אמל אלסאנע אלחג’וג’, נחשבת דמות מפתח בעיצוב דעת הקהל ביחס למיעוט הערבי ולמעמדן של נשים בדואיות בישראל וכיום מנהלת אג’יק (המרכז הערבי-יהודי לשוויון העצמה ושיתוף), תקבל בטקס חגיגי שיתקיים במסגרת המושב ה-75 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ביום ראשון 10 ביוני 2012, אמל אלסאנע אלחג’וג’ את פרס שלמה בובליק לשנת תשע”ב.
האוניברסיטה העברית, תעניק פרס שלמה בובליק, תשע”ב, לגב’ אמל אלסאנע אלחג’וג’
אמל אלסאנע אלחג’וג’, מנהלת אג’יק, המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף, תקבל את פרס שלמה בובליק לשנת תשע”ב, מהאוניברסיטה העברית. בטקס במסגרת המושב ה-75 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה, בשבוע הבא (ראשון 10 ביוני 2012), לדברי נשיא האוניברסיטה פרופ’ מנחם בן-ששון, פרס בובליק מוענק לאמל אלסאנע אלחג’וג’, זאת “לאות הוקרה על פועלה רב השנים לקידום זכויות הבדואים בישראל וליצירת שותפות של אמת בין העמים”.
אמל אלסאנע אלחג’וג’, נולדה במחנה פליטים בתל ערד ליד ים המלח, וגדלה בעיירה הבדואית לקייה. כשהחלה ללמוד בבית הספר היסודי, נהגה להשכים קום, לרעות את הצאן, ואחר כך לצעוד שלושה קילומטרים עד לבית הספר.
עוד בהיותה נערה ארגנה אלחג’וג’, לימודי קרוא וכתוב לנשות השבט, ופעילויות העשרה וסיוע בשיעורי בית לילדות. בגיל שבע-עשרה, הקימה את עמותת הנשים הבדואיות, ששמה לה למטרה לסייע ל’אישה הבדואית’ לחזק את מעמדה ולהסתגל לאורחות העולם המודרני מבלי לפגוע במרקם החיים השבטי ובמנהגים המסורתיים.
בשנת 2002, נרשמה ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ב-אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והייתה אחת משתי סטודנטיות בדואיות יחידות שם. היא הצטרפה לוועד הסטודנטים הערבים, והייתה לכוח מוביל בו.
בד בבד, החלה במיזם לשיפור תנאיהם של עשרים ושניים כפרים בדואיים. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות, ויצאה לאוניברסיטת מק-גיל בקנדה ללימודי תואר מוסמך בפיתוח קהילתי במסגרת “פרויקט זכויות אדם ובניית שלום באמצעות עבודה סוציאלית”.
בשובה ארצה שימשה אלחג’וג’, רכזת זכויות הבדואים בנגב וריכזה את מטה המאבק שלהם. היא לחמה להכרה בזכויותיהן של נשים בדואיות חד-הוריות, עשתה להקצאת משאבים לחינוך, והקימה ספרייה ניידת לילדים בדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב.
אמל אלסאנע אלחג’וג’, היא כיום דמות מפתח בעיצוב דעת הקהל ביחס למיעוט הערבי, ולמעמדן של נשים בדואיות בישראל, והיא חברה בארגונים ובוועדות דוגמת הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הפועלת במסגרת משרד ראש הממשלה, וּועדת היגוי של פורום שותפות שראקה – ארגונים לחברה דמוקרטית, שוויונית ומשותפת. היא זכתה להכרה ולפרסים לרוב ובהם פרס ויקטור ג’ גולדברג לשנת 2011 לשלום במזרח התיכון.
בשנת 2010, נבחרה על ידי “דה מרקר” לאחת ממאה ואחד משפיעים לטובה – האנשים שהופכים את ישראל למקום טוב יותר. בשנת 2005, הייתה אחת מאלף נשים מועמדות ל’פרס נובל לשלום’ מטעם ארגון שוויצרי, ובשנת 2003, נמנתה עם נשות הקריירה של השנה של “ליידי גלובס”.
פרס שלמה בובליק, מוענק מדי שנה בשנה מאז שנת תשל”ט מפֵרותיה של קרן שהוקמה מעיזבונו של שלמה בובליק. לפי צוואת המנוח, יוענק הפרס חליפות; אחת לשנתיים לאדם שתרם תרומה נכבדה לקידומה ולפיתוחה של מדינת ישראל; ואחת לשנתיים לסטודנט, לבוגר, למרצה או לעובד אחר של האוניברסיטה העברית בירושלים, שעשה עבודת לימוד או מחקר בעלת ערך ייחודי, ופרסם את תוצאות לימודיו.
