מפקד חיל הים האלוף בוצר ז”ל, היה מפקדו השמיני של חיל הים ◄ לאחר פרישתו מצה”ל, שימש אברהם בוצר במשך יותר מ-20 שנה מנכ”ל קו צינור אילת-אשקלון ◄ בגיל 17 הצטרף ל”פל-ים”, וסייע להעלות מעפילים ◄ מפקד חיל הים האלוף רם רוטברג; “נמשיך לצעוד בגאווה בדרך אותה סלל האלוף (במיל’) בוצר” ◄ יובא למנוחות היום (ב’) ב-17:00, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.
אברהם בוצר (אלוף במיל’) מפקד חיל הים, לשעבר, הלך לעולמו בגיל 83
הלווית אלוף במילואים אברהם בוצר, שהלך לעולמו, אתמול (א’), בגיל 83, תתקיים היום (שני), בשעה 17:00 אחה”צ, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. בוצר, הותיר אחריו אישה, ובת. את ארונו, יישאו 6 קצינים בדרגת אלוף, בוצר ז”ל, היה מפקד חיל הים, (השמיני), בין השנים; 1968 – 1972, לאחר פרישתו מצה”ל, מונה למנכ”ל קצא”א (קו צינור אילת-אשקלון), תפקיד בו שימש למעלה מעשרים שנה.
עם היוודע דבר פטירתו של בוצר, פרסם אמש, דובר צה”ל, הודעה מיוחדת, ובה נאמר, כי הוא מעביר את בקשת המשפחה; “להימנע מסיקור תקשורתי של ההלוויה. צה”ל, מצדיע לאלוף (מיל’) אברהם בוצר, על פועלו, מורשתו ותרומתו רבת השנים לביטחון מדינת ישראל.
ראש המטה הכללי, רב-אלוף בנימין (בני) גנץ, פורום המטה הכללי של צה”ל, מפקדי צה”ל, וחייליו בסדיר ובמילואים, מצדיעים לזכרו, ומשתתפים בצער המשפחה”.
מפקד חיל הים, הנוכחי (יבדל”א), האלוף רם רוטברג, פרסם אגרת פרידה מיוחדת; “אני נפרד היום בצער מהאלוף אברהם (צ’יטה) בוצר, מלח הארץ, לוחם ומפקד אשר דמותו שזורה בקשר בלתי נפרד בסיפור הקמתו של חיל הים, ובסיפורו של צה”ל כולו.
חדור תחושת שליחות התנדב בגיל צעיר לשורות הפלי”ם, ואותה תחושת השליחות היא שליוותה אותו בהמשך שירותו בשורות מבצעים נועזים ביניהם הפיקוד על ההשתלטות על המשחתת המצרית איברהים אל אוואל, הפיקוד ב-מלחמת ששת הימים על ההשתלטות על שארם א-שייח, הפיקוד על מבצע ההשתלטות על האי גרין, והפיקוד על המבצע להבאת ספינות שרבורג, ארצה.
בכל מעשיו ביטא האלוף בוצר, הלכה למעשה ערכים של דבקות במשימה, חתירה לניצחון, דוגמה אישית, נחישות ואהבת הארץ. ערכים אלו, הם הערכים עליהם התחנכו וימשיכו להתחנך דורות שלמים של מפקדים בחיל הים. בשמי ובשם מפקדי וחיילי חיל הים, כולם, אני מבטיח, כי נמשיך לצעוד בגאווה בדרך בה סלל.
◄ אברהם בוצר, אלוף במיל’ מפקד חיל הים
אברהם בוצר (1929 – 3 ביוני 2012), נולד בפולין, ועלה לארץ בגיל 8. בגיל 17 הצטרף ל’פל – ים’ וסייע להעלות מעפילים לארץ. עם הקמת צה”ל, התגייס לחיל הים, ושימש בתפקידים רבים עד שמונה למפקד החיל ב-1968.
ב-4 השנים שבהם שימש מפקד חיל הים, חיזק את החיל ברכש, בהטמעת תורות לחימה חדשות ובפעילות מבצעית עשירה.
◄ עד קום המדינה
בוצר, (במקור בוצן), נולד בפולין בשנת 1929, ועלה לארץ ישראל בשנת 1936 בגיל 7. למד בבית ספר יסודי “אחד העם” ובתיכון חדש. בשנת 1946, התגייס לפלי”ם, השתתף בקורס מפקדי סירות מס’ 7 ובקורס חובלים מס’ 5 של הפלי”ם ושימש מדריך בקורס מפקדי סירות מס’ 8. בשנת 1947, השתתף בהורדת מעפילים, בחוף ניצנים מהאוניה “שבתאי לוז’ינסקי”, נתפס על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וגורש לאי קפריסין, אולם לאחר כשבועיים, הוחזר לארץ עקב גילו הצעיר.
◄ שירות בחיל הים
עם פרוץ מלחמת העצמאות, הצטרף בוצר, אל שורות חיל הים הישראלי, שאך זה הוקם, שירת לזמן קצר בחוליה ל’חבלה ימית’, אולם הועבר אחר כך לשרת כקצין על סיפונן של אח”י דרום אפריקה, ו-אח”י אילת.
