גורו ההייטק ד”ר יוסי ורדי; “השידוך היוצא מן הכלל בין הסטארט-אפ לחברות הגדולות – זה אקו-סיסטם, אין דבר כזה בעולם” ◄ חיים שני, מנכ”ל משרד האוצר, לשעבר; “הממשלה לא תחליף החדשנות ואף פקיד לא יפתח אלגוריתם, אבל אם הממשלה רוצה היא בהחלט, יכולה לעזור לספק המצע הנכון לעזור לתעשייה להתפתח”.
כנס ההייטק השביעי, יוסי ורדי: בישראל, מקימים 500 סטארטפים בשנה, יש להכפילם
כנס ההיי-טק השביעי, שנערך אתמול (שני), על ידי BDO זיו האפט, משרד עו”ד יגאל ארנון ושות’, וקבוצת לוצאטו, שננעל עמד השנה בסימן; “כסף חכם מחפש כסף גדול”. בין הדוברים, בכנס בו נטלו חלק, מאות רבות מבכירי הענף, היו גם גורו ההייטק ד”ר יוסי ורדי, ומנכ”ל משרד האוצר לשעבר מר חיים שני, בכירי פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט דני מרגלית, שחר זיו, ד”ר אסתר (אתי) לוצאטו, שותפה מנהלת בקבוצת לוצאטו, ועו”ד ברק פלאט, שותף במשרד יגאל ארנון ושות’.
לדברי רו”ח יניב כהן, שותף וראש אשכול טכנולוגיה ובינלאומי BDO זיו האפט; “כשישבנו ותכננו את הכנס בניסיון להיות רלוונטיים ניסינו לחפש את האמירה שתלווה אותנו בכנס. צמדי המילים; “כסף חכם”, ו”רעיונות גדולים”, היו צמדי המילים שהסכמנו עליהן. אם בעבר הכסף הגדול, הגיע מקרנות או גופי השקעה גדולים. כיום השחקנים היחידים הן החברות הגדולות שמחפשות פתרונות ומוצרים חדשים – אלה הם ה-’Giants’. התנאים המקדימים להשקעה מצידם הם הוכחה שיש חידוש טכנולוגי אמיתי, והוכחה ממשית שהטכנולוגיה, אכן נדרשת על ידי השוק. בשורה התחתונה הם מחפשים לראות לקוחות ומחפשים לראות מכירות.
ראינו בתקופה האחרונה שכל כניסה של ’Giant’ לישראל, לוותה ברכישה של חברה ישראלית. כניסת ’אפל’ לארץ לוותה על ידי ’אנוביט’, והרשימה ארוכה. אנחנו רואים מיזוגים בין חברות בוגרות. זיהוי הפוטנציאל שמזהה את הידע בארץ.
לאחרונה, היה גידול מצטבר של 20% בסף ההוצאות של חברות ההייטק. מתוכן, אצל חברות שעוסקות בביו נרשמו הוצאות בלמעלה מ-30%. אין ספק שהשקעות יישאו פירות בעתיד. זה מעודד ומרחיב את הלב, אך חשוב להבין שרובן של חברות אלו תצטרכנה למצוא את הקטר שיוביל אותן בהמשך הדרך ויהפוך אותן מחברות ישראליות קטנות לבינלאומיות. זה יקרה באמצעות רכישות, שיתופי פעולה, ומיזוגים”.
הגורו של האינטרנט הישראלי ואיש העסקים ויזם טכנולוגי סדרתי, ד”ר יוסי ורדי, ענה על השאלה כיצד יכול ההיי-טק הישראלי, לשמור על מעמדו התחרותי בכלכלה הגלובלית החדשה; “מה ישראל צריכה לעשות? ישראל, צריכה להמשיך להתנהל כמו שהיא מתנהלת המצב שלנו יוצא מן הכלל. אני לא חושב שיש מדינה בעולם, שיש בה פעילות באינטנסיביות אם עושים את זה לפי מספר תושבים במדינה”.
ד”ר ורדי; “יש לנו הרבה בעיות אבל אני אדבר רק על סנטימנט אחד, הודו, מייצרת 600 אלף מהנדסים בשנה, ארה”ב עם 65 אלף מהנדסים, אנחנו מייצרים כ-8000 מהנדסים. אז יש כמובן שאלה; איך אנחנו ממשיכים לספק תעסוקה ל-8000 המהנדסים, אבל יש שאלה חשובה יותר; איך אנחנו ממשיכים לספק רעיונות וחדשנות? אנחנו מאוד חזקים בהתחלה של שרשרת המזון היצירתית. לישראלים, יש יתרון עצום. הם יכולים ללכת למרתף להסתכן להפוך רעיון לא מגובש לסטארט אפ קטן. החברות הגדולות בעולם מחפשות כאן את החידושים והפתרונות המתקדמים ביותר.
