חתומים בלב ישראל

רב סרן תובל (תולי) גבירצמן הי”ד, במלחמת של”ג

"טוליק, יושב לו בשקט בחול..." - כך כתבה לו רמה סמסונוב, תולי, בעל שיער מתולתל ובהיר, ועיניים חומות-ירוקות וגדולות היה אהוב על כל הסובבים אותו, חיוכו וחינו פתחו לפנו את כל הדלתות, מסירותו ואומץ ליבו פתחו לפניו את שערי השמים. על גילוי אומץ לב, מסירות נפש וכושר מנהיגות, הוא קיבל צל"ש לאחר נפילתו.
0
0

רב סרן תובל (תולי) גבירצמן הירב סרן תולי גבירצמן הי”ד, נפל בשדה התעופה של ביירות במלחמת של”ג, טוליק יושב לו בשקט בחול / יושב ומביט על הים הכחול / העיניים של טוליק שני כוכבים / ואוכל הוא בנחת אשכול ענבים. טוליק, הי טוליק, תן לי עינב /אך טוליק שותק, כמעט נעלב / הענב הוא של טוליק כל האשכול / רק לו, לו לטוליק, מותר לאכול.

טוליק, יושב לו בשקט בחול /יושב ומביט על הים הכחול / בעיניים של טוליק דמעות עגולות / כי רינה הלכה לה לבד בחולות. מתוך שיר של רמה סמסונוב, מורה לפיתוח קול, זמרת מצו סופרן וסופרת ילדים ישראלית.

רב סרן תובל (תולי) גבירצמן  הי”ד, נפל בשדה התעופה של ביירות במלחמת של”ג,  הי”ד, בן חיותה ויעקב ז”ל, נולד ביום כ’ בסיוון תשי”ט (26.6.1959) בעיר חדרה. הוא היה נצר למשפחות גבירצמן והוכברג, שתי משפחות מושרשות בחדרה, שתולדותיהן שזורות בתולדות העיר. משפחת הוכברג, הייתה מן החלוצות בענף תעשיית השימורים בארץ.

בן 6 שנים היה תולי כאשר מת עליו אביו, מבעלי מפעל השימורים הנודע “פרי טעים”. הוא נותר עם אמו ואחותו אורית בת ה-10. אימו, נישאה שנית, וקשרים חדשים ואמיצים נקשרו בין בני המשפחה. בייחוד העמיק הקשר של תולי עם אימו.

תולי, היה ילד שובב, מלא חן ומצוי תמיד בתנועה. ילדותו עברה עליו בסביבה פסטורלית בין עצים וצבעים; כר פעולה נרחב לשעשועים ולמעשי קונדס. ייחודו וחינו של תולי, היו בטבעיות ובפשטות שבהתנהגותו. הייתה בו אהבה עזה לחיים, וכל מה שאהב לעשות – עשה מתוך התלהבות גואה.

הוא למד בבית-ספר יסודי על-שם אחד העם בעיר חדרה, והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון העיוני בחדרה. היו לתולי, הכישורים המתאימים ללמוד, אבל הוא לא אהב להשקיע מאמצים בלימודים. הוא סיים את לימודיו במגמה ביולוגית, בהצלחה בלא מאמץ רב.

תולי, היה חברותי מאוד. הוא היה חבר ב”מכבי הצעיר”, נהנה לשחק כדורגל ולצפות במשחקי כדורסל. הוא אהב לקרוא ספרים, ורישומם ניכר עליו. בגיל זה למד תולי, לרכוב על סוסים. למרות שמשפחתו יכלה לממן לו בלא קושי שיעורי הרכיבה, הוא עבד בחוות הסוסים בקיסריה ומימן את השיעורים משכרו.

תולי, היה בעל שיער מתולתל ובהיר, ועיניים חומות-ירוקות וגדולות. הוא היה חביב על בנות כיתתו, והן ביקשו את חברתו. התנהגותו הטבעית החופשית סחפה את מי שנמצא במחיצתו, והשרתה נעימות בכל בילוי. טוב-לב ורגישות, חוכמה וכושר ניתוח מעולה התמזגו בו ויצרו אישיות אהובה על כל חבריו, ולאחר מכן גם על פקודיו.

השיר שנכתב על שמו “טוּלִיק” הוא שיר עברי שנכתב על ידי רמה סמסונוב, מורה לפיתוח קול, זמרת מצו סופרן וסופרת ילדים, בהשראתו של גבירצמן בהיותו ילד. השיר הולחן על ידי נפתלי אלטר, ובוצע על ידי אושיק לוי, בפסטיבל שירי הילדים בשנת 1978.

לאחר הפסטיבל היה לשיר מושמע ברדיו. השיר נמנה עם השירים שהופיעו באלבומה היחיד של רמה סמסונוב. בראיון לעיתון “לאישה” בשנת 1976 סיפרה רמה סמסונוב, כותבת השיר, על מילותיו; “פעם, כשבני היה קטן, ישבתי איתו על שפת הים. היה שם ילד אחד משגע בשם טוליק, שאחז בידו אשכול ענבים. ילדה קטנה חיזרה אחריו וביקשה רק עינב אחד, וכשלא רצה לתת לה, הלכה והותירה אותו בודד ועצוב.

