של הקופה המבטחת לגבי הליך הפריה חוץ גופית.
▼ שלב ב’;
1. נעשית בדיקה לביצוע בדיקת נתונים התורמת הפוטנציאלית מול הנתרמת הפוטנציאלית באשר לקרבת משפחה אפשרית ובנושא דת.
2. נתוני הנתרמת הפוטנציאלית והתורמת הפוטנציאלית מוזנים לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות שבודקת התאמה על פי מדדים שונים. רק במידה שקיימת התאמה מלאה ניתן לבצע את התהליך.
3. בסיום תהליך זה יש לדווח למשרד הבריאות על ביצועו ועל התחלת התהליך.
בסיום כל אלו, עוברות הנתרמת הפוטנציאלית והתורמת הפוטנציאלית תהליך הכנה במקביל. סיום התהליך נעשה עם החזרת ה’עוברים המופרים’ שנוצרים על ידי הפריית ביציות התורמת עם הזרע של בן הזוג של הנתרמת, דהיינו; מתקיים תהליך של הפריה חוץ גופית.
Add Comment