חברות הטלקום, מחפשות כאן איך לרכוש ולהתממשק ליצירתיות העצומה שיש כאן. למעלה מ-200 חברות אמריקאיות עובדות כאן. הסכום הגדול ביותר למו”פ בארה”ב נמצא כאן. כבר התפרסם ש’אינטל’ לבד השקיעה ב-72 סטארט אפים”.
אני חושב, אומר ומסכם ה’גורו של ענף ההייטק’, ד”ר ורדי, כי; “השידוך היוצא מן הכלל בין ה’סטארט-אפ’, לחברות הגדולות – זה אקו-סיסטם, אין דבר כזה בעולם. המודל הוא נהדר, ואני הייתי רוצה לראות יותר מהסטארטפיסטים, יותר אנג’לים, אם אנחנו מקימים 500 סטארטפים בשנה – צריך לראות איך מכפילים את זה. רק חלק קטן מהן שורדות, כי הן לא מוכנות. אני חושב שחשוב שנבין את החשיבות של היזמים הצעירים, אנחנו כולנו שניים בחשיבות.
הם צריכים אותנו, כי אנחנו הקרקע שעליהם הם גדלים, אבל הם הפרחים ולמרבה הצער חלקם, ינבל. אני חושב שלממשלה, יש לה הרבה עבודה לעשות בכדי שתהיה כאן חברה משגשת. צריך לצופף את השורות בכל התחומים, אך בסה”כ, אנחנו מאוד אופטימיים”.
◄ חיים שני; המדינה, חייבת חוזק טכנולוגי משמעותי מאחוריה
לדברי חיים שני, לשעבר מנכ”ל משרד האוצר; “אני אמור לדבר על מעורבות הממשלה אבל אתייחס לדברים שד”ר ורדי, אמר. אין ויכוח שטוב שיש סטארט-אפים, וחלקם נמכרים וזה יוצר תנועה הנכונה בכלכלה, קרוב ל-70-80 עסקאות על השולחן, והשאלה היא למי זה הולך? ה’אקו-סיסטם’, מסביב וזה חלק מהכלכלה. השאלה היא לא אם יש מקום לעוד “נוקיות” אלא האם יש פה עוד מקום למאות מיליוני דולרים.
חיים שני: אם הממשלה, רוצה היא בהחלט יכולה לעזור לספק את המצע הנכון לעזור לתעשייה להתפתח
אני קראתי ראיון עם אחד הבכירים בהייטק, והוא נתן תשובה למה שדר’ ורדי, אמר שאם יעזרו ב’חוק האנג’לים’, יעזרו בחינוך ושלא יבלבלו את המוח, אני זוכר שכשהגעתי מ’נייס’, למשרד האוצר, פנה אליי שר האוצר, ואמר; “חיים, אנחנו צריכים דחוף תוכנית להייטק, כי צריך להציל את היי-טק מקריסה טוטלית”.
“ואני חושב לעצמי, שהחברה שלי, מכרה באזור ה-600 מיליון דולר. אני לא חושב שדיברתי עם אף אחד בממשלת ישראל בזמן שהייתי ב”נייס”, מה בעצם רוצים ממני? אבל אז התחלתי לחשוב, ומסתבר, כי התמונה היא קצת יותר מורכבת”.
“התעשייה, מהווה קרוב ל-40% (אחוז) מהיקף הייצור של ישראל. היא מהווה בין 12%-15% מהמסחר. השאלה היא האם מעבר להתעניינות יש מה לעשות?. כשמסתכלים לעומק, יש מה לעשות מעבר למה שניתן לעשות בחוק האנג’לים, ואיפה הממשלה, יכולה וצריכה להיות מעורבת. אם החברה, תקים את הסניף שלה בעיר באר שבע, היא תשלם את מס החברות הנמוך בעולם -6%, וכולנו יודעים שהנושא הזה, נמצא ברומו של עולם, ובעידוד ויוזמת הממשלה.