בשבילי סימלה סיטואציה זו יותר מכל את המקרה של הגבר האגואיסטי, יפה-התואר, שמרוב אהבה עצמית נשאר לבסוף לבדו. לפני שנה הייתי עם בני על החוף, ופתאום הוא אומר לי; אני רוצה להראות לך משהו. והוא מצביע על נער יפהפה בן 16 ואומר: זה טוליק”

בצבא הוא החל את שירותו כמפקד טנק, ואחר-כך סיים קורס קצינים. הוא היה בעל רמה מקצועית גבוהה בנושא הטנקים, והיו לו יחסי אנוש מצויינים עם חיילים. הוא שימש מ”מ ומ”פ של פלוגה, שבזכות פיקודו נחשבה למעולה שבגדוד, והיה על הטנק הראשון שנכנס ללבנון בציר המרכזי, במלחמת שלום הגליל.

טוליק, יושב לו בשקט בחול…

גם כמפקד עמד לו חינו – אהבת החיים שבו, עשיית הדרוש בפשטות ובטבעיות, חיוכו ורצונו להגיע לתוצאות הטובות ביותר הקשו על המג”ד שלו לכעוס עליו. בחיוכו שובה הלב והשלו ובמבט שבעיניו היה מפשיר כל כעס. חבר, מפקד פלוגת חי”ר, סיפר כי “עיניו החכמות הנוצצות בברק של היגיון, פרצופו המביע חוכמת זקנים ושובבות נעורים” הרחיקו ממנו כל חשש לחיכוכים אפשריים במסגרת התפקיד.

יחסיו עם חייליו עוררו את קנאת עמיתיו. חייליו נשמעו לו בחיבה מהולה בהערצה. מעולם לא נזקק להרמת קול. הייתה בו סמכות אדירה, שנבעה אך ורק מהיותו תולי. הוא היה נחמד וסמכותי בעת ובעונה אחת.

כשסיים המח”ט שלו את תפקידו, הוא כתב לתולי מכתב פרידה, ובו דברי הערכה מיוחדים על תפקידו כמ”פ: “אתה מנהל את הפלוגה ברמה מצוינת באימונים ובתרגילים ברמה גבוהה.

כפלוגה שמשימותיה להוביל את הגדוד, את החטיבה ואת הצבא כולו במבצעים ובמלחמה, אני רואה זכות מיוחדת לך כמ”פ להימנות עם חבורת הפיקוד הבכירה של החטיבה… ולי כמח”ט הייתה הזכות לפקד עליך ועל מפקדי הפלוגה וחייליה”.

תולי, לא החשיב מעמד ודרגות. הוא לא סיפר על כך בבית, וכאשר נתגלה המכתב במקרה – המעיט בחשיבותו. את חייליו הוא סחף במעשיו ובכוח הדוגמה האישית לו, ומפקדיו אף התרו בו לא אחת לבל ייחשף כל כך בצריח המפקד. קולו הבוטח, השלו והאמיץ במכשיר הקשר בשעת קרב, היה מקור ביטחון לחייליו.

אחד החיילים סיפר, כי שמע את קולו במכשיר הקשר כשהוא פוקד לא לירות על בית זה או אחר, כי יש בו אשה, זקן או שמתנופף מעליו דגל לבן. ביום קרב אחד בלבנון השמידה יחידתו 20, טנקים סוריים ויצאה בלא פגע. היא נשלחה למקומות קשים במיוחד ללחימה.

תולי, נהרג בשדה התעופה של ביירות ב-4 באוגוסט 1982 והוא בן 23 שנים מפגיעה ישירה מפגז, כאשר רץ תחת אש כבדה, ובידו מטף כיבוי, לעבר נגמ”ש בוער שנלכדו בו לוחמים פצועים. על גילוי אומץ לב, מסירות נפש וכושר מנהיגות, הוא זכה ב’צל”ש’ מטעם אלוף פיקוד צפון אמיר דרורי.

הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בעיר חדרה. תוכניתו של תולי, הייתה ללמוד הנדסה תעשייתית ולחזור למפעל המשפחתי.

מדי שלושה חודשים הוא היה מחדש את החוזה עם צה”ל, לאחר שמפקדיו שכנעו אותו להאריך את השירות לתקופה נוספת. תחושת החובה והאחריות הם שהכריעו.

למרות גילו הצעיר, רצו להטיל עליו תפקיד בכיר יותר – סמג”ד. אבל הפעם, גם כדי להקל על אמו שחרדה לגורלו, הוא החליט לשנות מסלול ולהשתחרר מצה”ל. הוא נפל שבועיים לאחר מועד שחרורו המיועד. אחר מותו, הועלה תולי לדרגת רב-סרן.

מיכל, חברתו מילדות, אמרה עליו: “מה שיספרו על תולי, לא יוכל אף פעם למצות את מה שהוא היה – הוא היה סמל החיים, הוא היה החיים עצמם”.

משפחתו, הוציאה לאור ספר לזכרו.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

ברכת ראש הממשלה ליום העצמאות ה-77 למדינה

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

פתיחת חגיגות יום העצמאות ה77 בהר הרצל

תפילה ליום העצמאות ה-77 תשפ”ה

חגיגה ישראלית – מוסיקה ליום העצמאות ה- 77

רמיקסים לחגיגת יום העצמאות 77

דילוג לתוכן