לאחר המלחמה, המשיך בוצר לשרת בחיל הים. בשנת 1952, הוא הועלה לדרגת סרן, וקיבל את הפיקוד על הקורבטה אח”י הגנה. באותה שנה הוא נשלח לקורס מג”דים, והמשיך לשרת כסגן המפקד של שתי פריגטות.
משנת 1954 עד שנת 1955 היה בוצר, ראש ענף מבצעים של חיל הים, ואחר כך נשלח לבריטניה כסגן מפקד אח”י אילת, במסגרת עסקת הרכש של שתי משחתות לחיל הים הישראלי.
ב-מלחמת סיני (שנת 1956), השתתף בלכידת המשחתת המצרית איברהים אל אוול, והיה מפקד כוח ההשתלטות שעלה על סיפון המשחתת שנכנעה. בשנת 1957, חזר להיות ראש ענף מבצעים, ובשנת 1959, נתמנה למפקד אח”י יפו. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1961, מונה לסגן ראש מחלקת ים ובשנת 1963, יצא לשנת השתלמות בקורס פיקוד ומטה בגריניץ’ (בריטניה).
בין השנים 1964 ל-1966, שימש כראש מחלקת כוח אדם במפקדת חיל הים. בתפקידו זה פעל להגדיל את מאגר קציני הים ולהכשיר כוח אדם מקצועי לקראת קליטתן של ספינות הטילים, שנבנו בצרפת בעבור חיל הים.
בין השאר, החליט לפתוח מסלול של קורס חובלים לבוגרי בתי ספר תיכוניים (עד אז הגיעו לקורס רק בוגרי בתי ספר ימיים), וכן החליט לשלוח מספר רב של קצינים ללימודים בטכניון. בשנת 1966, יצא ללמוד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה.
במלחמת ששת הימים, היה בוצר מפקד זירת ים סוף (במינוי חירום), ובתפקידו זה היה מפקד הכוח שהשתלט על שארם א-שייח’ (עיר מצרית בדרום חצי-האי סיני לחוף מפרץ אילת).
בספטמבר 1967, מונה בוצר לראש מחלקת ים במפקדת חיל הים, תפקיד אותו מילא עד שמונה למפקד חיל הים. בתפקיד זה, היה בקבוצת הקצינים הראשונה שהועלתה לדרגה החדשה שהונהגה אז, תת-אלוף.
◄ פיקוד על חיל הים
אל”מ בוצר, הועלה לדרגת אלוף והתמנה למפקד חיל הים ב-1 בספטמבר 1968. בעת מינויו לתפקיד היה בחופשת שחרור, ואיזי רהב, רמ”ח ים אשר היה מועמד לפיקוד חיל הים, התפטר מתפקידו. בעת שקיבל את הפיקוד, היה חיל הים, נתון בתקופה קשה; לאחר שני אסונות (טיבוע אח”י אילת, ואובדן הצוללת אח”י דקר), ומלחמה (מלחמת ששת הימים), שבה פעילותו הייתה דלה.
▼ פעילות מבצעית;
התקופה שבה פיקד בוצר על חיל הים הייתה עשירה בפעילות מבצעית; בחזית המצרית התנהלה מלחמת ההתשה ובחזית הירדנית התנהלה פעילות ענפה נגד ארגוני המחבלים. חיל הים, היה מעורב במרבית פעולות הפשיטה שבוצעו בחזיתות אלה בשל הצורך לחצות מכשולי מים (תעלת סואץ, ונהר הירדן).
בין המבצעים החשובים שביצע חיל הים בתקופת פיקודו של בוצר, יצוינו;
• הפשיטה על האי גרין (יולי 1969), פעולה פשיטה של שייטת 13 וסיירת מטכ”ל על אי מלאכותי שהקימו הבריטים לאבטחת פתחה הדרומי של תעלת סואץ, ואשר שימש כמתחם מבוצר של הצבא המצרי.
• מבצע אסקורט (ספטמבר 1969), שבמהלכו הטביעו לוחמי הקומנדו הימי שתי ספינות טורפדו מצריות במעגן של הצי המצרי בצפון מפרץ סואץ. מבצע זה, בוצע כהכנה לקראת מבצע רביב.
• מבצע רביב (ספטמבר 1969), שבו הובילו נחתות של חיל הים; כוח שריון אל הגדה המצרית של מפרץ סואץ. לפעילות המבצעית של יחידות חיל הים, ובראשן הקומנדו הימי, במהלך מלחמת ההתשה הייתה השפעה ישירה על היכולת שהפגין חיל הים ב-מלחמת יום הכיפורים.
ב-מלחמת ההתשה, נרכשו והוטמעו בחיל הים, עקרונות לחימה וערכים, כמו; נכונות לפעילות מבצעית, תפישת עולם התקפית, דבקות במטרה ואומץ לב.