נקודה נוספת שהממשלה, צריכה לטפל בה היא איך מתעדפים את ה’הקצאה הלאומית’, הממשלה, הקצתה למעלה ממיליארד שקלים. המדינה, חייבת חוזק טכנולוגי משמעותי מאחוריה. הממשלה, צריכה לעשות חלוקת תקציבים משמעותיים. השאלה היא איך מבצעים את חלוקת המשאבים בצורה הטובה ביותר? הזכירו כאן את ’אינטל’ אשר קיבלה מענקים ומס חברות של 5%. אנחנו לא רק בחינוך, ולא רק בחוק האנג’לים”.
“לגבי נושא קהילת ה’ערבים’, ו’החרדים’, לא מספיק רק רצון טוב אלא צריכה להיות עבודה שיטתית. זה לא הכול יקרה רק מעצמו. התוכנית שבה מנסים לעודד חברות להעסיק סטודנטים ערבים בשלב של בדיקות תוכנה – אבל זו דוגמא קטנה שבה רק ממשלה, יכולה לעזור על מנת לפתח את הנושא. ואחרונים חביבים זה לא רק חברות הסטארט-אפ הקטנות אלא גם החברות הביטחוניות, וחלק ניכר מהן נמצא בבעלות ממשלה. יש מגוון נרחב של תחומים שבהכרח ניתן לאפשר להן לצמוח לכיוונים שבהן הם לא פועלים היום”.
“הממשלה לא תחליף את החדשנות, ואף פקיד לא יפתח אלגוריתם, אבל אם הממשלה, רוצה היא בהחלט יכולה לעזור לספק את המצע הנכון לעזור לתעשייה להתפתח”. סיכם חיים שני, לשעבר מנכ”ל משרד האוצר.
◄ ד”ר אסתר לוצאטו; ישראל, עדיין נהנית מתשתית מצוינת שממנה ניתן לחזק את ענף הטכנולוגיה
“החדשנות הטכנולוגית שלנו בסכנה מוחשית – לחייב את המוסדיים להשקיע בהיי-טק הישראלי” – כך מתריעה ד”ר אסתר (אתי) לוצאטו, מנהלת-שותפה ב’קבוצת לוצאטו’, הקוראת לממשלה לגבש פתרונות חדשים לקידום ענפי הטכנולוגיה העילית, תוך הסטת כספי הפנסיה להשקעה בהיי-טק. לדבריה; “הקיטון בתקציבי המו”פ, הירידה המדאיגה ברישום פטנטים ישראלים ברשות הבינלאומית (PCT), חולשת קרנות ההון סיכון, ואי מיצוי תשתיות מדעיות-טכנולוגיות, מצביעים על סכנה ליתרון היחסי הגדול של ישראל – ליצירת חדשנות הטכנולוגית”.
דר’ לוצאטו: מגמת העלייה בהיקף בקשות הפטנט הבינ”ל, דווקא ישראל – הנחשבת למעצמת היי-טק – נחלשת
“למרות שמדינת ישראל, נהנית מתשתית מצוינת של הון אנושי, ומערך פיננסי מקצועי, היכולת שלה להמשיך ולגלות חדשנות טכנולוגית עומדת בסכנה עקב צירוף גורמים, כמו; המשבר הכלכלי הגלובלי, קיטון תקציבי המו”פ וחולשת ההון סיכון והחממות המספקים חמצן לסטרט-אפים בשלבים המוקדמים”.
לדברי ד”ר לוצאטו; “למרות התאוששות מרשימה של קרנות ההון סיכון בשנת 2011, שבאה לידי ביטוי בעלייה של 70% בהיקף ההון שגויס על-ידי הקרנות, צריך לזכור, כי מדובר בעלייה יחסית לאחר שנתיים קשות במיוחד, כאשר התחזית להמשך שנת 2012 היא איננה מעודדת. מנתוני IVC, עולה בבירור, כי הקרנות מתקשות להגיע לסף הרצוי של גיוס הון המיועד לתמוך בחברות בשלבים המוקדמים”.
“הכשל המרכזי של הקרנות הוא במימון חברות חדשות, כאשר עיקר הכספים של ההון סיכון מושקעים בחברות גדולות, שכבר מצויות בפורטפוליו של הקרנות”, מדגישה ד”ר לוצאטו, ומצביעה על כך, כי; “אנו עדים למגמה גוברת והולכת לפיה מרבית ההשקעות של ההון סיכון הוא בחברות בשלבי חיים מתקדמים. אם בתחילת 2010, ההשקעה בחברות מבוגרות יחסית עמדה על 60% מסך כל ההשקעה, לעומת 40% בחברות בתחילת דרכן, הרי בסף 2011, אנו כבר עדים לכך שההשקעה בחברות בשלות עומדת על 70% מסך הכול ההשקעה, לעומת 30% בלבד בחברות הזנק חדשות, שהן המקור המרכזי לחדשנות.
