במרכז הרפואי הלל יפה, עושים סוף לעילפון; התעלפות (סינקופה) היא אחד האירועים השכיחים ביותר העלולים להתרחש אצל כל אדם לפחות פעם או פעמיים במהלך חייו. עם זאת, האבחון לסיבת העילפון דורש פניה למספר מומחים מתחום הנוירולוגיה, הלב, כלי הדם ומתחום האף האוזן והגרון. עניין זה לעצמו גורם לאנשים הסובלים מבעיה זו לטרדה מתמשכת, לחוסר נוחות ועיכוב באבחון ובטיפול.
המרכז הרפואי הלל יפה, מציג לראשונה בארץ: מרפאה משולבת מומחים לטיפול בהתעלפויות
המרכז הרפואי הלל יפה, בעיר חדרה, נפתח בשבוע שעבר, מרפאה ראשונה מסוגה בישראל המשלבת בין כוחות של מספר תחומים רפואיים לשם טיפול באחת הבעיות השכיחות ביותר – עילפון (סינקופה, מצב של עילפון או אובדן הכרה, בדרך כלל זמני, שנובע מאי הספקה זמנית של דם למוח).
המרפאה משולבת, הינה פרי יוזמה משותפת של ד”ר ירון ריבר מנהל המחלקה הנוירולוגית, ושל ד”ר מרק קזצקר, רופא בכיר, ומנהל השירות לקוצבי לב במכון הלב. למרפאה, ניתן להגיע על ידי קבלת הפנייה מתאימה מרופא המשפחה, ובצירוף טופס התחייבות של קופת החולים.
◄ על העילפון;
אחת הבעיות השכיחות ביותר בהם נתקל אדם בימי חייו היא אירוע של התעלפות (סינקופה). הפסקת הדם למוח במשך מספר שניות. הסטטיסטיקה מדברת על בין 3 ל-5 אחוזים של אירועים מכלל הפניות למיון בבית החולים. בישראל, חיים כיום כ-20,000 אנשים הסובלים מ’עילפון כרוני’, אליהם מצטרף המספר של כ-10,000 חולים בכל שנה. מתוכם, כ-400 חולים עם אירועים חוזרים של עילפון בהם האבחנה לא תימצא למרות בירור מקיף.
אירוע של התעלפויות תכופות (סינקופה) הוא טראומתי לחולה למשפחתו ועשוי לרמוז על מצב רפואי חמור. שיעור התמותה לשנה בחולים לאחר אירוע של סינקופה, עומד כיום על 7.5%, ומגיע עד 33%, כאשר הסיבה היא קרדיאלית. גם שיעור התחלואה החוזרת במשך הבירור הוא ניכר ומגיע לבין 15% ועד 33% של פציעה חוזרת, 5% – 7% שברים, ואחוז אחד שהוא תוצאה של תאונות דרכים.
כמובן, שכאשר מדובר בהתעלפויות חוזרות, הרי שגם איכות החיים של החולים נפגעת: מדובר על 73% הסובלים מדיכאון וירידה בתפקוד, ב-37% נפגעת פרנסתם, וב-30%, נפגע התפקוד המיני.
מציאת הגורם לעילפון, יכולה להביא לטיפול יעיל וספציפי במרבית החולים עם מצב מסכן חיים. עילפון, היא אחת הבעיות השכיחות. אחד מתוך שני אנשים יעבור אירוע של עילפון במהלך חייו מסיבות שונות.
◄ אבחון וטיפול;
“לאחר שאדם התעלף”, מסביר ד”ר ריבר; “הוא נשלח לבצע בדיקות לסיבת ההתעלפות, ואז, לרוב, הוא מופנה למספר רב של מומחים. זה מתחיל מרופא המשפחה (רפואה פנימית), שמפנה אותו הלאה לבדיקות אצל רופא אף אוזן גרון, רופא לב, מומחה לכלי דם וכמובן לרופא נוירולוג, עד לקבלת האבחנה. מדובר בתהליך הכרחי, אך הבירוקרטיה היא ארוכה, מסורבלת ולעיתים גורמת לאבחון להתעכב, ובהתאם לעכב את הטיפול”.
לדברים אלו מצטרך ד”ר קזצקר; “בשנת 2009, איגוד הקרדיולוגי האירופאי, הוציא הנחיות לגישה מיוחדת, לראשונה, שאיחדה את כל הקווים המנחים לאבחנה וטיפול בעילפון. אך האבחנה הסופית עדיין מחייבת את כל המומחיויות אשר הוזכרו. לשם כך, הקמנו את המרפאה שלנו”.
במרפאה מגיע המטופל וממלא שאלון של היסטוריה רפואית וקיימת. האחות, שמקבלת אותו בודקת קיומם של בדיקות שונות, צילומים וכו’. ולאחר מכן, האדם נבדק בו זמנית על ידי נוירולוג, וקרדיולוג. במידת הצורך, נקראים לחדר גם מומחה לכלי דם ומומחה לרפואת אף אוזן גרון.
“לדוגמא”, מסביר ד”ר קזצקר; “במידה שהחשד הוא להתעלפות שהיא תוצאה של דפיקות לב, אזי אנו משתילים מכשיר תת עורי מיוחד בשם; REVEAL, המנטר את קצב הלב גם מרחוק (דהיינו; כשהאדם בביתו), ומאפשר לגלות הפרעות קצב, ואז לתת טיפול שימנע התעלפויות”.
בנוסף לאמור לעיל, המרפאה, תבצע בירורים להפרעות המערכת העצבים האוטונומית, המאזנת את לחץ הדם, ושולטת על תפקודים אחרים, כגון; השתנה, הזעה, תנועת מערכת העיכול וכדומה.
המרפאה ממוקמת במתחם המכון לנוירולוגיה, וכאמור, ניתן להגיע אליה לאחר קביעת תור, וכן לאחר קבלת הפניה מרופא המשפחה, וטופס התחייבות של קופת החולים, אליה שייך המטופל.