יתר על כן, המבצעים הרבים הכניסו את חיל הים, כולו לשגרה של נוהלי קרב על כל המשתמע מכך (ייזום דחיפה וקידום מבצעים, תכנונים מבצעיים, שיתוף פעולה עם אג”ם מבצעים, חיל האוויר, והפיקודים, השגת אישורים לפעולות מהמטכ”ל ומהדרג המדיני, תדרוכים, תחקירים, הפקת לקחים, וכו’).
▼ בניית הכוח הימי;
בימי כהונתו של בוצר, נמשך בניין הכוח בתכנית ספינות הסער, שהחלה ע”י קודמיו. בתקופתו נעשה השינוי הגדול ביותר בסד”כ חיל הים. חלקו של בוצר, היה רב בגיבוש אופי העצמאי של מפקדי כלי השייט, ומעמדם בחיל הים. בימיו, נעשו הפעולות הבאות;
▼ סטי”לים;
• השלמת ספינות שרבורג; כאשר הטילו הצרפתים אמברגו על משלוחי נשק מצרפת לישראל (דצמבר 1968), נותרו בצרפת חמש ספינות טילים מדגם סער 3. ספינות אלה – “ספינות שרבורג”, חולצו מהמעצר לפי תכנונו של בוצר במבצע מורכב (מבצע נועה), והגיעו ארצה בסוף דצמבר 1969.
• התחמשות בטיל “גבריאל”, ובאמצעי הגנה נגד טילים; לאחר שהושלמו עבודות הפיתוח והניסוי של הטיל “גבריאל” חומשו במהלך תפקידו הסטי”לים בטילי ים-ים.
בוצר, החליט לתת עדיפות להצטיידות הספינות על פני פיתוח טיל ארך טווח. לצורך סגירת פער הטווח מול טילי הסטיקס, הורה להצטייד באמצעי הטעיה אלקטרוניים, תוך כדי המשך פיתוחם.
• ספינות סער 4; ב-מספנות ישראל, נמשכה בניית הספינות מדגם סער 4. הספינות הראשונות, נמסרו לחיל הים חודשים ספורים אחרי סיום כהונתו של בוצר.
▼ צוללות;
נחתמה העסקה לבניית שלוש צוללות גל במספנת ויקרס באנגליה. הייתה זו הפעם הראשונה שחיל הים הזמין צוללות חדשות המותאמות לצרכיו, שכן עד אז נקנו צוללות ישנות מעודפי הצי הבריטי. העסקה הבטיחה את המשך קיומה של שייטת הצוללות בחיל הים, לאחר אובדנה של אח”י דקר. במטכ”ל, נעשו ניסיונות רבים להניא את חיל הים מחתימה על ההסכם ולוותר כליל על מרכיב הצוללות שלו, אך בוצר לא נכנע ללחצים.
▼ נחתות;
בשל צרכים מבצעיים של צה”ל בזירת ים סוף, נרכשו נחתות נוספות לחיל הים. ראשונה הייתה אח”י בת-שבע, שהייתה הנחתת הארוכה ביותר בחיל הים, ואחריה 3 נחתות מדגם “שקמה”, שנבנו בארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
▼ דבורים;
נבחר כלי השיט שישמש את חיל הים במשימות הביטחון השוטף ונחתמה עסקה לבניית הספינות בארצות הברית, והספינות הראשונות הגיעו לישראל בנובמבר 1970.
▼ גיבוש תורת לחימה לסטי”לים;
הטבעת אח”י אילת באמצעות טילי “סטיקס”, שנורו מספינה מצרית (אוקטובר 1967), חייב את חיל הים להפיק לקחים ולמצוא פתרון שיאפשר לספינות הטילים של חיל הים להתגבר על איום ה”סטיקס”, שהטווח וכמות חומר הנפץ שלו גדולים לאין ערוך מאלה של ה”גבריאל”. התשובה הייתה פיתוח מערכת לוחמה אלקטרונית (ל”א) שתנטרל את יתרונות ה”סטיקס”.
עם קליטת ספינות הטילים, טילי ה”גבריאל” ומערכות הל”א, גובשה ותורגלה בתקופתו של בוצר, תורת הלחימה של שייטת הסטי”לים. את הפירות קצר חיל הים ב-מלחמת יום הכיפורים; תחת פיקודו של האלוף בנימין תלם, נחל חיל הים ניצחונות בכל קרבות הטילים והשיג שליטה בזירה הימית.
במלחמת יום הכיפורים, נקרא בוצר, שוב אל הדגל ושימש כנציגו של מפקד חיל הים, בזירת ים סוף.
◄ אחרי השירות הצבאי
בוצר, סיים את תפקידו ב-1 בספטמבר 1972. לאחר שחרורו התמנה למנכ”ל קצא”א (קו צינור אילת אשקלון), שם עבד יותר מ-20 שנה.
במקביל, למד בוצר, משפטים ועבד כעורך דין בתחום המשפט הימי. המידע אודות אברהם בוצר, ז”ל, הובא בחלקו מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