לראייה, מספר חברות ההזנק (סטרט-אפ) שהוקמו בשנת 2011, היה נמוך משמעותית (269) לעומת שנים קודמות (528 ו-530 בשנים 2009, ו-2010 בהתאמה).
“אינדיקציה נוספת למצב הבעייתי של החדשנות הטכנולוגית בישראל”, לדברי ד”ר לוצאטו; “היא בירידה העקבית בהיקף הבקשות ל’רישום פטנט הבינ”ל’ שמקורן בישראל. מנתוני WIPO – הארגון הבינ”ל לקניין רוחני, עולה, כי זו השנה השלישית ברציפות בה נרשמה ירידה בהיקף בקשות הפטנט שמקורן בישראל.
מהנתונים מצטיירת תמונה מדאיגה, לפיה בעוד שבעולם, נמשכת, זו השנה השלישית, ברציפות, מגמת העלייה בהיקף בקשות הפטנט הבינ”ל, דווקא ישראל – הנחשבת למעצמת היי-טק – נחלשת, ומספר הבקשות שלה נמצא בירידה מתמדת.
בשנת 2011, נרשמו בישראל רק 1,452 בקשות פטנט בינ”ל, זאת לעומת 1,476 בשנת 2010, 1,555 ב-2009, ו-1,899 בשנת 2008. מדינות שמתחזקות, ומראות צמיחה משמעותית ביצירת חדשנות טכנולוגית שבאה לידי ביטוי במספר בקשות פטנט בינ”ל (PCT), הן; הודו עם צמיחה של 13.3%, ו-סין, עם צמיחה של 36%.
נתון נוסף המצביע על חולשה ישראלית ביחס לעולם הוא שרק 70% מה’קניין הרוחני’, בישראל, מקורו בסקטור העסקי, לעומת ממוצע של 90%-95% בעולם המערבי, וב-יפן.
בשקלול כמות הבקשות לפטנט ביחס לתמ”ג ישראל ממוקמת רק במקום ה-17 בעולם, כאשר את המקומות הראשונים, תופסות; קוריאה, יפן, סין, ו-ארה”ב.
לדבריה, של ד”ר לוצאטו, מדינת ישראל, עדיין נהנית מתשתית מצוינת אשר ממנה ניתן לחזק את ענף הטכנולוגיה. לפי נתונים של מכון המחקר השוויצרי IMD (התייחס ל-59 מדינות) – אשר חוקר מצבי שוק של מדינות העולם – נכון ל-2011, מדינת ישראל, עדיין מובילה בכל הפרמטרים החיוניים והחשובים לבניית ולקיום תשתיות לתעשיית טכנולוגית המפתחת חדשנות. בכל הפרמטרים ישראל, דורגה באחת מחמשת המקומות הראשונים במרביתם במקומות ראשון ושני. עניין זה, רק מדגיש, לדבריה, את ההחמצה שכרוכה באי ניצול תשתיות לאומיות לפיתוח סקטור ההיי-טק.
ד”ר אסתר לוצאטו, הדגישה, וסיכמה, כי; “כדי לשמור על הישגים אלה וכדי למצות את הפוטנציאל המדעי-טכנולוגי הקיים, על הממשלה למצוא חלופה למימון של קרנות ההון סיכון, שהיו פעם המנוע המרכזי של תעשיית היי-טק הישראלית המצליחה, אך הולכות ומאבדות את כוחן והשפעתן בשנים האחרונות.
“אחד הפתרונות הוא הסטת כספי הגופים המוסדיים להשקעה בהיי-טק הישראלי. אין כל סיבה מדוע קרנות הפנסיה בעולם משקיעות במיזמים ישראלים, ואילו הגופים המוסדיים הישראלים – חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, וקופות הגמל – עושות זאת באופן מזערי. פתרון אחר אפשרי הוא הקמת קרן ממשלתית, אשר תשקיע בתעשיית ההיי-טק, בדומה לקרן יוזמה מלפני 20 שנה שנחלה הצלחה אדירה, ולמעשה, עמדה ביסוד התפתחות ’ענף היי-טק הישראלי’”. סיכמה ד”ר אסתר לוצאטו.
Add Comment